יש לבית-המשפט סמכות טבעית לעכב כל הליך בפניו שהוא בגדר שימוש לרעה בהליכיו. (ראה גם 1979, "the supreme coure practice" כרך 1עמ' 309תקנה 18/19/10) הספר הלבן)). תקנה 96 הנ"ל דומה במידה רבה לצו 18תקנה 19 לתקנות בית-המשפט העליון באנגליה (וכוללת מרכיבים המצויים בתקנה 105לתקנות סדר הדין האזרחי). בדבר פרשנות להוראה הנ"ל שכוללת הוראה מפורשת בדבר מחיקת טענות המהוות שימוש לרעה בהליכי בית-משפט, נאמר בספר הלבן (שמי בעמ' 319): It is an abuse of the process of law for a suitor to" legiate again over an identical question which has Is not strictly res judicata. Already been decided against him over though the matter קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שימוש לרעה בהליכי בית המשפט - מחיקת טענות: .1התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לתשלום סך של 573.48, 95שקל. הנתבעת צירפה את הד"ר נינה תורן כצד שלישי להליך זה. בית-המשפט (כבוד השופט ד"ר ביין) החליט לפצל את הדיון בתביעה ולדון בשלב הראשון בשאלה, אם הבנק הנתבע אחראי, עקרונית, לתשלום פיצוי לתובע על אי-כיבוד הוראתו של זה האחרון ובשלב שני, לדון בשאלת גובה הפיצוי, באם יוכרע כי הבנק אכן אחראי לתביעה. ההחלטה מנותקת ומפורטת השיב בית-המשפט בחיוב לשאלה ראשונה זו. לאחר סיום הדיון בשלב הראשון של הליך זה ולאחר שהמשך הדיון בתיק הועבר להרכב אחר, התייצבו באי-כוח הצדדים ביום 17.9.81בפני בית-המשפט (כבוד השופט מ' וולינסקי), ובית-המשפט החליט, כי "בהסכמת הצדדים יתוקן כתב-התביעה כך שבכותרת תופיע כתובתו של התובע" שלא הופיעה בכתב-התביעה המקורי. בעקבות החלטה זו הגיש הנתבע כתב-הגנה מתוקן, שם חזר על הטענות הנטענות בכתב-ההגנה המקורי, אך בסעיף 7(ב) הוסיף טענה חלופית, על-פיה מנוע התובע מלתבוע את הכספים נשוא כתב-התביעה מהנתבע. .2בבקשה שלפני, טוען בא-כוח התובע, כי לא היתה לנתבע זכות להגיש כתב- הגנה מתוקן, או לחלופין, להעלות בכתב-ההגנה המתוקן נימוקים שיש בהם כדי להוסיף טענות שנועדו לקעקע יסודות ההחלטה הנ"ל של בית-המשפט (כבוד השופט ד"ר ביין). אכן בית-המשפט (כבוד השופט ד"ר ביין) התייחס במהלך החלטתו במפורש ובמפורט לטענות המניעות (אם כי טענה זו לא הופיעה בכתב ההגנה שהוגש ע"י הבנק), ודחה את טענת המניעות ככל הנוגע ליחסים שבין התובע לבנק, הן מן הטעם שהטענה לא נטענה והן לגופו של ענין. טוען בא כוח התובע, כי בדרך זו של תיקון-כתב הגנה, מבקש הבנק כי בית- המשפט ידון בשנית בטענת המניעות, שכאמור כבר נדחתה ע"י ביהמ"ש, בדרך זו מבקש הוא גם לתקן את הפגם שנפל בכתב-ההגנה המקורי, שם טענת המניעות לא נטענה כלל. מאידך, טוענים באי-כוח הנתבע וצד ג', כי משניתנה הרשות לתקן, רשאי בא-כוח הנתבע להגיש כתב-הגנה מתוקן, שבו אין הוא קשור כלל בנימוקי כתב-ההגנה המקורי, מה גם שכתובתו של התובע היא חלק מכתב-התביעה שהוגש על-ידו וממילא יש לראות את כתב-התביעה כמתוקן ע"י הוספת אותה כתובת. .3טענות אלה של הנתבע ושל צר ג' בדין יסודם, לאמור, נוכח האמור בתקנה 99לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, הרי משתוקן כתב-התביעה - ובהקשר זה אני מקבל את טענת בא-כוח הנתבע, כי הוספת הכתובת הינה תיקון כתב-תביעה לכל דבר וענין - רשאי בעל הדין שכנגד לתקן, בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא ובמקרה דנא את כתב-ההגנה. ואולם אין בכך כדי להוות תשובה לטענות התובע. במקרה שלפני הוכרעה, לצורך החלטת הביניים של בית-המשפט (כבוד השופט ד"ר ביין), שאלת המניעות. אם הנתבע ראה עצמו מקופח מהכרעה זו, רשאי היה לבקש רשות לערער עליה או להשיג עליה בבואו לערער על פסק-הדין הסופי, מכוח התקנה 376לתקנות הנ"ל. ואולם, לא יעלה על הדעת, כי