תביעה בנושא שיקום מקצועי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בנושא שיקום מקצועי: הרקע להגשת התובענה והליכי הדיון בה .1התובע לוקה בבריאותו ועל כן הוא פנה לנתבע בתביעה לקצבת נכות לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995(שייקרא להלן: "החוק"). רופא מוסמך שבדק את התובע, קבע כי נכותו הרפואית היא בשיעור % .20לפיכך, דחה הנתבע את התביעה לקצבת נכות. במכתב הדחיה, מיום 19.7.98, נאמר: "הינך רשאי לפנות למחלקת השיקום לשם ייעוץ". .2התובע נענה לעצה שניתנה לו במכתב הדחיה, ופנה למחלקת השיקום של הנתבע. במחלקת השיקום, נערכה לתובע תוכנית שיקום, לפיה הוא הופנה ללמוד הנהלת חשבונות במשרד ממוחשב. הלימודים החלו ביום 1.12.98, נמשכו כשנה והסתיימו בסוף חודש נובמבר .1999במהלך הלימודים, קיבל התובע דמי שיקום חודשיים בשיעור השווה לקצבת נכות שהיה יכול לקבל אילו היה זכאי לקצבת יחיד מלאה, הוצאות נסיעה והוצאות לימוד. .3ביום 30.9.99, פנה ד"ר טאהא אמארה, מנהל המכללה שבה התקיימו לימודיו של התובע, במכתב לתובע, בו הציע לו להשלים את לימודיו ב- 3קורסים; קורס ביטוח כללי, קורס מגישי עזרה ראשונה וקורס נהגי אמבולנס. התובע היה מעוניין בהשלמת הלימודים כפי שהוצע לו. בין הטעמים לכך, היתה העובדה שהתובע החל כבר לברר היכן יוכל למצוא עבודה במקצוע שאותו למד, ולא הצליח למצוא מקום עבודה. על כן, פנה התובע אל מחלקת השיקום של הנתבע, וביקש לאשר לו את השלמת השיקום המקצועי באמצעות המשך הלימודים. .4בתגובה, שלח פקיד השיקום, מר עלי חמוד, מכתב אל התובע, מיום 6.10.99, בו נרשם כך: "לאחר דיון עם צוות שיקום הוחלט לא לאשר הרחבת תוכנית כאמור וזאת בהתאם להוראות ותקנות השיקום המקצועי. הדבר יתאפשר אם וכאשר תיקלט בשוק העבודה ותבקש הרחבה לשם קידום בתפקיד ע"י המעסיק ובתנאי שתעמוד בתנאי הקבלה לשיקום מקצועי לכל המשתמע מכך ע"פ החוק. בשלב זה ניתן לסייע לך במידה וסיימת את לימודיך בחיפוש עבודה לתקופה שלא תעלה על 4חודשים.". התובע פנה במכתב נוסף אל הנתבע, ביום 14.10.99, ושב וביקש שתימצא לו הכשרה מקצועית במקצוע שבו יוכל למצוא עבודה. במכתב שנשלח לתובע ממשרדו הראשי של הנתבע, ביום 2.11.99, נאמר כי התובע מיצה את זכותו לשיקום, שכן לפי התקנות למי שיש לו דרגת נכות כשל התובע תקופת השיקום היא עד 12חודשים, והתובע רוכש מקצוע "שבהחלט מאפשר לך שילוב בשוק העבודה", אף אם טרם מצא עבודה. .5התובענה שבפנינו הוגשה כנגד החלטת הנתבע בענין אי-הרחבת תוכנית השיקום. .6בהחלטה מיום 9.11.99, חוייב הנתבע להגיש תעודת עובד ציבור שבה יוסבר מה היו השיקולים שעמדו בפני הנתבע עת החליט שלא לאשר את הרחבת תוכנית השיקום המקצועי, ולצרף לתעודה מסמכים - אם השיקולים נסמכו על עובדות העולות ממסמכים שהיו בידי הנתבע. .7בתגובה, הגיש הנתבע תעודת עובד ציבור, החתומה על ידי פקיד השיקום, מר חמוד. בתעודה נטען שהתובע זכאי לטיפול שיקומי