##מה הדין בסוגיית תביעה נגד רשות מקומית ?## במישור הנורמטיבי זכאי אזרח באופן עקרוני לתבוע רשות מקומית בעוולת הרשלנות. כבר נקבע בפס"ד מקיף בסוגיה, ע.א. 83/243 עיריית ירושלים נ. אלי גורדון (פ"ד ל"ט 1 עמ' 113). מפי כב' השופט ברק: "עצם העובדה שהמערערת היא רשות ציבורית אינה סיבה שיש בה כדי להצדיק שלילתה של חובת זהירות. עקרון השוויון בפני החוק מחייב הטלת אחריות ברשלנות על הרשות הציבורית על פי אותן אמות מידה כמו על הפרט". "...גוף ציבורי כמו כל מזיק אחר חייב לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק". על התובע יהיה להראות כי קימת חובת זהירות מושגית במישור היחסים שבין הרשות המקומית והתובע לענין הנדון וכן להראות כי קיימת חובת זהירות בין מזיק קונקרטי לבין הניזוק הקונקרטי לענין הפעולות שהתרחשו בפועל, וכמובן אם חובה כאמור הופרה. לצורך כך על התובע לפרט בכתב תביעתו, אם תמצא לנכון לתבוע בעוולת הרשלנות, במה התרשלה המועצה המקומית על מנת לגבש בכתב התביעה את עוולת הרשלנות. ##אחריות רשות מקומית לנפילות ברחוב:## רשות מקומית אחראית על תקינות הרחובות והמדרכות שבתחומה המוניציפאלי זאת בהתאם להוראות פקודת העיריות [ נוסח חדש] - ראו סעיף 235: סעיפים קטנים 2, 3 ו-5; בסעיף קטן (2) נקבע כי העירייה: "תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט" ובסעיף קטן (3) נקבע כי העירייה "תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב". על כן, הרשות המקומית אחראית לבטיחות העוברים והשבים שבתחום שיפוטה, ולכן חבה היא בחובת הזהירות המושגית כלפי העוברים ברחובותיה [ ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז(1) 113 (1982); ע"א 73/86 לוי שטרנברג נ' עיריית בני ברק, פ"ד מג(3) 343 (1989)]. יפים הם דבריו של כב' השופט זיילר בת.א 556/92 (מחוזי י-ם) אליעזר בוסקילה נ' עיריית ירושלים מ- 2/6/93, שם נדונה תביעתו של אדם שנתקל בקצה צינור התקוע במדרכה ובמכשול שנמצא בכביש משובש. השופט דן האם מצב זה של הכביש מקים אחריות לעירייה, וקובע כי כל בר בי רב יודע וער לכך שכבישים ודרכים אינם משטח סטירלי הם משמשים למעבר נוח יחסית להלכי רגל ואולם שקערוריות קטנות, בליטות קטנות הנובעות מחריצים או ממבנה הכביש הם חלק אינטגרלי ממבנה כל דרך וחוששני שאין אדם יכול לטעון שהתקלות באחד מאלה מזכה אותו בפיצוי משום שהוא מצידו הניח שאין עליו לשים לב לנעשה בדרכים והוא יכול ללכת בהם כסומא בארובה, בלא ליתן דעתו לנעשה בהם, ולגבות מהרשות הציבורית את מחיר אי תשומת ליבו....אפילו הייתי מגיע למסקנה שיש בכאלו מידה מסוימת של רשלנות והיה טוב אילו היו שיבושים מסוג זה מתוקנים, גם אז הייתי סבור התובע עקב היתקלות בכבישים מסוג זה, אשם ברשלנות תורמת המבטלת את הרשלנות של הרשות הציבורית, אפילו הייתה קיימת. רשויות מקומיות