קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול צ'ק למוסך: 1. תחילתה של התביעה בפני, בבקשה לביצוע שיק ע"ס 936 ש"ח שזמן פרעונו 10.4.95. השיק משוך ע"י הנתבעת, לפקודת מוסך בן (להלן: "השיק"). התובע הוא בעל המוסך. 2. הנתבעת הגישה התנגדות לביצועו של השיק. ההתנגדות התקבלה ותצהירה הפך לכתב הגנה. 3. עיקר טענות הגנתה של הנתבעת, הן כדלקמן: הרכב שבבעלותה ובבעלות בעלה מורן זית (להלן: "זית"), היה מעורב בתאונה ביום 7.1.95 ונזקק עקב כך לתיקוני פחחות. הנתבעת וזית הכניסו הרכב לתיקון במוסכו של התובע והודיעו על כך לחברת הביטוח שביטחה את הרכב. חברת הביטוח שלחה שמאי להערכת נזקי הרכב עקב התאונה. התובע התבקש לא לבצע תיקון ולא להחליף חלק ברכב אלא אם כן אושר ע"י השמאי. למרות הוראה זו - ללא אישור שמאי הוסיף התובע בתיקון, שני מדפים בתא המטען, בגין מדפים אלה חייב את הנתבעת ובעלה בסך 930 ש"ח (כך בהתנגדות - מ.נ.) שבגינם נמסר השיק. התובע טען שהמדפים יאושרו ע"י השמאי בביקורת נוספת שתיערך. למרות הבטחת התובע לא אושרו המדפים ע"י השמאי גם בבקורת הנוספת, ועל כן לאור ההוראה הראשונית שניתנה לתובע הוסכם, כי הנתבעת תחזיר לתובע את המדפים והתובע ישיב לה את השיק. המדפים הוחזרו לתובע אך התובע לא השיב השיק לנתבעת, ודחה את זית בלך ושוב בתירוצים שונים. בסמוך למועד פרעון השיק - בוטל השיק ע"י הנתבעת. בקשת הביצוע הוגשה ע"י התובע כשנתיים וחצי לאחר זמן פרעונו. 4. התובע בעדותו בפני, למעשה לא חלק על טענת הנתבעת, כי הוסכם שיבצע אך ורק תיקונים שאושרו ע"י שמאי חברת הביטוח. הוא אף הרחיב והסביר, כי שמאי חברת הביטוח הגיע לבדיקה ראשונית, ערך את הדו"ח נ/1, בו לא מופיעים המדפים, ואישר לו להתחיל לעבוד. לטענתו, דלת המטען היתה תפוסה בעת בדיקת השמאי, ורק עם שיחרורה הסתבר הנזק הנוסף לשני המדפים שבתא המטען. על כן לאחר גילוי הנזק הנוסף, התקשר לשמאי, דיווח לו על הנזק הנוסף, ונאמר לו ע"י השמאי להוסיף פריט זה לדו"ח נ/1. בדו"ח נ/3 אכן נעשתה תוספת בעניין המדפים בכתב ידו של התובע (ר' פר' עמ' 12 ש' 30-17). התובע אף העיד כי "אני את המדפים לא הזמנתי על דעת עצמי אלא על דעתו של השמאי" (ר' פר' עמ' 13 ש' 8-7). אין מחלוקת שהיום ברור ששמאי חברת הביטוח לא אישר את המדפים שהשיק ניתן בגינם. הדבר צויין במפורש בחוות דעתו נ/2, ולא שונה. 5. המחלוקת בין הצדדים היא למעשה לגבי נסיבות מסירת השיק - אם היה או לא היה תנאי למסירתו, ואם כן מהו התנאי. לגירסת התובע, כאשר קיבלו הנתבעת וזית את הכסף מחברת הביטוח, ללא סכום עלות המדפים, פנו אליו ובקשו ממנו לתת לו שיק נפרד עבור המדפים למועד מאוחר יותר (ר' פר' עמ' 13 ש' 14-13). לטענתו, "כשהם באו אחרי זמן לא היה שום ויכוח. הם רק ביקשו לפצל את התשלומים" (ר' פר' עמ' 13 ש' 19). עוד מודה התובע, כי קיבל חזרה את המדפים על מנת לנסות להחזירם ליצרן, אך הודיע כי אם הלה לא יקבלם חזרה, אזי יצטרכו הנתבעת וזית