קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למינוי מומחה נוסף בשאלת הקשר הסיבתי: לפנינו בקשה שנייה מטעם התובע למנות מומחה רפואי אחר או נוסף בתיק הנדון, בו הגיש תביעה להכיר במחלת האסטמה/ מחלת הריאות ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה. ההליכים בתיק עד כה בהחלטה מיום 31/5/09 קבענו את התשתית העובדתית בתיק וביום 6/7/09 מינינו את פרופ' קרמר לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו. בתאריך 12/10/09 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו. בהמשך לבקשת התובע הופנו למומחה שאלות הבהרה וחוות דעתו המשלימה התקבלה ביום 20/6/10. בתאריך 8/12/10 הגיש התובע בקשה ראשונה למינוי מומחה אחר או נוסף וזאת מהטעם שהמומחה לא נתן את המשקל הראוי לתרומת העבודה וכן מהטעם שהמומחה השיב תשובות לקוניות לשאלות ההבהרה. ביום 25/1/11 ניתנה על ידנו החלטה בה קבענו כי המומחה אכן לא נתן מענה מספק לשאלות ההבהרה, כי התשובות היו חסרות ורובן לא נומקו למרות שהמומחה התבקש לעשות כן. לאור הקושי בהבנת תשובותיו של המומחה קבענו כי המומחה ישיב פעם נוספת על השאלות, תוך פירוט ונימוק וכן הופנתה אליו שאלת הבהרה נוספת. קבענו כי מקום בו ניתן לרפא את הפגם בהפניית השאלות למומחה פעם נוספת אין מקום למנות מומחה אחר או נוסף ומשכך דחינו את הבקשה באותו שלב. בתאריך 13/3/11 התקבלו תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו בשנית. עם זאת, והגם שבהחלטה מיום 25/1/11 קבענו כי על המומחה להשיב על השאלות אחת לאחת תוך פירוט ונימוק, הדבר לא נעשה על ידו גם בחוות דעת זו. בהקשר לכך ציין המומחה בחוות דעתו האחרונה כי - "נראה לי כי תשובותיי המקוריות לשאלות בא כח התובע גם אם קצרות הן, עונות במדויק על שאלותיו גם אם אינן לרוחו והפלפולים בשאלות אינן משנות את דעתי שציינתי זה עתה". כאן יוזכר, כי אף בית הדין קבע שהתשובות לקוניות ולא מספקות. בתאריך 20/4/11 הגיש התובע בקשה שנייה למינוי מומחה אחר או נוסף. בבקשתו טען התובע כי פעם נוספת המומחה לא השיב כנדרש על השאלות והתעלם מהנחיות בית הדין לפיהן נדרש לענות על כל שאלות ההבהרה תוך פירוט התשובות ונימוקן. כן נטען כי התבטאויות המומחה כלפי ב"כ התובע בחוות הדעת האחרונה מצביעות על כך שהמומחה 'נעול' בדעתו. בתגובתו מיום 29/5/11 התנגד הנתבע לבקשה וטען כי המומחה השיב כנדרש על השאלות ומקריאת חוות הדעת במלואה ברורה קביעתו החד משמעית של המומחה שאין קשר סיבתי. כן טען הנתבע כי הבקשה הוגשה באיחור ולא תוך 15 יום ממועד קבלת חוות הדעת המשלימה, כפי שנקבע בהחלטת בית הדין מיום 13/3/11. דיון והכרעה בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע: 16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה. 17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו". 18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם". לעניין מועד הגשת הבקשה: צודק הנתבע שהבקשה לא הוגשה במועד. בהחלטתנו מיום 13/3/11 קבענו כי ככל שצד מעוניין להגיש בקשה נוספת עליו לעשות זאת תוך 15 יום ממועד קבלת ההחלטה, כאשר ההחלטה הומצאה לתובע ביום 14/3/11. בקשת התובע הוגשה רק ביום 20/4/11. עם זאת, וכפי שיפורט להלן - במסגרת בקשת התובע מועלות טענות מהותיות ומוצדקות ועל כן דחייתן רק בשל מועד הגשת הבקשה לא תאפשר בירור מלא ושלם של המחלוקות בתיק ולא תאפשר לבית הדין לקבל החלטה מושכלת. על כן נבחן את הבקשה לגופה, חרף האיחור בהגשתה. מעיון בחוות דעתו השלישית של המומחה עולה כי הוא אכן לא השיב כנדרש על שאלות ההבהרה שהופנו אליו בפעם השנייה, תוך הנחיות ברורות כי עליו להשיב על השאלות בפרוט ונימוק. המומחה עצמו מציין כי לדעתו תשובותיו המקוריות לשאלות מדויקות גם אם קצרות, ובכך מתעלם מהחלטת בית הדין לפיה התשובות לא ברורות דיין וכי יש להבהירן. כן לא ברור מדוע המומחה בא בטענות לב"כ התובע, כאשר ההנחיה להשיב על השאלות פעם נוספת ניתנה על ידי בית הדין. עיינו לעומק, פעם נוספת, בכל ההחלטות שניתנו בתיק ובכל חוות הדעת של המומחה והגענו למסקנה כי אי מתן מענה מספק של המומחה לשאלות שהופנו אליו, מצדיק מינוי מומחה נוסף משום ששאלות חיוניות הדרושות לצורך הכרעה בתיק נותרו ללא מענה. לאור זאת, ומשהניסיון לרפא את הפגם בהפניית שאלות הבהרה נוספות לא צלח, אין מנוס אלא למנות מומחה נוסף. החלטה בעניין זה תישלח לצדדים. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו. מינוי מומחהבקשה למינוי מומחה נוסףקשר סיבתימומחה