קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתיקון תנאים במכרז / בקשה לתיקון תנאים במכרז: זוהי תובענה למתן פסק דין המורה למשיבות לתקן התנאים במכרז מס' 1/00 לתכנון, הקמה, הפעלה, החזקה ומסירה (T.O.B) של מכון טיהור לשפכים (להלן: "המכרז"). טענת המבקשת, היא שחלק מתנאי המכרז הם בלתי סבירים ולכן יש לבטלם או לשנותם. העיקרון הכללי הוא, שהמזמין מוסמך לקבוע את תנאי המכרז וביהמ"ש לא יתערב ב"כללי המשחק", כל עוד אינם בלתי סבירים באופן מהותי. בבחינת תנאי המכרז הנוכחיים, יש לשים לב שמכרז בשיטת T.O.B משמעותו היא שהמכרז הינו על בסיס יזמות, כאשר האחריות הכוללת לתכנון, הקמה והפעלת המכון, הינה אך ורק על המציע הזוכה. בעל המכרז אינו משלם לזוכה תשלום נפרד עבור התכנון, ההקמה וההפעלה אלא כשיתחיל המכון לפעול ולהפיק קולחין באיכות הדרושה, ישולם לזוכה מחיר קבוע עבור כל מטר קו"ב של שפכים המטופלים במכון הטיהור ובתנאי שאיכות הקולחין והבוצה תעמוד בדרישות שנקבעו ע"י המזמין. אין ספק, שהתקשרות בתנאים אלה היא ענין שיש בו סיכונים כלכליים לא מעטים ומבחינת המציע, חשוב להקטין עד כמה שאפשר את מרווח אי הוודאות. עם זאת, כמו בכל עיסקה כלכלית, לכל אי וודאות יש מחיר וככל שגדולה מידת אי הוודאות וגדל הסיכון, יכול המציע לפצות את עצמו על כך ע"י הגדלת התמורה שהוא תובע לעצמו. לפיכך, עצם העובדה שיש במכרז אלמנטים של אי וודאות, כגון לענין הזמן העובר ממתן צו להתחלת העבודה ועד לקבלת כל ההיתרים הדרושים, אין בו כדי לפסול את תנאי המכרז כבלתי סבירים, אלא המציע יקח ענין זה בחשבון בקביעת מחיר הצעתו. בשים לב לאמור, נראה לי, שרוב הטענות המופיעות בבקשה אינן מן הסוג שיצדיקו התערבותי. כך למשל, בנושא האפשרות ששפכי התעשייה יכללו רעלים. לענין זה, הבהירו המשיבות במסגרת סעיף 6 להודעה לקבלנים, כי ככל שהדבר נוגע לאיכות של השפכים מההיבט הביולוגי, אם תחרוג איכות השפכים הנכנסים מזו המצוינת במכרז (9,500 קג"י T.O.B) אזי לא יחויב הקבלן בתשלום קנסות או פיצויים כלשהם למזמין או לצד ג'. מאידך, לגבי רעלים, נאמר בהבהרה, כי יקוים הסדר גמיש שתוך סיכום בין המזמין לקבלן, יקבעו הסדרים לשעת חירום ובהם הזרמה ישירות לים או באמצעות קו הגלישה. הוסבר לי, שהסדר זה בא לאור הקושי להגדיר מראש את סוגי הרעלים שיכולים לפגוע בתהליך הביולוגי שמכוחו עובד המכון. אין ספק, שכאן יש הסדר הכולל אלמנט של אי וודאות, אך כפי שהוסבר קודם, אין באי וודאות זו כדי להביאני לקביעה שההסדר הוא בלתי סביר מהותית. בשים לב לאמור, נראה לי שיש לדחות את רוב טענות המבקשת, פרט לאמור להלן בסעיף 24(3) לחוזה: "המזמין יהיה רשאי בכל עת, ובפרט במקרה של הפרת החוזה ע"י הקבלן, להורות לקבלן לפנות את מקרקעי אתר המכון, המאגר התפעולי, תחנת השאיבה לקולחים, ומערכת השאיבה של נהריה, ולסלק את ידו מהם, ולקבלן לא תהיה כל תביעה ו/או טענה בקשר לכך". הוראה זו נראית לי גורפת מידי ובלתי סבירה מהותית, שכן לכאורה עולה ממנה שהקבלן במקרה של ביטול החוזה מוותר על כל תביעות או טענות. אני מבין שהמזמין רוצה להבטיח פינוי מידי של המכון, אך אין סבירות לשלול מהקבלן את האפשרות לקבל השבה של השקעותיו ובמקרה מתאים גם לזכות בפיצויים. לפיכך, נראה לי, שיש להוסיף לסעיף הנ"ל בסופו, את המילים: "למעט תביעה לפיצוי או תביעת השבה במידה ותהיה לו עילה לכך". נקודה שניה שאני סבור שראוי כי אתערב בה, היא שבצוות המכרז אמור לשמש כיועץ מקצועי ד"ר י. פולקמן ממשרד חגם. הובאו בפני עובדות שככל הנראה אינן במחלוקת, שלפיהן ד"ר פולקמן השתתף ומשתתף בקבוצות המתחרות בישראל במכרזים דוגמת המכרז הנדון. היו גם התדינויות בפני ביהמ"ש במסגרת מכרז דומה, בביהמ"ש בנצרת ובהתדינויות אלה עמד ד"ר פולקמן מול המבקשת במצב של יריבות חזיתית. אינני מעלה כל חשד אישי נגד ד"ר פולקמן, אך נראה לי שמבחינה אוביקטיבית יכול להיווצר כאן מצב המעלה לכאורה חשש של ניגוד אינטרסים שראוי למנעו ולו רק בבחינת "ראוי שהצדק לא רק יעשה, אלא גם יראה". נראה לי, שכדי למנוע את החשש האמור, אין צורך לפסול את ד"ר פולקמן מכל וכל אלא יש להוסיף לצוות השיפוט שידרג את ההצעות, שני מומחים למכונים לטיהור מים מהטכניון או ממוסד אקדמי אחר בישראל. בכפוף לאמור, נדחית העתירה. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. מכרזתנאי סף במכרז