בקשה למינוי מומחה נוסף בבית הדין לעבודה

המערער הגיש בקשה למינוי מומחה נוסף או אחר, וזאת בנימוק שהמומחה סטה מהעובדות שקבע בית הדין לעבודה בהחלטה למינויו. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למינוי מומחה נוסף בבית הדין לעבודה: השופט עמירם רבינוביץ 1. לפנינו בקשה מטעם המערער למינוי מומחה נוסף או אחר בהליך. טרם תנתן ההחלטה בבקשתו של המערער למינוי מומחה נוסף או אחר, נעמוד בקצרה על הרקע העובדתי הרלוונטי לצורך פסיקת הדין וכן על ההליכים הקודמים בין הצדדים. 2. בהליך שבפנינו מתעוררת השאלה, האם אוטם שריר הלב שפקד את המערער ביום 24.9.2006 (להלן : האוטם) הוא "תאונת עבודה". בית הדין האזורי בחיפה (עב"ל 3992/07 ; השופט אלכס קוגן ונציגי הציבור גב' דורון ומר בן נון) מינה את פרופ' אנדריי קרן כמומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען בעבודת המערער לאוטם (להלן : המומחה). זאת, על בסיס מערכת עובדות מוסכמת אליה הגיעו הצדדים כדלקמן : "א. התובע [המערער בענייננו - ע.ר.] הינו יליד שנת 1952. ב. התובע עובד כמנהל מחלקה ומנהל 8 עובדים. כל עובד נמצא בתחנת עבודה ועליו לעשות את התפקיד שלו, כאשר התובע משגיח שהעבודה מתבצעת כמו שצריך. ג. ביום 22.9.06 בסביבות השעה 11:00 היה התובע מעורב בויכוח עם אחד מעובדיו כאשר התובע הטיל על העובד להיות אחראי על מכונה מסויימת ולהשגיח על הייצור, ולאחר כמה דקות כשבא לבדוק אם המשימה בוצעה מצא כי היא לא בוצעה כמו שצריך ואף היה צריך לסגור מסלול עבודה וזאת למרות שהזהיר את העובד וביקש שישגיח על הפעולה. התובע הרגיש כי העובד מזלזל בעבודתו והתרגז מאוד. ד. לאחר כ-10 דקות חש התובע לדבריו ברע ועם זיעה קרה. ניגש לנוח במשרד וחזר לעבודתו. ה. בסמוך לשעה 13:00 הלך להתקלח ועזב לביתו, וגם בביתו לא חש בטוב. ו. ביום 24.9.06 בשעה 7:00 בבוקר או בסמוך לכך, ומשחש התובע ברע, הוא פונה ע"י מד"א לבית החולים הגליל המערבי בנהריה". 3. המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה שלל קשר סיבתי אפשרי בין האירוע בעבודת המערער לבין האוטם. המומחה הדגיש כי במסמכים הרפואיים כפי שהוצגו בפניו התלונן המערער על כאבים בחזה לראשונה רק ביום קרות האוטם, בעוד האירוע בעבודה אירע יומיים קודם לכן. המומחה עמד גם על גורמי הסיכון מהם סובל המערער, וציין כי גורמי הסיכון בצירוף הנתון, לפיו לא התלונן המערער מאז האירוע בעבודה ועד למועד קרות האוטם על כאבים בחזה מובילים אותו למסקנה כי אין קשר סיבתי בין עבודת המערער לאוטם בו לקה. 4. על סמך חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער. 5. במהלך הדיון שהתקיים בערעור הסכימו הצדדים להפנות למומחה שאלת הבהרה נוספת, שזו לשונה : "בשני המאמרים שצירף המערער לעיקרי הטיעון מובעת הדעה לפיה לכאורה אוטם שריר הלב יכול לבוא לידי ביטוי גם ללא סימנים תעוקתיים מקדימים אלא אפילו בתחושות לא נוחות מסוימות כפי שמתואר בקטעים המסומנים במאמר. תשומת לב המומחה מופנת לכך כי לדברי המערער 10 דקות לאחר האירוע חש המערער לדבריו ברע ועם זעה קרה. ניגש לנוח במשרד וחזר לעבודתו. בסמוך לשעה 13 הלך המערער להתקלח ועזב לביתו וגם בביתו לא חש בטוב. המומחה מתבקש להשיב לשאלה האם יש בנתונים אלה לאור האמור במאמרים כדי לשנות את חוות דעתו. המומחה יבהיר וינמק את דעתו". 