לשלם עבורם (ר' פר' עמ' 13 ש' 27-26). גירסת הנתבעת, בעדותו של זית, היתה כי הויכוח החל לאחר שקיבלו את הכסף מחברת הביטוח. לטענתו ניגשו הוא והנתבעת לתובע והיה ויכוח, שבסופו מסר לתובע שיק בגין המדפים "בהסתמך על טענתו שהעניין הזה יאושר" (ר' פר' עמ' 8 שו' 15-16). בהמשך עדותו העיד זית כי "אנחנו לא רצינו לשלם מה שחברת הביטוח לא מאשרת. החלק הזה לא אושר ויוסי טען שזה יאושר, שזה טעות, הוא טען שזה יאושר בביקור השני של השמאי, בהסתמך על זה נתנו את השיק" (ר' פר' עמ' 8 ש' 29-28 ועמ' 9 שו' 1). העד סיפר, כי לבסוף מסרו השיק לתובע כי חשבו שאולי השמאי יבוא ויאשר המדפים (פר' עמ' 9 ש' 4). העד ברב הגינותו העיד גם כי "במועד שמסרנו לתובע את השיק לא היתה הסכמה שאם זה לא יאושר הוא יחזיר את השיק, הוא טען שזה יאושר" (ר' פר' עמ' 9 ש' 6-5). 6. טענת הנתבעת במונחים משפטיים היא למעשה, כי השיק נמסר על תנאי והתנאי היה שיינתן אישור השמאי למדפים. על מנת לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 20 (ג) לפקודת השטרות - שהשיק הוצא ללא תנאי, על הנתבעת להוכיח כי מסרה את השיק על תנאי וכן - מה היה התנאי שבו נמסר השיק (ר' י. זוסמן דיני שטרות מהד' 6 עמ' 111), כמו כן עליה להוכיח כי התנאי לא התקיים (ר' ע"א 88/623 גולדנברג נ. המשביר המרכזי בע"מ, פ"ד מ"ד (2) 801, בעמ' 803). אני סבורה, כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. אני מאמינה לנתבעת, כי היא וזית הבהירו לתובע, שהם מבקשים לתקן רק את התיקונים שיאשר השמאי. עדות בעלה של הנתבעת היתה מהימנה עלי, והיא אף נתמכה בעדותו של התובע שאישר למעשה, כי תיקן אך את התיקונים שאושרו ע"י השמאי - לרבות אישור המדפים שניתן טלפונית. לאור זאת, אני גם מאמינה לעדותו של זית, כי כאשר מסר את השיק, מסר אותו עקב כך שהתובע אמר לו, כי המדפים יאושרו בבדיקה נוספת של השמאי. אני סבורה, כי אפילו לא הותנתה מסירת השיק במילים מפורשות באישור השמאי ואפילו אם התובע לא התחייב מפורשות להשיב השיק אם לא ינתן אישור זה, יש להסיק מהנסיבות, כי אכן היתנו הנתבעת וזית את מסירת השיק ופרעונו באישור השמאי. אני קובעת על כן כי הוכח קיומו של תנאי בו נמסר השיק, ותוכנו של תנאי זה. אשר לאי קיום התנאי - הנתבעת הציגה את חוות דעת השמאי נ/2, בה נכתב במפורש כי הוא אינו מאשר את התיקון (ר' פרק "הפרשים" בעמ' 3 לחווה"ד). התובע מצידו העיד, כי השמאי אישר את החלפת המדפים - טלפונית. השמאי הוזמן לעדות ע"י התובע אך לא התייצב לעדות, והתובע ויתר על עדותו. בנסיבות אלה אני מעדיפה את גירסת הנתבעת התומכת בחוות דעתו המפורשת של השמאי, על פני עדות התובע הסותרת מסמך זה, והעובדה שהתובע ויתר על עדות השמאי יש בה כדי להוות חיזוק לגירסת הנתבעת. מסקנתי היא, כי הנתבעת הוכיחה כי התנאי לפרעון השיק לא התקיים, ועל כן דין התביעה להידחות. 7. סוף דבר, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ש"ח. מוסךשיקים