קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיזוז מקדמות ששולמו לעובד: .1בכתבי התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצויי פיטורים, פדיון דמי הבראה, תמורת הודעה מוקדמת וביגוד. מטענות התובעת בכתב התביעה ובנספחיו היה נראה כי המחלוקת בין הצדדים הינה רק בשאלת קיזוז מפרעות ששולמו לתובעת. התובעת ציינה כי היא אכן קיבלה הודעה טרם פיטוריה, אלא שהנתבעת לא איפשרה לה לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ולא שילמה לה בעבור אותה תקופה. .2הנתבעת הגישה כתב הגנה בו לא הכחישה את זכאותה של התובעת לפיצויי הפיטורים ולפדיון דמי ההבראה, אלא שלפי טענת הנתבעת ההתחשבנות הנכונה בין הצדדים מעלה שהתובעת היתה ביתרת חובה בעת סיום עבודתה ולפיכך אין היא זכאית לתשלום. בענין הביגוד - טענה הנתבעת כי התובעת קיבלה ביגוד בעת עבודה וכי מכל מקום לא ניתן לפדות זכות זו לאחר תום קיום יחסי עובד- מעביד בין הצדדים. באשר לתמורת ההודעה המוקדמת, הרי שהנתבעת טענה כי התובעת קיבלה הודעה מוקדמת וכי התובעת היא זו שהחליטה לא לבוא לעבוד באותה עת ועל כן - אין היא זכאית לתשלום בעבור התקופה האמורה. .3הצדדים הוזמנו לדיון מהיר בפני כב' הרשמת נדאף. בישיבה שקויימה, הסכימו הצדדים להעביר את התיק למתן פסק דין, לאחר הגשת טיעונים ומסמכים נוספים. .4בהחלטת כב' השופט הראשי מיום 11.1.01- הועבר התיק אלינו למתן פסק דין, ואנו נותנים אותו על יסוד כל החומר שבתיק. אלה העובדות העולות מהמסמכים שבפנינו .5התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת ביום .23.9.98התובעת השתכרה לפי שעות עבודה שעבדה. במהלך תקופת עבודתה של התובעת, הוצאו לה תלושי משכורת (החל מחודש אוקטובר 1998), והיא קיבלה שכר בדרכים שונות; בשיקים שנרשמו לפקודתה ובתשלום חובות שלה (כגון חשבון חשמל) על ידי הנתבעת. .6לשם קביעת העובדות, ומאחר שלא שמענו עדויות ואין בפנינו טענה שהתלושים אינם משקפים את התשלומים שהגיעו לתובעת (הטענה כנגדם היא רק שהם אינם משקפים את הפחתת המפרעות), אנו יוצאים מתוך הנחה כי השכר שהגיע לתובעת רשום בתלושי המשכורת. בטבלה שלהלן נפרט את השכר נטו שהגיע לתובעת, ואת הסכומים אשר לפי המסמכים שבפנינו משקפים את השכר ששולם לה. .7בטרם נפנה לפירוט נוסיף מספר הערות: א. אין בפנינו תביעה בענין גמול שעות נוספות או הפרשי שכר עבודה, ועל כן אין אנו מתייחסים לטענות של הצדדים בענין זה. ב. הטענה בדבר רכישות של מוצרים כחלק מתשלום המשכורת - איננה מקובלת עלינו. הנתבעת אמנם הגישה מסמכים שבהם יש פירוט של מוצרים, אולם אין לנו כל דרך לדעת האם מוצרים אלה נרכשו על ידי התובעת, האם הנתבעת שילמה את תמורתם והאם ערכם של מוצרים אלה הוא כפי שהנתבעת סבורה. אנו בדעה שלשם הוכחת רכישות אלה ולשם שכנוע שאכן יש לראות את המוצרים כאילו שבאמצעותם שולם שכר כלשהו - היה צורך להגיש לנו מסמכים ספציפיים יותר מאשר הרשימות שנרשמו על גבי לוח השנה שהנתבעת הגישה. ג. בעקבות האמור בס"ק א' ו-ב' לעיל, ומאחר שמטענות הנתבעת נראה כאילו הנתבעת