6. בתשובתו לשאלת ההבהרה כתב המומחה כי המאמרים שצירף בא כוחו של המערער מוכרים לו אך אין בהם לשנות את חוות דעתו. המומחה ציין בשנית כי למערער גורמי סיכון מוכחים להתפתחות טרשת כלילית (מעשן כבד ביותר, יתר לחץ דם, סיפור משפחתי של מחלת כלילית) וכי בצנתור שביצע המערער הוכח קיומה של מחלה תלת כלילית אשר כללה את שלושת עורקי הלב. המומחה ציין כי במסמכים הרפואיים אין אזכור לתלונות או מחושים כלשהם במהלך היומיים שחלפו מהמועד בו אירע האירוע בעבודה לבין מועד קרות האוטם וכי : "על פי הספרות הקרדיולוגית, הוכח קשר סיבתי הדוק בין אירועים של התרגזות/התרגשות בעיקר בשעתיים הראשונות לאחר האירוע". 7. המומחה נתן דעתו לעובדה המוסכמת לפיה חש המערער ברע כעשר דקות לאחר האירוע החריג וכתב כי "לאחר אירוע של התרגזות יוצאת דופן כל אדם יכול להרגיש דפיקות לב עקב עליה בדופק, תחושת אודם ואף הזעה עקב עליה בלחץ הדם, וכן תחושת השפעה חולפת...במקרה של התובע, התרשמתי מהמסמכים שלאירוע היתה תחושה חולפת באותו יום, אך אין כל תיעוד של המשך המיחושים למחרת, ה - 25.9.2006 או בלילה שבין ה - 25.6.06 - 26.9.06 [צ.ל 23.9.2006 - 24.9.2006 - ע.ר.] עד אשר החלו המחושים שהובילו לאוטם החריף של שריר הלב. העובדה שהאנזימים של שריר הלב היו תקינים בקבלתו תומכת בכך שהאוטם החריף התרחש פחות מ 4-6 שעות לפני הגעתו למיון". 8. המומחה סיכם חוות דעתו במילים הבאות : "גם אם תעוקת לב יכולה להתבטא בצורה בלתי טיפוסית, לא כל תחושה טבעית וחולפת המופיעה סביב אירוע של התרגזות מייצגת תעוקה. במקרה של התובע, היה עלי להכריע בין המשקל והחשיבות של המחושים מהם סבל סביב האירוע החריג, ללא המשך של המחושים למחרת, לעומת משקל כלל הנתונים הרפואיים...לאחר ששקלתי מחדש את עמדתי...אני מגיע למסקנה כי השפעת האירוע החריג בעבודתו של התובע, אם היתה בכלל, היתה מזערית שולית ובלתי משמעותית". 9. המערער הגיש בקשה למינוי מומחה נוסף או אחר, וזאת בנימוק שהמומחה סטה מהעובדות שקבע בית הדין האזורי בהחלטה למינויו. 10. הנתונים העובדתיים מהם התעלם המומחה, לטענת המערער, באים לידי ביטוי במשפטים הבאים הלקוחים מההחלטה למינוי המומחה : א. "לאחר כ-10 דקות [ממועד הויכוח החריג שארע ביום 22.9.06 - ע.ר] חש התובע לדבריו ברע ועם זיעה קרה. ניגש לנוח במשרד וחזר לעבודתו". ב. "בסמוך לשעה 13:00 הלך להתקלח ועזב לביתו, וגם בביתו לא חש בטוב". 11. לטענת המערער, העדיף המומחה את הרישומים הרפואיים בהם נאמר, כי המערער חש כאבים בחזה לראשונה בחייו כשלוש שעות לפני קבלתו לבית החולים, ביום 24.9.06, כיומיים לאחר הויכוח שהיווה את האירוע החריג, וכי אין עדות ברישומים הרפואיים לתחושה רעה של המערער קודם לכן. 12. אכן, הנתונים שקבע בית הדין בהחלטה למינוי המומחה הם שצריכים לשמש בסיס לחוות דעת המומחה. יחד עם זה, המומחה הוא קודם כל רופא, ולא ניתן לדרוש ממנו לעצום עיניים מלבחון נתונים המופיעים במסמכים רפואיים. 