קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת שכר משמרות: לפנינו תביעה לחייב הנתבעת לשלם לתובע סכום של 126,696 ₪ בגין תוספת משמרות בשיעור 20% לה זכאי התובע בגין עבודתו אצל הנתבעת. לגירסת התובע הוא עבד בשמירה כל ימות השבוע ,לרבות חגים וימי מנוחה. כן נטען שהנתבעת נהגה לשלם לתובע כל חודש עבור 35 שעות, אך מעולם הנתבעת לא שילמה לו עבור עבודתו בחגים ומועדים. 2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע, נטען שהתובע אינו זכאי לתוספת משמרות, זאת על פי חוקת העבודה לעובדי רשויות מקומיות, אשר מכוחה הוגשה התביעה. נטען כי התובע מועסק בתפקיד שמירה מ- 16:00 עד 24:00 ועובד אחר מועסק מ- 24:00 עד 06:00, מכאן שהתובע עבד במשמרת אחת ולא בחילופין. בנוסף, נטען שלתובע שולמה תוספת קבועה של 35 שעות נוספות למרות שבפועל התובע לא עבד אותם מספר שעות, כן נטענה טענת התיישנות. 3. להלן העובדות הנוגעות לעניין: א) התובע עובד אצל הנתבעת מאז 7/88 בתור שומר על בתי ספר. מאז 10/3/94 הוא עובד כשומר בבית ספר מקיף, וכן עורך ביקורי שמירה במוסדות אחרים. ב) בד"כ התובע עבד ועובד במשמרת שניה משעה 15:00 עד 23:00 או משעה 16:00 עד 24:00, למעט מקרים בודדים בהם עבד במשמרת שלישית משעה 24:00 עד 07:00. ג) התובע בצע עבודתו הנ"ל באותה משמרת כל ימות השבוע. ד) משכורתו של התובע כללה תוספת של 35 שעות נוספות. ה) לתצהירו של ראש המועצה צורפו דוחות נוכחות, מהם עולה ,לכאורה שהתובע לא עבד בימי שישי וראשון.(ראה נ/1) אך לגירסת התובע הדוחות לא נערכו על ידו, הוא לא יודע מי ערך אותם, לפיכך, אין בדוחות כדי לחייבו. לגירסתו הוא עבד שבעה ימים בשבוע (ראה סעיף 14, 14 א' לתצהירו ת/1), גירסה עליה חלק ראש המועצה בתצהירו, לגירסת ראש המועצה התובע לא עבד בימי שבת שזה היה יום המנוחה שלו (ראה ס' 5 לת/1). ו) על הצדדים חלה חוקת עבודה לעובדי רשויות מקומיות (להלן: "חוקת העבודה") הקובעת בסעיף 5.3 (עבודה במשמרות) כדלהלן (ראה נספח ג' לת/1): 5.8.1 "עבודה במשמרות" משמעותה עבודה שבה מועסק העובד, המבוצעת ביחידתו לפחות בשתי משמרות קבועות ומלאות ליום, והעובדים מועסקים בהן לחילופין. 5.8.2 שעות העבודה במשמרות תהיינה: (א) משמרת ראשונה משעה 06:00 עד שעה 14:00 (משמרת יום); (ב) משמרת שנייה משעה 14:00 עד שעה 22:00 (משמרת ערב); (ג) משמרת שלישית משעה 22:00 עד שעה 06:00 (משמרת לילה) שעה שמינית במשמרת לילה תיחשב כשעה נוספת. 5.8.3 עובד, לרבות עובד זמני, שממלא תפקיד הכרוך בעבודה במשמרות, זכאי לתשלומים המפורטים להלן: (א) עובד המועסק במשמרת ראשונה (משמרת יום) אינו זכאי לכל תוספת תמורת עבודתו במשמרת זו ויקבל את משכורתו הרגילה; (ב) עובד המועסק במשמרת השנייה או השלישית, זכאי בעד זמן עבודתו במשמרות האמורות לתוספת הקבועה המפורטת בסעיפים 5.8.5 ו- 5.8.6 בהתאמה. 5.8.5 (א) עובד המועסק בתחום המשמרת השנייה (בין השעות 14:00 ל- 22:00) זכאי בעד זמן עבודתו באותו תחום לתוספת של 20% ממשכרותו הכוללת ובלבד שאם תחום משמרתו של העבוד חל בחלקו בתחום המשמרת הראשונה ובחלקו בתחום המשמרת השנייה יועסק העובד לפחות שלוש שעות בתחום המשמרת השנייה. מובהר מזאת כי יהיו זכאים לתוספת זו גם עובדים אשר מועסקים במקום שבו העבודה אינה מבוצעת בשתי משמרות קבועות ומלאות ליום. (ב) הסדר זה אינו חל על עובדים המקבלים הטבה אחרת בעד שעות עבודתם בתחום המשמרת השנייה( כגון תשלום בעד עבודה בשעות נוספותף ביום מנוחה שבועי או ביום מועד), קיצור יום העבודה עקב העסקה בתחום המשמרת השנייה וכו'), אך הם רשאים לבחור בהסדר זה במקום ההסדרים הנ"ל. ז) ועדה פריטטית שהתכנסה ביום 17/7/00 החליטה ששומרים בבתי ספר זכאים לתוספת משמרת שנייה או שלישית בגין עבודתם בשמירה (ראה ת/5). 