קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בדרך להחלפת כרטיס חניה: .1התובע, אופטיקאי במקצועו, מתגורר ברחוב משמר הירדן בגבעתיים ועסקו נמצא ברחוב הרצל 75ברמת-גן. .2התובע נוסע מביתו לעבודתו וחזרה במכוניתו ובעסקו - בחנות -אין טלפון. .3ביום 28.5.1979בשעה 17.00יצא התובע מהחנות והלך לעבר מכוניתו, שאותה החנה בסמוך, כדי להחליף כרטיס חניה, החליק ונפל ונפגע בידו הימנית. .4התובע היה בדרכו ממקום עבודתו למכוניתו ולאחר שהיה מחליף כרטיס חניה התכוון, כאמור, לחזור חזרה לחנותו ולהמשיך בעיסוקיו. משמע, התובע לא היה בדרכו מהעבודה למעונו ועל כן לא חל בענייננו סעיף 36(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (להלן - החוק). סיכומי בא-כוח התובע בעניין זה אינם רלבנטיים לענייננו. .5השאלה העומדת לדיון היא, האם התאונה ארעה במסגרת סעיף 35 לחוק, היינו עקב ובמשך עיסוקו של התובע במשלח ידו, באשר הוא טוען בכתב תביעתו, כי מכוניתו משמשת לו לצורכי עסקו ובהעדר מכשיר טלפון היא מהווה חלק חיוני מעזרי העבודה שלו. .6מעדותו של התובע למדנו, כי את ההזמנות לעדשות מוסר הוא לספק באמצעות הטלפון של שכנו או באמצעות שליחו של הספק, קרי, הוא מודיע לספק את מספר העדשה וכו' והספק נוהג לשלוח חזרה את העדשות המוכנות אחת ליום בשעות הבוקר באמצעות אותו שליח אשר קיבל את ההזמנות יום קודם לכן. במקרים מיוחדים נוסע התובע במכוניתו לספק כדי לקבל עדשות שמסירתן ללקוח דחופה ושלא הובאו על-ידי השליח. משנשאל התובע לתדירות נסיעותיו לאותו ספק אמר: "אני לא נוסע כל יום לבית-החרושת. אנילא יכול לומר כמה פעמים בחודש אני נוסע לבית-החרושת". .7מחומר הראיות עולה, איפוא, כי התובע משתמש במכוניתו לצורכי הזמנת עדשות וקבלתן לעיתים רחוקות - הוא עצמו אינו יכול לומר מתי ואת מרבית ההזמנות הוא מוסר ומקבל באמצעות שליח הספק או באמצעות הטלפון. השימוש במכוניתו לצרכים הללו בלבד הוא מזערי ושולי לעיסוקו כאופטיקאי. עיקר השימוש במכונית היא לצרכיו הפרטיים, היינו נסיעה לעבודה וחזרה. .8אנו קובעים, אם כן, כי החלפת כרטיס חניה במכונית שאינה משמשת כאמור כחלק מעסקו של התובע אינה פעולה שעשה התובע במסגרת עיסוקו ועל כן, אם החליק בדרכו למכוניתו - אין לראות תאונה זו כתאונה עקב ובמשך העבודה. .9אנו דוחים את תביעת התובע נגד הנתבע.חניה