13. כאשר יש לכאורה סתירה בין הנתונים המופיעים ברישומים הרפואיים לגבי תחושות המערער קודם להופעת האוטם, ובין הנתונים שקבע בית הדין לגבי תחושות אלה, אין פסול בכך, שהמומחה יבחן את הדברים מנקודת מבט רפואית ויסביר, מדוע הם יכולים לדור בכפיפה אחת ולהוביל למסקנה אליה הגיע. 14. בתשובותיו מיום 11.6.2009 לשאלות ההבהרה כתב המומחה: "... לא ניתן להגדיר את תחושותיו יומיים קודם לאשפוזו, ללא כאבים בחזה, כתחילת תהליך של אוטם חריף בשריר הלב. מעבר לכך במסמכים הרפואיים אין כל עדות להמשך תלונות שיכלו להתאים לתעוקה בלתי יציבה ההולכת ומתחזקת ביומיים שבין האירוע החריג בעבודה לתחילת תהליך האוטם בבוקר יום 24.9.2006... גם ערך האנזים טרופונין המתחיל לעלות מספר שעות לאחר התרחשות נזק בשריר הלב היה עדיין תקין בקבלתו ורק בהמשך עלה לערכים פתולוגיים". בדברים אלה יש תשובה רפואית מבוססת מאיש הרפואה לטענת המערער, כי לא הוכח שאותם כאבים, שפקדו את המערער ביום 22.9.2006, לא המשיכו גם ביום למחרת. יתרה מזה, המומחה לא התעלם מתחושות המערער לאחר הויכוח, כפי שקבע בית הדין בהחלטתו, אך קבע ונימק, כי תחושות אלה אינם מעידים על תחילת תהליך של אוטם מתפתח. 15. בסעיף 6 לתשובתו של המומחה לשאלת בית דין זה כותב המומחה: "לאחר אירוע של התרגזות יוצאת דופן כל אדם יכול להרגיש דפיקות לב עקב עליה בדופק, תחושת אודם ואף הזעה עקב עליה בלחץ הדם, וכן תחושת חולשה חולפת. מחושים אלה יכולים להימשך מספר שעות, בהתאם למידת השפעתה של ההתרגזות/התרגשות על האדם. במקרה של התובע, התרשמתי מהמסמכים שלאירוע היתה השפעה חולפת באותו יום, אך אין כל תיעוד של המשך המחושים למחרת, ה-25.9.2006 או בלילה שבין ה-25.6.06 - 26.9.06 עד אשר החלו המחושים שהובילו לאוטם החריף של שריר הלב. העובדה שהאנזימים של שריר הלב היו תקינים בקבלתו תומכת בכך שהאוטם החריף התרחש פחות מ-6-4 שעות לפני הגעתו למיון. לפיכך, גם אם תעוקת לב יכולה להתבטא בצורה בלתי טיפוסית, לא כל תחושה טבעית וחולפת המופיעה סביב אירוע של התרגזות מייצגת תעוקה. במקרה של התובע, היה עלי להכריע בין המשקל והחשיבות של המחושים מהם סבל סביב האירוע החריג, ללא המשך של המחושים למחרת, לעומת משקל כלל הנתונים הרפואיים שסיכמתי בחוות הדעת ותשובותי לשאלות ההבהרה של בית הדין האזורי ושל בית דין נכבד זה. 16. הנה כי כן, המומחה התייחס גם התייחס לנתונים העובדתיים שנקבעו בהחלטת בית הדין, אך על פי ניתוח הדברים מבחינה רפואית הגיע למסקנה, שחלוף הזמן בין הויכוח והתחושה הרעה שהמשיכה אחריו ובין הופעת הכאבים בחזה יומיים לאחר מכן שוללת קשר סיבתי בין השניים. לא למותר לציין, כי בהחלטה למינוי המומחה לא נקבע, שהמערער סבל מכאבים בחזה עד ליום 24.9.06, וכי גם אותה תחושה רעה על פי הנתונים בהחלטה למינוי מומחה חלפה לאחר מנוחה, והמערער חזר לעבודה, על אף שציין, כי חש לא בטוב גם בבית, מבלי להגדיר במה התבטאה הרגשה לא טובה זו, וכמה זמן נמשכה. 17. סוף דבר - לאור האמור ומשלא נמצאה הצדקה למינוי מומחה נוסף או אחר נדחית בקשת המערער למינוי מומחה נוסף או אחר. עד ליום 24.10.2010 יודיע המערער האם הוא עומד על ערעורו. עם הגשת תגובת המערער או בחלוף המועד להגשתה יועבר התיק לעיוני. מינוי מומחהבקשה למינוי מומחה נוסףמומחהבית הדין לעבודה