4. א) העידו בפנינו התובע, מספר עדים מטעמו, וכן ראש המועצה מטעם הנתבעת אשר נחקרו חקירה נגדית על תצהירים. ב) חוקת העבודה מחייבת את הרשות המקומית לשלם לעובד תוספת למשמרת שנייה או שלישית, הואיל והתובע עבד במשמרת שנייה, התוספת הינה 20%. (ראה סעיף 5.8.3 ו- 5.8.5 (א) ) אולם לפי סעיף 5.8.5 (ב) ההסדר הנ"ל (דהיינו תוספת של 20%) אינו חל אם העובד מקבל הטבה אחרת. טענת ב"כ הנתבעת כי כדי שהתובע יזכה בתוספת הוא צריך להתחלף מפעם לפעם במשמרות בעוד שהוא עובד במשמרת אחת דינה להידחות, וזאת על פי קריאת יתר סעיפי חוקת העבודה ולא רק סעיף ההגדרות, וכן התייחסות לתכלית אותם סעיפים. ג) בהתייחס לאמור לעיל, באם אותן 35 שעות נוספות שקבל התובע הנם כנגד תוספת 20% עבוד המשמרת, הרי הנתבעת פטורה מתשלום התוספת, אך זאת בתנאי שאותן מכסת שעות נוספות תיחשב כהטבה אחרת כאמור, והנטל בעניין זה, דהיינו כי מדובר בהטבה אחרת, מוטל על הנתבעת ונטל זה לא הורם בנסיבות העניין, זאת בהתייחס לטענות הנתבעת. ד) לטענת הנתבעת בכתב ההגנה ובסיכומים, אין התובע זכאי לתוספת משמרת, הואיל והוא עבד במשמרת אחת, או שתוספת זאת נשללת ממנו לפי תקנות השמירה (ראה ס' 2 - 4 לסיכומים). כדי להוכיח שאכן מדובר בהטבה כנגד תוספת משמרת, על הנתבעת להוכיח שכך סברה כל שנות העבודה ולא שתאמץ טיעון משפטי כל שהוא כיום, לאחר הגשת התביעה. ה) בנוסף, גירסת הנתבעת כפי שעולה מפי ראש המועצה אינה עולה בקנה אחד עם נספחים א/1 - א/4 לת/1, וכן עדויות התובע ועדיו, לפיהם, התובע עבד כל ימות השבוע. בסיכומיו ב"כ הנתבעת מקבל את הגירסה לפיה התובע עבד כל ימות השבוע רק לגבי הפעמים בהם נראה התובע באותו יום, אך לא באופן כללי (ראה ס' 7 ב' לסיכומים). ו) אם נתייחס לגירסת ראש המועצה בתצהירו, הרי התובע בחר את יום השבת ליום המנוחה השבועי שלו (ראה ס' 5 לנ/1) גירסה המוכחשת ע"י התובע. על כל פנים גם אם נקבל גירסה זאת של ראש המועצה הרי היא אינה עולה בקנה אחד עם דוחות הנוכחות שהוגשו ע"י הנתבעת מהם עולה שהתובע עבד בימי שבת. ו) בהתאם להלכה הפסוקה, תביעה לתשלום עבור שעות נוספות הנה תביעת ממון ועל העובד מוטל הנטל להוכיח אותן שעות וימים שעבד, מכאן, גירסה גורפת לעבודה בכל ימות השבוע אין די בה כדי להרים הנטל המוטל על העובד, זאת כנגד גירסת הנתבעת. למרות האמור לעיל התובע זכאי לאותן שעות ששולמו לו כשעות נוספות ולהם יש להתייחס כהודאת בעל דין, גירסה המתיישבת עם עבודה ביום מנוחה אחד לפחות. 5. המסקנה מהאמור לעיל שהתוספת ששולמה לתובע בשיעור של 35 שעות נוספות, שולמה תמורת שעות נוספות ולא תמורת תוספת משמרת לה זכאי התובע לפי חוקת העבודה. 6. המסקנה מהאמור לעיל שהתובע זכאי לתוספת עבור משמרת שניה בסכום של 49,523 ₪, כאשר סכום זה צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה (13/9/99) ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלום הנתבעת לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, סכום שישא הצמדה וריבית מהיום עד התשלום המלא בפועל.שעות עבודה ומנוחהתוספות שכר