כיצד בוחנים בקשה להפקדת ערובה ? בתיק רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, ציין בית המשפט העליון כי ככל שעסקינן בהפקדת ערובה, גוברת ההוראה בחוק החברות על תקנות סדר הדין האזרחי בהיותה מעוגנת בחקיקה ראשית. כמו כן התווה מבחן תלת שלבי לבחינת הבקשה להפקדת ערובה: בראש ובראשונה על בית המשפט לבחון את מצבה הכלכלי של החברה; משקבע כי לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון בשלב השני האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, תוך שיובאו בחשבון, בין היתר הזכויות החוקתיות הנוגדות של הצדדים ו"ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג". שאלת סיכויי ההליך גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת זו. עוד ציין בית המשפט כי "בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת - להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות" בשלב הבדיקה השלישי, יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית. סעיף 353א' לחוק החברות -קובע כך: הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.ערובה