קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים 4 אחוז נכות: 1. לפניי תביעת התובע, יליד 1964, נהג מונית בעיסוקו, אשר נפגע בגופו בתאונת דרכים שארעה ביום 10.12.97. 2. מומחה רפואי שמונה ע"י בית המשפט - ד"ר א. ישראלי, אורטופד, קבע בחוות דעתו כי נכותו הצמיתה של התובע בעטיה של התאונה מסתכמת בשעור של 4%, בגין פגיעה בברך שמאל. 3. בעלי הדין הסכימו להכרעתי בתובענה על פי סעיף 4 ג' לפלת"ד, בהסתמך על כל התיעוד הקיים בתיק הכולל גם את תצהיר עדותו הראשית של התובע על כל נספחיו (ראה פרוטוקול והחלטה מיום 31.12.01). 4. לאחר עיון בכל התיעוד שלפניי, בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט (כולל תשובותיו לשאלות הבהרה), ובסיכומי בעלי הדין, החלטתי לקבל את התובענה ולחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים הבאים בגין ראשי הנזק השונים כדלקמן: א. נזק בלתי ממוני: בהתחשב בטיפולים הרפואיים שקיבל התובע ובזמן ההחלמה הממושך יחסית, יש מקום לפצות את התובע באב נזק זה מעבר לפיצוי המתקבל על פי התקנות, תוך שימוש בשיקול הדעת שיש לבית המשפט. סוף דבר, על הנתבעים לפצות את התובע בסכום כולל של 10,000 ₪. ב. הפסדי שכר בעבר: 1. במקרה שלפניי, שוכנעתי לאמץ את קביעות המוסד לביטוח לאומי לפיהן אושרו לתובע שתי תקופות אי כושר מוחלט, האחת, סמוך לאחר קרות התאונה (10.12.97 עד 6.3.98) והשניה, לאחר ביצוע הארטרוסקופיה (4.8.99 עד 20.12.99), סה"כ 224 ימים (7.47 חודשים). קביעות המל"ל באשר לכך קשורות סיבתית לארוע התאונה והמל"ל איננו חשוד בעיני כמי שמאשר תקופות אי כושר כלאחר יד ולפיכך בנסיבות אלה נראה כי התובע זכאי לפיצוי בגין מלוא הפסדי השכר בתקופה זו. אמנם התעלמתי לכאורה מהשתכרותו של התובע בפועל בתקופות אי הכושר, אך מאידך התעלמתי גם מהנכויות הזמניות שקבע המל"ל ולפיכך יש בכך כדי לאזן בין הצדדים תוך קביעת פיצוי הולם בנסיבות העניין. 2. שוכנעתי לאמץ את טיעוני הנתבעים באשר לבסיס השכר לפיו יש לחשב את הפיצוי באב נזק זה - סכום נטו של 3,704 ₪ משוערך להיום. 3. סוף דבר, הנני מחייב את הנתבעים יחד לפצות את התובע באב נזק זה בסכום כולל של 27,669 ₪ כשערוכו להיום. ג. פיצוי בגין סיכון להפסדי שכר בעתיד: לנוכח הנכות הצמיתה בשעור נמוך למדי (4%), יש מקום לפסוק לתובע פיצוי כולל על דרך האומדנא שישקף את מכלול הגורמים הרלבנטיים לקביעתו. זה המקום לציין כי מחד לקחתי בחשבון את שעורה המזערי של הנכות ואת עיסוקו של התובע, שאינו עיסוק פיזי בעיקרו ומאידך, התחשבתי בסיכון להחמרת מצב בעתיד עם חלוף השנים בהתחשב במיקום הפגיעה בתובע והשלכותיה האפשריות על תפקודו בעתיד. לאחר שקלול כולל החלטתי לחייב את הנתבעים לפצות את התובע באב נזק זה בסכום כולל של 40,000 ₪ כשערוכו דהיום. ד. ראשי נזק נוספים: מעבר לראשי הנזק דלעיל, לא מצאתי מקום לקבל טיעוני התובע באשר לנזקים אחרים שלא הוכחו, מה גם כי ניתן היה לקבל פיצוי בגינם מאת המל"ל בהיות התאונה תאונת עבודה. ה. הצמדה וריבית: התשלומים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ו. ניכוי מל"ל: הנתבעים זכאים כמובן לנכות מסכום הפיצוי הכולל את תקבולי המל"ל ששולמו לתובע - 17,283 ₪ כשערוכם להיום על פי סיכומיהם. ז. הוצאות משפט: התובע זכאי להשבת האגרה ששילם וכן להשבת התשלום ששילם למומחה הרפואי מטעם בית המשפט (בגין חווה"ד או שאלות הבהרה, על פי קבלות בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומן) וכן שכ"ט עו"ד בשעור של 12% + מע"מ מחושב על פי יתרת הסכום שישולם לתובע למעט ההוצאות. ח. פטור מיתרת אגרה: בשל ההליך השיפוטי הקצר והפשרני ואי שמיעת הוכחות, הנני מורה לגזברות לפטור את הצדדים או מי מהם מתשלום יתרת אגרה בתיק זה. נכותתאונת דרכיםאחוזי נכות