בעל דין ישתמש ברשות שניתנה לו מכוח התקנות לחקן כתב-הגנה כדי להניע את בית-המשפט לדון שנית בנושא שכבר הוכרע, ולו בהחלטת ביניים - ולגרום עקב כך להשהיית ההליכים ולסיבוכם. התנהגות כזו של בעל הדין, גובלת בביזוי הליכי בית-המשפט, כפי שאבקש להראות להלן על-פי פסיקה אנגלית אליה אפנה. נראה לי גם, כי היה בתיקון האמור כדי שימוש לא הוגן בזכות התיקון: המשך הדיון בתיק זה הועבר מכבוד השופט ד"ר ביין להרכב אחר בבית-משפט זה. אי להעלות על הדעת, כי הנתבע היה מעלה על הכתב את הטענות שטען בסעיף 7ב' לכתב-ההגנה המתוקן בפני ההרכב המקורי של בית-משפט זה, שכבר דחה פעם אחת את אותה טענה, וקיים יותר מאשר חשש בליבי, כי הנתבע ניצל את השינוי שחל בהרכב של בית-המשפט כדי לגרום לדיון מחדש בטענה שכבר נדחתה על-ידי ההרכב המקורי. .4בהקשר זה אפנה להחלטתו של בית-המשפט העליון בהמ' 645/79 סטלה שירות מכוניות בעמ' ואח' נ' חברת נתיבי אילון בע"מ בעמ' 441[1]. באותו ענין הגישו שני הצדדים לנשיא בית-המשפט העליון בקשות לרשות ערעור. בקשת המשיבה נדחתה ובקשת המערערות נתקבלה בחלקה והן הגישו הודעת ערעור בהתאם. משקיבלה המשיבה הודעת הערעור, הגישה ערעור שכנגד ובו חזרה והעלתה את כל אותן טענות כנגד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, שנידחו בשעתן במסגרת הדיון בעתירתה לרשות ערעור. בית-המשפט העליון נענה לבקשת המערערת לדחות על הסף את הערעור שכנגד. בעמ' 441נאמר ע"י בית-המשפט (מפי כב' השופטת בן פורת) (שאליה הצטרפו מ"מ הנשיא י' כהן והשופט מי אילון): "אינני סבורה שההחלטה הדוחה בקשה לרשות ערעור (בין על החלטה סופית ובין על החלטה אחרת) היא בהכרח מעשה שיפוטי (res judicata) זהו כלל דיוני, לפיו אין בעל דין רשאי לתקוף בהמשך ההליכים החלטה, שכבר הוכרעה באותה ערכאה..." (הדגשה במקור). בכך הכריע ביהמ"ש בערעור על-פי ההנחה, כי השאלה אם אותה החלטה הדוחה בקשה לרשות ערעור היא "מעשה שיפוט" אינה נוגעת לענין. גם במקרה שלפני, החלטת בית-המשפט אינה "מעשה שיפוט" וגם כאן, שאלה זו אם ההחלטה היא "מעשה שיפוט" אינה ענין לכאן, אף-על-פי שהחלטת בית-המשפט אינה אלא החלטת ביניים (ועל כן אינו "מעשה שיפוט") לא יתיר בית-המשפט לנתבע לגרום לדיון מחודש בשאלת המניעות, דבר שכבר הוחלט בהחלטת ביניים. תקנה 96 לתקנות הנ"ל מורה לאמור: ביהמ"ש או הרשם רשאי להורות בכל עת כי ימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה לעכבו או להשהותו. בנוסף לכך יש לבית-המשפט סמכות טבעית לעכב כל הליך בפניו שהוא בגדר שימוש לרעה בהליכיו. (ראה גם 1979, "the supreme coure practice" כרך 1עמ' 309תקנה 18/19/10) הספר הלבן)). תקנה 96הנ"ל דומה במידה רבה לצו 18תקנה 19לתקנות בית-המשפט העליון באנגליה (וכוללת מרכיבים המצויים בתקנה 105לתקנות סדר הדין האזרחי). בדבר פרשנות להוראה הנ"ל שכוללת הוראה מפורשת בדבר מחיקת טענות המהוות שימוש לרעה בהליכי בית-משפט, נאמר בספר הלבן (שמי בעמ' 319): It is an abuse of the process of law for a suitor to" legiate again over an identical question which has Is not strictly res judicata. Already been decided against him over though the matter יתרה מזאת: במקרה שלפנינו, כתב-ההגנה, כפי שתוקן, יש בו כדי לסבך או להשהות את הדיון בתביעה וגם בשל כך כלבד יש מקום למחוק את התיקון הנדון על-פי תקנה 96הנ"ל [2]. אשר על כן, אני מחליט להיענות לבקשתו החלופית של התובע, ואני מחליט למחוק סעיף 7לכתב-ההגנה המתוקן שהוגש ע"י הנתבע החל מהמילה "לחלופין" ועד סוף סעיף 7ב. הנתבע ישלם הוצאות התובע בסכום כולל של 000, 2שקלים בצירוף מע"מ. אין צו להוצאות בין התובע לבין צד ג. מחיקת טענותמסמכיםשימוש לרעה בהליכים משפטייםכתבי טענות / כתבי בי דין