עד ל- 12חודשים. כן פורטו חלק מהעובדות הרלוונטיות ביחס לתובע, וכן נאמר שפקיד השיקום ראה את התובע "כמי שמיצה את זכאותו לשיקום מקצועי ע"י רכישת מקצוע אשר בהחלט מאפשר לו בנוסף לנסיונו בעבודה הקודמת כפקיד בנציבות מס הכנסה ומס רכוש - להשתלב בשוק העבודה". .8מאחר שעמדת הנתבע לא היתה ברורה, למרות הגשת תעודת עובד הציבור, שכן לא נרשמו בה מה השיקולים שנשקלו ולא הובן מדוע סבור הנתבע שזכותו של התובע לשיקום מקצועי מסתיימת לאחר 12חודשים, נקבע התיק לתזכורת נתבע. ב"כ הנתבע לא ידעה להגיד באותה ישיבה על מה מבוססת טענת הנתבע שהזכות לשיקום מקצועי מוגבלת ל- 12חודשים ולא אם היו לפקיד השיקום שיקולים נוספים עת החליט לדחות את הבקשה להרחבת תוכנית השיקום. לפיכך, ניתנה לנתבע ההזדמנות להגיש תעודת עובד ציבור נוספת של פקיד השיקום, שבה יירשמו השיקולים ששקל בעת שהגיע להחלטתו ולהסביר מדוע שיקולים אלה לא נרשמו בתעודה הראשונה. כן נקבע שאם לא תוגש תעודה נוספת במועד שנקבע ייחשבו השיקולים האמורים בתעודה המקורית - כמלוא השיקולים שפקיד השיקום שקל בעת שהגיע להחלטתו. .9הנתבע הגיש תעודת עובד ציבור נוספת של פקיד השיקום, אלא שפקיד השיקום ציין בתעודה זו, כי "אין תוספת הסברים ושיקולים" שעל בסיסם הוחלט לדחות את בקשת התובע להרחבת תוכנית השיקום. כל מטרתה של התעודה, על פי הרשום בה, היתה לשם הפנייתנו לחיקוקים שונים ולהוראות פנימיות של הנתבע בדבר שיקום מקצועי. .10אחר הגשת התעודה הנוספת, ניתנה לשני הצדדים הזדמנות לבקש לקבוע את התיק להוכחות. נקבע שאם לא תהיה בקשה כזו - התיק יועבר למתן פסק דין, לאחר שכל צד יהיה זכאי להשלים את טענותיו בכתב. הצדדים לא ביקשו לקבוע את התיק להוכחות. התובע לא הגיש טיעונים מטעמו, אך הנתבע הגיש כאלה (לאחר שהמועד לעשות כן הוארך מספר פעמים). ביום 25.10.99, לאחר הגשת טיעוני הנתבע ובטרם ניתן פסק הדין, הודיע התובע כי חלה החמרה במצבו הרפואי ותמך זאת בהחלטה של רופאה מוסמכת מיום 27.12.99, שלפיה דרגת נכותו הרפואית של התובע היא %.28 חיקוקים והוראות בענין שיקום מקצועי .11בסעיף 203לחוק, נאמר: "מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל .. או מבוטח שבהגיעו לגיל 18היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה: (1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות %20 נכות בהתאם למבחני נכות מכוח סעיף 118; (2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת; (3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או לעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי; (4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.". ובסעיף 204לחוק, נרשם: "שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי פרק ה'; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח פרק ה' יחולו לגבי מבוטח כאמור בסעיף 203, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.". .12השר