לראש ההוצאה לפועל נתונה סמכות לפנות בבקשת הבהרה על פי האמור בסעיף 12לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אולם במה דברים אמורים כאשר פסק הדין, או קטע ממנו, אינם ברורים כאשר קוראים את האמור בהם, ואותו קטע בלתי-ברור אינו ניתן לביצוע בלא ההבהרה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין: .1בין בעלי הדין התנהל מאבק ממושך ועיקש בבית הדין לעבודה, סביב נושא של תשלום פיצויי פיטורין לישראל הר-זהב. לאחר דיון רב-שנים ניתן פסק-דין על ידי כבוד השופטת עדנה גבריאלי, בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ובסעיף 10סיפא קבעה: "ולפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורין בהתאם לשכרו האחרון כפי שהיה עובר לפיטורין, כאשר הוא מתורגם לש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית צמודה מ- 1.1.77ועד לתשלום בפועל". .2פסק הדין הועבר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בבת-ים, שם נתבקשה הרשמת הנכבדה (הגב' נילי קוצר) להעביר את פסק הדין להבהרה, מכיוון שעל פי טענת המשיבה, ברית הפיקוח לקואופרציה חקלאית, האמור בסעיף 10הנ"ל חורג מן העתירה שבכתב התביעה. ראש ההוצאה לפועל התבקשה לפנות את בית הדין ולבקש את הבהרתו בנקודה זו. מלכתחילה דחתה הרשמת קוצר את הבקשה, וקבעה, כי אין מקום לפנייה זו, אולם, במועד מאוחר יותר, נראה כי שינתה את דעתה והחליטה בכל זאת לפנות אל בית הדין האזורי לעבודה, על מנת שיתן את הבהרתו לפסק הדין, וזהו הקטע העיקרי מהחלטת ראש ההוצאה לפועל: "לאחר עיון בפסק הדין ובטענות באי-כוח הצדדים בנקודה השנויה במחלוקת הגעתי למסקנה, כי לאור לשונו הגורפת של פסק הדין בסעיף 10הפוסקת חיוב הנתבעת לפיצויי פיטורין לתובע בהתאם לשכר האחרון - מחד, ולאור תביעתו המקורית של התובע בכתב התביעה לתשלום השלמת פיצויי פיטורין בשיעור של 2.3אחוז ממשכורתו בלבד - מאידך, נראה כי מן הראוי לפנות בזה עפ"י הוראות סעיף 12לחוק ההוצאה לפועל בבקשה להבהרת פסק הדין...". .3נראה לי, כי פסק הדין שניתן על ידי השופטת גבריאלי ברור על פניו, ואינו טעון הבהרה, ועל ראש ההוצאה לפועל לבצע אותו כנתינתו. על פי ההלכה הפסוקה, ראש ההוצאה לפועל אינה רשאית להרהר אחר מידת תבונתו או צידקתו של המעשה השיפוטי; היא אינה מוסמכת להציץ מאחורי הפרגוד של פסק הדין ולחקור מה נאמר בכתב התביעה, או מה חשב או לא חשב בית המשפט בעת שנתן את הפסק, ומה היתה בזמנו עמדת הצדדים וכוונתם. עליה לבצע את פסק הדין כפי שניתן, ואין לה להרהר אחריו. אם טעה בית-משפט שעה שנתן את פסק הדין, יכול היה הצד הנפגע לפנות לערכאת ערעור, ואם עבר המועד להגשת הערעור בלי שהוגש - יעמוד פסק הדין בעינו, וגם אם הוא מוטעה יש לבצעו (ע"א 347/71 [1]; ע"א 165/50 [2]; בג"צ 86/58 [3]; המ' 218/69 [4]). ברור הדבר, כי לראש ההוצאה לפועל נתונה סמכות לפנות בבקשת הבהרה על פי האמור בסעיף 12לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אולם במה דברים אמורים כאשר פסק הדין, או קטע ממנו, אינם ברורים כאשר קוראים את האמור בהם, ואותו קטע בלתי-ברור אינו ניתן לביצוע בלא ההבהרה. כאן ביקשה ראש ההוצאה לפועל הבהרה לא מכיוון שפסק הדין אינו ברור - אלא לנוכח סתירה שגילתה בין האמור בו לבין מה שנתבקש או נטען בכתב התביעה. אולם סתירה זו אינה מהווה עילה להבהרה אלא לערעור בלבד, ועל ראש ההוצאה לפועל למלא אחר פסק הדין, גם אם קיימת סתירה בין הסעד לבין העתירה המבוקשת. .4בנסיבות אלה הבקשה למתן רשות ערעור מתקבלת בזה והערעור נדחה. ברית הפיקוח לקואופרציה חקלאית, תשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 000, 4ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית צמודה ומצטברת בשיעור של 5אחוז לשנה, מהיום ועד לפרעון.בקשת הבהרההוצאה לפועל