סבורה שהמצרכים שהיא פירטה באו במקום תשלום גמול שעות נוספות - אין אנו קובעים מאומה בענין זה. ד. אין חולק שהנתבעת שילמה בעבור התובעת חשבון חשמל. חישבנו זאת, על פי הנתונים הרשומים בהנהלת החשבונות של הנתבעת. מדובר בתשלום שנעשה בכרטיס אשראי של הנתבעת לזכות חברת החשמל כנגד חובה של התובעת. ה. הנתבעת טוענת לסכומים שונים של "הלוואות", שהנתבעת התיימרה לקזז מהתובעת בתשלומים של 250ש"ח לחודש. סכומים אלה לא הוכחו לנו, כלומר - לא ניתן לראות מהמסמכים שהוגשו כי יש הצדקה לקיזוז הסכום החודשי של 250ש"ח. אמנם, בהנהלת החשבונות של הנתבעת נרשמו סכומים כאלה כ"הלוואות", אך בהעדר שיק או ראיה אובייקטיווית אחרת שתאמת אותם - לא ייחסנו לרישומים אלה משקל מספיק כדי לקבוע את תוכנם כעובדה. ו. הסכום שנרשם בתלוש חודש מאי 2000, כולל פיצויי פיטורים בסך 461, 1ש"ח. ז. הנתבעת הגישה שני העתקים של שיקים שאינם לפקודת התובעת, ואנו התעלמנו מהם (בחודש אוקטובר 1998שיק 2142על שם רחל וקנין, ובחודש דצמבר 1999שיק 2916על שם יערה לנדסמן). וכעת - לפירוט ההתחשבנות בין הצדדים. חודש סכום נטו סכומים הערות יתרה מחושבת שהגיע ששולמו באופן מצטבר 10/98+982.92 9, 565 1שיק 2139אין 417.92, 1שיק 2199 320 11/98,500 1, 1שיק 2248(מקדמה) 180לחובת התובעת 380 12/98,1 214.70,1 שיק 2316 172.96,1 תשלום חשבון חשמל 187.66, 1לחובת של התובעת התובעת 1/99 383.68,1 383.68,1 שיק 2364 187.66, 1לחובת התובעת 2/99 323.52,1 323.52,1 שיק 2413 187.66, 1לחובת התובעת 3/99 279.87,1 700 שיק 2432(מקדמה) 022.36, 1לחובת 414.57 שיק 2443 התובעת 4/99 323.52,1 300 שיק 2503 102.29, 2לחובת 775.45 שיק 2513 התובעת 328.88,1 תשלום חשבון חשמל של התובעת 5/99 323.52,1 100 שיק 2520(מקדמה) 804.19, 1לחובת 150 שיק 2525(מקדמה) התובעת 775.42 שיק 2558 6/99 323.52,1 500 שיק 2569(מקדמה) 670.67, 1לחובת 150 שיק 2574(מקדמה) התובעת 540 שיק 2605 7/99 973.78,1 700 שיק 2623(מקדמה) 372.57, 1לחובת 150 שיק 2660(מקדמה) התובעת 825.68 שיק 2665 8/99 573.52,1 300 שיק 2696(מקדמה) 074.05, 1לחובת 500 שיק 2681(מקדמה) התובעת 475 שיק 2737 9/99 523.52,1 600 שיק 2743(מקדמה) 923.53לחובת התובעת 300 שיק 2776(מקדמה) 473 שיק 2797 10/99 323.52,1 600 שיק 2807(מקדמה) 505.84, 1לחובת 200 שיק 2815(מקדמה) התובעת 573.52 שיק 2851(כולל מקדמה ל-11/99) 532.31 תשלום חשבון חשמל של התובעת 11/99 323.52,1 400 שיק 2870(מקדמה) 255.84, 1לחובת 673.52 שיק 2877 התובעת 12/99 798.52 073.52,1 שיק 2958 530.84, 1לחובת התובעת 248.52 1/00,199.57 1,1 שיק 3023(כולל 481.89, 1לחובת מקדמה ל-2/00) התובעת 248.52 2/00,248.52 1,1 שיק 3090 481.89, 1לחובת התובעת 249.40 3/00,999.40 1 שיק 3124 231.89, 1לחובת התובעת 675 4/00,175 250 1, 1שיק 3132(שי לחג) 981.89לחובת התובעת שיק 3161 671 5/00,955.32 2 שיק 3262 733.79לזכות התובעת .8התובעת בוטחה בביטוח מנהלים. לפי טופס 161שהנתבעת ערכה ביום 7.6.00, היתה התובעת אמורה לקבל מחברת