עשה שימוש בסמכות שניתנה לו מכח החוק והתקין את תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), התשט"ז- 1956(שתיקראנה להלן: "התקנות"). התקנות הותקנו, אמנם, בעבור נפגעי עבודה, אך כאמור בסעיף 204לחוק, שצוטט לעיל, יש לקרוא אותן, בשינויים המחוייבים, גם לעניינם של נכים שלא נפגעו בעבודה. .13בתקנה 3(א) לתקנות, נקבע: "שיקום מקצועי יינתן בדרך הכשרה מקצועית או בדרך אחרת במידה שנתמלאו לגבי נפגע תנאים אלה: (1) ... (2) עקב הפגיעה בעבודה, אינו מסוגל יותר לעבודתו הקודמת או לעבודה מתאימה אחרת שידע לעשותה ושניתן להעסיק בה את הנפגע או שהוא זקוק להכשרה מקצועית מיוחדת בכדי שיהיה מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת; (3) הוא יהיה, לדעת פקיד השיקום מתאים לשיקום מקצועי.". תקנה 6לתקנות מחייבת את פקיד השיקום להכין את תוכנית השיקום "תוך התייעצות בנפגע". בתקנה 8לתקנות, נקבע כך: "פקיד שיקום יפעל בהתאם להוראות המוסד ש... פורסמו בירחון העבודה והביטוח הלאומי". .14בירחון העבודה והביטוח הלאומי (כרך ח'9, 23; כרך י"ב6, 29; כרך ט"ז9, 291וכרך ל'1, 24), פורסמו הוראות המוסד לביטוח לאומי, בדבר שיקום מקצועי, בהתאם לתקנה 8לתקנות. (הוראות אלה תיקראנה להלן: "ההוראות"). סעיף 3להוראות, קובע שתוקם ועדת שיקום, המורכבת מפקיד שיקום, מרופא מוסמך ומפקיד המוסד. סעיף 4להוראות, קובע כי לפני שפקיד השיקום יחליט אם קיימים במבקש השיקום, התנאים האמורים בתקנה 3לתקנות - עליו להביא את הענין לחוות דעתה של ועדת השיקום. סעיף 5(א) להוראות, קובע: "בהכנת תוכנית השיקום המקצועי לפי תקנה 6ייוועץ פקיד השיקום ברופא המוסמך, במדריך לבחירת מקצוע ובבעלי מקצוע אחרים כפי שימצא לנכון. ובאותם המקרים בהם התקופה כפי שנקבעה בתוכנית הדרושה לשיקום עולה על התקופה המקובלת לשיקום מקצועי מסוג זה - יביא פקיד השיקום את הצעת תוכנית השיקום וכן אומדן ההוצאות לביצוע התוכנית, לאישור סגן המנהל הכללי (גימלאות) או עובד אחר שיוסמך על ידיו לענין זה.". בסעיף 6(א) להוראות, נאמר: "בתוכנית השיקום המקצועי לא יקבע פקיד השיקום תקופת שיקום העולה על שנים-עשר חודשים, אלא אם בשים לב למסיבות המיוחדות של המקרה אישר סגן המנהל הכללי (גמלאות) או פקיד שיקום שהוסמך על ידיו, תקופה ארוכה יותר, וכפי שאישר.". גדר המחלוקת בתובענה .15הסמכות לקבוע את תוכנית השיקום והאם להרחיב אותה, איננה נתונה לבית הדין, אלא לפקיד השיקום, כאמור בתקנות. .16החלטותיו של פקיד השיקום, ככל מעשה מנהלי, נתונות לביקורת שיפוטית. לפיכך, השאלה העומדת לדיון בתובענה זו, היא האם בהחלטת פקיד השיקום, שדחה את בקשת התובע להרחיב את תוכנית השיקום המקצועי שלו - נפל פגם המצדיק את התערבותנו בהחלטה. האם יש לפסול את החלטת פקיד השיקום? .17כאמור בהחלטה מיום 12.12.99, ומשפקיד השיקום אישר בתעודתו השניה, כי אין הוא מוסיף מאומה מבחינת