בקשה להבאת ראיות לסתור

מהי בקשה להבאת ראיות לסתור ? סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד קובע כדלקמן: "6ב. נקבעה עפ"י כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותו תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו". ההלכה כפי שנתגבשה היא כי ביהמ"ש יתיר הבאת ראיות לסתור באופן חריג ביותר ורק במקום בו יוכל המבקש להביא ראיות לסתור, להראות טעות משפטית או עובדתית אשר יש בה כדי לפגוע בצדק. אמות המידה בדבר סוגי הטעמים אשר יש בהם כדי להצדיק מתן היתר להביא ראיות לסתור נקבעו בפסיקה כדלקמן: א. טעמים משפטיים כגון כאשר ההליך בו נקבעה הנכות עפ"י דין אחר היתה נגועה בפגם מהותי דוגמת תרמית או בטלות מדעיקרא. ב. טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים. (ראה רע"א 634/85/, עודה נ' רותם, פ"ד לט(4), עמ' 505 בעמ' 507 וכן בפסק הדין ברע"א 721/85, סלע נ' פתייה, פ"ד לט(4), 834). אמנם, אין מדובר ברשימה סגורה, אולם הנטל המוטל על המבקש להביא ראיות לסתור הוא כבד ביותר ועליו לשכנע את ביהמ"ש כי המקרה נכלל במסגרת הטעמים המיוחדים הנזכרים לעיל. סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד, למעשה בא למנוע ולחסוך ריבוי מינוי מומחים (ראה רע"א 5608/90, "קורנהיל" חב' לביטוח בע"מ נ' שמעון מזרחי, פ"ד מו(2), עמ' 107 בעמ' 111, סעיף 5 שם וכן ראה מאמרו של כב' השופט בדימוס, יעקב מלך "עשור לחוק הפיצויים לפנגעי תאונות דרכים" בספר לזכרו של הנשיא יצחק כהן ז"ל בהוצאת פפירוס, בעמ' 348, עמ' 360). בע.א. 57790/90, הפניקס הישראלי נ' עבדול אחמד, פ"ד מה(4), עמ' 77 בעמ' 82, חוזר כב' השופט אור על ההלכה כי התרת הבאת ראיות לסתור מיועד למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמא למקרים כאלה מציין כב' השופט אור מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הפגע מאז קביעת הועדה ועד למועד הדיון. מקרה נוסף הוא כאשר בפני הועדה לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה ואשר לא היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה. ברע"א 863/93, התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(4), 815, קובע כב' השופט ת. אור כי: "על פי הסיפא לסעיף 6ב' לחוק הפיצויים, קיימת דרך לסתור את קביעת דרגת הנכות "על פי כל דין". השלבים הדיוניים לכך הם שעל בית המשפט להתיר תחילה על פי המסמכים הרפואיים המוגשים בפניו, להביא ראיות לסתור" ביהמ"ש העליון מסייג ותוחם את המקרים בהם אכן יאפשר הגשת ראיות לסתור קביעת דרגת נכות ואומר: "כפי שנקבע לא אחת, יקפיד בית המשפט עם המבקש להביא ראיות לסתור. הבאת ראיות לסתור תותר רק בנסיבות חריגות, שאם לא כן עשויה נפקותו וחשיבותו של סעיף 6ב' להתרוקן מכל תוקף". וכן מוסיף כב' השופט אור: "בנסיבות בהן חלה החמרה במצבו של נפגע, או שנתגלה בו נכות עקב התאונה, אשר הועדה הרפואית לא נתנה דעתה אליה, הצדק מחייב שענין קיומה של נכות זו יתלבן והנפגע לא יקופח על ידי התעלמות מקיומה, רק משום שזו לא עלתה או לא יכלה היתה לעלות על שולחן דיוניה של הועדה הרפואית. מצב דברים דומה אשר יצדיק מתן היתר להביא ראיות לסתור, יחול, כמובן, גם במקרה שעל פי מסמכים רפואיים שיובאו לפני בית המשפט חלה הטבה (ולא רק הרעה) במצב נכותו של הנפגע מאז נקבעה דרגת נכותו על ידי הועדה הרפואית" (עמ' 822 מול האות ב'). ביהמ"ש מוסיף וקובע במקרה קמחי כי: "המדובר בליקויים שנתגלו אצל המשיב ושעליהם לא נתנה הועדה הרפואית את דעתה, ויתכן שלא יכולה היתה לתת דעתה, בשל כך שאלה נתגלו ונתבררו לאחר שזו קבעה למשיב את דרגת נכותו" (ראה שם מול האות ד'). בע"א 5779/90, הנ"ל, (פ"ד מה(4), עמ' 77) נאמר: "יש להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו... מקרה אחר הוא, כשלפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאים לתוצאה שונה" (ראה עמ' 82 מול האות ב' שם).בקשה להבאת ראיות לסתורראיות