הביטוח "כלל", סך של 619, 1ש"ח, על חשבון פיצויי הפיטורים. אין במסמכים שבפנינו ידיעה לגבי השאלה אם הסכום האמור שוחרר לזכות התובעת. מתן הודעה מוקדמת .8אין חולק שהתובעת פוטרה מעבודתה, באמצעות הודעה שנמסרה לה בזמן מחלתה. אין גם חולק שבמכתב הפיטורים מיום 29.5.00, נמסרה הודעה מוקדמת, שלפיה הפיטורים ייכנסו לתוקף ביום .28.6.00בנוסף - אין חולק שהתובעת לא עבדה יותר בפועל אצל הנתבעת. המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לשאלה מי גרם לכך שהתובעת לא עבדה אצל הנתבעת בתקופת ההודעה המוקדמת. האם הנתבעת מנעה מהתובעת לעבוד - או שמא, התובעת היא זו שנמנעה מלעבוד למרות שהתובעת נתנה לה אפשרות כזו. עיון במסמכים שבפנינו, מעלה כי יש לקבל את גרסתה של התובעת. הן במכתב הפיטורים עצמו והן במכתב נוסף של הנתבעת מיום 29.5.00מצויים דברים התומכים בטענתה של התובעת. במכתב הפיטורים נרשם, משום מה, כך: "החל מתאריך 26.05.2000את נמצאת בחופשה ללא תשלום". ממשפט זה ניתן להבין שהנתבעת לא היתה מעוניינת בעבודתה בפועל של התובעת בתקופת ההודעה המוקדמת. במכתב נוסף מיום 29.5.00, נרשם: "לצערי לא תוכלי להמשיך לעבוד אצלנו". גם מכך ניתן ללמוד על אי-רצונה של הנתבעת בעבודתה של התובעת במהלך ההודעה המוקדמת. לפיכך, למעשה, לא היתה כל משמעות להודעה המוקדמת שהנתבעת, כביכול, נתנה לתובעת (עד ליום 28.6.00), שכן הנתבעת לא איפשרה לתובעת לעבוד עד למועד שלגביו נאמר כי הפיטורים ייכנסו בו לתוקפם, והתובעת לא קיבלה שכר על תקופת ההודעה המוקדמת (היא קיבלה דמי מחלה עד ליום 31.5.00ותו לא). חישוב זכויות המגיעות לתובעת .9השכר הקובע לצורך החישובים נלקח על ידינו כממוצע השכר ב- 12חודשי העבודה האחרונים. בניגוד לטבלה שלעיל, שבה הבאנו את סכומי הנטו - ניקח בחשבון את סכומי הברוטו, אך לא נביא בחשבון דמי הבראה, מתנות, ביגוד ופיצויי פיטורים. .10ממוצע שכרה ברוטו של התובעת, על פי תלושי המשכורת, ב- 12חודשי עבודתה האחרונים, היה 416.57, 1ש"ח. .11פיצויי פיטורים כאמור לעיל, התובעת עבדה אצל הנתבעת מיום 23.9.98ועד ליום 31.5.00(מועד תום תקופת המחלה שבעדה שולמו דמי מחלה). כלומר, שנה אחת, שמונה חודשים ו- 9ימים. שכרה הקובע של התובעת היה 416.57, 1ש"ח. לפיכך, פיצויי הפיטורים שהתובעת היתה זכאית להם, היו בסך 395.22, 2ש"ח. מתוך הסכום האמור, נמצא (או היה) בחברת הביטוח סך של 619, 1ש"ח. על כן, יתרת הפיצויים שהיו אמורים להיות משולמים ישירות על ידי הנתבעת - היא בסך 776.22ש"ח. בתלוש חודש מאי 2000, נרשם, כאמור לעיל, סך של 461, 1ש"ח כתשלום פיצויי פיטורים. מאחר שהסכום שהיה על הנתבעת לשלם מגיע רק עד לסך 776.22ש"ח, הרי שלמעשה התובעת זכאית לסך (נטו) נמוך ב- 684.78ש"ח מהסכום שנרשם בתלוש. על כן, במקום היתרה שנותרה לזכות התובעת כאמור בטבלה שלעיל ( 733.79ש"ח), נראה את התובעת זכאית ליתרה בסך 49.01ש"ח בלבד. .12דמי הבראה אין חולק שיום עבודתה הרגיל של התובעת היה בן 5שעות. לפיכך, מקובלת עלינו הנחתו של מר רפטר ממועצת הפועלים, שיש לראות את התובעת