השיקולים ששקל, הרי שמלוא שיקוליו של פקיד השיקום בעת שהחליט לדחות את תביעתו של התובע, פורטו בתעודה הראשונה שהוגשה. עם זאת, ברור מהתעודה השניה, שפקיד השיקום היה מודע גם לתקנות ולהוראות. .18עיון בתעודת עובד הציבור הראשונה מעלה כי, כפי שנרמז כבר בסעיפים 7ו- 8לעיל, תעודת עובד הציבור הראשונה איננה כוללת למעשה פירוט של שיקולים כלשהם שהתייחסו לתובע עצמו, לאישיותו, למגבלותיו הרפואיות, לאפשרויות שימצא עבודה ולתועלת האפשרית העשויה לצמוח אם תתקבל בקשתו להרחבת תוכנית השיקום. כל הפרטים המתייחסים לתובע אישית - הם נתונים "טכניים", בדבר אחוז נכותו הרפואית, השיקום המקצועי שעבר, וההטבות שקיבל על חשבון הנתבע. הסעיף היחיד בתעודת עובד הציבור הראשונה, אשר ניתן לראות בו משום הפעלת שיקול דעת על ידי פקיד השיקום, הוא סעיף 4לתעודה, אך כל מה שנאמר בו הוא העובדה שפקיד השיקום רואה את התובע כמי שמיצה את זכאותו לשיקום מקצועי, כמצוטט בסעיף 7לעיל. .19בסעיף 3להשלמת סיכומי הנתבע, נטען על ידי ב"כ הנתבע כי לפקיד השיקום יש סמכות רחבה בקביעת תוכנית השיקום, הרחבתה או הפסקתה. טענה זו מקובלת עלינו לחלוטין. אולם, לדעתנו, ככל שהסמכות היא רחבה יותר כך גם שיקול הדעת המופעל בעת שמפעילים את הסמכות - אמור להיות רחב יותר ומעמיק יותר. פקיד שיקום אשר ניתנה לו סמכות רחבה לקבוע את גורלו התעסוקתי של אדם, איננו אמור להסתפק בבחינה שרירותית של הנתונים, באופן כזה שהמסקנה היחידה מכך שאדם אשר עבר הכשרה מקצועית בת 12חודשים ודרגת הנכות שלו היא % 20- אמור להיראות כמי שמיצה את זכותו לשיקום רק בשל טעמים אלה. במיוחד כך הדבר, כאשר על פי אותן הוראות, שפקיד השיקום נסמך עליהן ההגבלה לתקופת שיקום בת 12חודשים, איננה מוחלטת. ההוראות, כמצוטט לעיל, משאירות פתח לגמישות בענין זה, כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות. לא ניתן לראות מתעודת עובד הציבור שפקיד השיקום שקל אם בעניינו של התובע מתקיימות נסיבות מיוחדות או אם ניסה לברר זאת עם התובע. .20טענת ב"כ הנתבע בסעיף 6להשלמת סיכומיה, על כך שיש לדחות את התביעה גם בשל כך שהתובע לא הראה שמתקיימות בעניינו נסיבות מיוחדות, היתה יכולה להתקבל, אילו היינו משתכנעים שלתובע ניתנה ההזדמנות לנסות להראות שנסיבותיו אכן מיוחדות. כאשר מוסרים לתובע מידע על קיומו של הכלל בדבר 12חודשי הכשרה מקצועית ונמנעים מלמסור לו את המידע על כך שניתן במקרים מסויימים לחרוג מהכלל, לא ניתן לאחר מכן לקבל טענה שיש לדחות את טענותיו של התובע בשל כך שהוא לא הראה שהמקרה שלו מצדיק חריגה מהכלל. באופן דומה פסק בית הדין הארצי לעבודה בתיק נא/58-0 בנקוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג .405בתיק האמור נדון ערעורו של מבוטח אשר בקשתו לשיקום מקצועי נדחתה לאור הוראת תקנה 3(א) לתקנות, בטענה שנכותו פחותה מ-%10, אך מכתב הדחיה לא הביא בפני המבוטח את החריג - שנקבע בתקנה 3(ב) לחוק, שלפיו