כמי שעבדה בהיקף משרה של %.60 התובעת, כזכור, עבדה שנה אחת, 8חודשים ו- 9ימים. על כן, בעבור מלוא תקופת עבודתה היא היתה זכאית לדמי הבראה על 9.15ימים. לפי תלושי המשכורת, התובעת קיבלה דמי הבראה בסך 690ש"ח בחודש יולי .1999ערך יום הבראה למשרה מלאה היה באותה עת 276ש"ח, כך שערך יום הבראה לפי היקף משרה של % 60היה 165.60ש"ח. מכאן, שהסכום ששולם לתובעת ביולי 1999, כיסה 4.166ימי הבראה, ועם פיטוריה היתה התובעת זכאית לפדיון היתרה לפי 5ימי הבראה, ששווים בעת פיטוריה, לפי אותו היקף משרה, היה 828ש"ח. עם זאת, בכתב התביעה עתרה התובעת לתשלום סך של 459.90ש"ח בלבד כפדיון דמי הבראה. אין מקום לפסוק לה מעבר למה שהיא תבעה. לכן, נפסוק לה רק את הסכום שתבעה. .13תמורת הודעה מוקדמת כאמור לעיל, אנו רואים את התובעת כמי שלא קיבלה הודעה מוקדמת על התקופה שמעבר ליום .31.5.00התובעת קיבלה הודעה מוקדמת ביום 28.5.00ושולמו לה דמי מחלה עד ליום 31.5.00, כך שהיא זכאית לתשלום היתרה, כתמורת הודעה מוקדמת, לתקופה שמיום 1.6.00ועד ליום .28.6.00(ממכתב הפיטורים עולה שאין חולק שבמקור היתה התובעת זכאית להודעה מוקדמת עד ליום 28.6.00). השכר הקובע של התובעת, לחודש עבודה מלא הוא, כאמור, 416.57, 1ש"ח. על כן, לתקופה שמיום 1.6.00ועד ליום 28.6.00, התובעת זכאית לתמורת הודעה מוקדמת בסך 322.13, 1ש"ח. .14ביגוד לא ברור לנו ממה נובעת זכותה של התובעת לביגוד. מכל מקום, התובעת לא הראתה כי המקור לזכות זו מאפשר גם לפדות את הזכות לביגוד לאחר סיום יחסי עובד-מעביד, ועל כן, אנו דוחים את התביעה בענין הביגוד. לסיכום .15מהאמור לעיל עולה כי על הנתבעת לשלם לתובעת את האמור להלן: א. יתרת פיצויי פיטורים בסכום נטו של 49.01ש"ח. ב. פדיון דמי הבראה בסך 459.90ש"ח. ג. תמורת הודעה מוקדמת בסך 322.13, 1ש"ח. .16אין אנו מוצאים לנכון לפסוק לתובעת פיצוי הלנה כלשהו. כפי שהראנו לעיל, ההתחשבנות בין הצדדים לא היתה פשוטה. אין לשלול גם את האפשרות שההתחשבנות הנכונה כן היתה אמורה להביא בחשבון גם את המוצרים שלטענת הנתבעת התובעת קיבלה על חשבון הנתבעת ואולי אף הלוואות שנוכו בסכומים של 250ש"ח לחודש (ואנו, כזכור, ראינו את הנתבעת כמי שלא הצליחה להוכיח שני עניינים אלה), כך שייתכן שההתחשבנות הנכונה בין הצדדים - היתה מביאה למסקנה שהתובעת קיבלה מעבר למגיע לה, כטענת הנתבעת. ספק זה, ומחלוקת זו בין הצדדים - מביאים אותנו למסקנה שלא יהא זה נכון לפסוק לתובעת פיצוי הלנה. על כן, הסכומים האמורים בסעיף 15לעיל, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.00ועד התשלום בפועל. .17מהטעמים האמורים בסעיף 16לעיל - אנו סבורים שלא יהיה זה נכון לפסוק לזכות התובעת הוצאות משפט. .18התוצאה היא, שעל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים האמורים בסעיף 15 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.00ועד התשלום בפועל. .19כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 15ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.מקדמהקיזוז