ניתן, במקרים מיוחדים, לאפשר שיקום מקצועי גם למי שדרגת נכותם פחותה מ-%.10 בית הדין הארצי לעבודה קבע באותו מקרה כי על פקיד התביעות היה ליידע את המבוטח על האפשרות לחרוג מהכלל (ראו שם, בעמ' 408). .21מהאמור בתעודת עובד הציבור השניה, ניתן ללמוד שפקיד השיקום התבסס על ההוראות. אולם, נראה לנו שפקיד השיקום ייחס משקל מרובה לסעיף 6(א) להוראות, אך לא ייחס משקל רב להוראות אחרות, שעניינן ההיוועצות בועדת השיקום, בבעלי מקצוע אחרים, ובתובע עצמו (סעיפים 4ו-5(א) להוראות). אמנם, אנו מודעים לכך שבמקרה של התובע אין מדובר בתוכנית שיקום ראשונה, וסביר להניח שפקיד השיקום ביצע את כל הנדרש בעת שהוחלט על תוכנית השיקום הראשונה, שהסתיימה בנובמבר 1999, אולם, משהוגשה לפקיד השיקום בקשה נוספת לשיקום מקצועי (אשר כונתה בשם "הרחבת שיקום"), אנו סבורים שהיה על פקיד השיקום - בטרם מתן החלטתו בבקשה - לערוך שוב את הפרוצדורה הנדרשת, לפי סעיפים 4ו-5(א) להוראות, כלומר, לקבל את חוות דעתה של ועדת השיקום, ולהיוועץ ברופא המוסמך, במדריך לבחירת מקצוע ואולי אף בבעלי מקצוע אחרים, ומאחר שתקופת ההכשרה המקצועית שהתבקשה עלתה על 12חודשים - היה עליו להביא את הענין, כאמור בסעיף 5(א) להוראות, בפני מי שהוסמך על ידי סגן המנהל הכללי (גמלאות), אשר בהתאם לסעיף 6(א) להוראות היה גם מוסמך לאשר תוכנית מעבר ל- 12חודשים. .22לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים שאכן נפלו בהחלטת פקיד השיקום פגמים המצדיקים את התערבותנו. לסיכום .23בשל האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים על בטלות החלטתו של פקיד השיקום. .24ברצוננו להדגיש כי קבלתה של התביעה - אין משמעותה שהתובע זכאי לכך שהנתבע יאשר לו להמשיך בשיקום המקצועי מעבר ל- 12חודשים. ענין זה מסור לנתבע. ייתכן שהנתבע צדק בהחלטתו לדחות את בקשת התובע. המשמעות היחידה של האמור בפסק דין זה, היא שלדעתנו האופן בו נשקלה בקשתו של התובע לא היה נכון, ועל כן - יש לבטל את ההחלטה ולשקול את הבקשה מחדש. .25על פקיד השיקום לשקול מחדש את בקשתו של התובע ל"הרחבת" תוכנית השיקום (זאת, כמובן, בשים לב לזמן שעבר ולכך שייתכן שכעת תוצע תוכנית אחרת). .26בטרם מתן החלטתו המחודשת, יפעל פקיד השיקום כאמור להלן: א. יאפשר לתובע לטעון בפניו בכל הנוגע לרצונו להשלים את לימודיו, ולשאלת קיומן של נסיבות מיוחדות שיצדיקו, לדעת התובע, את מתן השיקום מעבר ל-12 חודשים. ב. יבקש את חוות דעתה של ועדת השיקום, בקשר לבקשת התובע ל"הרחבת" תוכנית השיקום. ג. יביא את הצעת תוכנית השיקום ואת אומדן ההוצאות לביצועה - בפני מי שהוסמך להחליט בכך, על פי סעיפים 5(א) ו-6(א) להוראות. .27על הנתבע לשלם לתובע את הוצאות המשפט, בסך 500ש"ח, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.1.01, אם לא ישולמו קודם לכן. .28כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.שיקום מקצועי