הגשת תביעה בתביעות קטנות ע''י אסיר בכלא

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי לאסיר שהגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות: התובע הינו אסיר בטחוני בכלא אשל, הגיש תביעה כספית לתשלום סך של 5,000 ₪ בגין ציוד אשר הלך לאיבוד, במהלך העברתו מכלא הדרים לכלא אשל. אין מחלוקת שביום 12.10.2010 הועבר התובע מכלא הדרים לכלא אשל. התובע קיבל הודעה על המעבר בבוקר יום 12.10.2010. רשויות בית הכלא אפשרו לתובע לקחת את החפצים שהיו בחדר שבו ישן, אך לא אפשרו לו לקחת את החפצים שהיו במחסן, אשר נוהל על ידי אחד האסירים. סופו של דבר טוען התובע שהחפצים שהיו בחדרו, בכלא הדרים, הגיעו לידיו ומרבית החפצים שהיו במחסן - לא נמסרו לרשותו. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה, כי הציוד שהיה במחסן נאסף על ידי דובר האגף הבטחוני (נציג האסירים הביטחוניים) ביום 20.10.2010. ביום 25.10.2010 הציוד נארז בשני קרטונים והועבר על ידי חברת הובלות "כץ" לבית סוהר אשל, והגיע לבית סוהר אשל ביום 15.11.2010. כאמור, לשיטתה של הנתבעת - הציוד שהיה במחסן הגיע לבית סוהר אשל בחלוף למעלה מחודש לאחר שהתובע הועבר לשם. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה, כי התובע לא הוכיח את תביעתו, כי התובע קיבל את כל הציוד והוא אף חתם על כך באישור שצורף לכתב ההגנה, וכי מבדיקה שעשתה, עולה שמדובר בעלילה שכל מטרתה עשיית עושר ולא במשפט. במהלך המשפט העיד התובע, וכן העיד עד נוסף מטעם הנתבעת, מר תומר עוקב, שהוא מחסנאי בכלא הדרים. לאחר ששמעתי טענות הצדדים, התרשמתי שהנתבעת לא עשתה די על מנת לאפשר את שמירת חפציו של התובע. הנתבעת לא אפשרה לתובע ליטול את חפציו או לאחסן אותם בדרך שונה, מייד עם העברתו לכלא אשל. הנתבעת שלחה את החפצים באמצעות חב' שליחויות. אין בפני ביהמ"ש ראיות משמעותיות, מה נעשה בחפציו של התובע מאז עזב את כלא הדרים (ביום 12.10.2010) ועד שהגיע שחלק מהחפצים נמסרו לו (ביום 15.11.2010). במהלך תקופה זו החפצים היו בשליטת האחראי על המחסן (מטעם האסירים בכלא), ובחלק מהתקופה היו בשליטת חברת שליחויות, וזאת עד שהגיעו לכלא אשל. הנתבעת הציגה בפני אישור חתום על ידי דובר האגף (מטעם האסירים), לפיו כל הציוד של התובע נאסף והועבר לכלא אשל. דובר האגף לא נחקר במהלך המשפט, מה גם שלא ניתן ליתן משקל משמעותי למסמך החתום על ידו, שכן הציוד לא היה בפיקוחו לאורך כל התקופה, מאז התובע עזב את כלא הדרים ועד שהגיע לכלא אשל. בנוסף, לא מצאתי ליתן משקל של ממש, גם לאישור שנחתם על ידי התובע, לפיו עולה לכאורה כי הוא קיבל את כל הציוד. האישור כתוב בשפה העברית. התובע אינו מדבר עברית, וספק בעיני אם הוא יודע לקרוא עברית. התובע טוען כי המילים שצויינו בשפה העברית, ליד חתימתו, נתווספו לאחר החתימה. הנתבעת לא טרחה להביא למשפט, עד כלשהו, אשר בפניו נחתם המסמך. מצאתי בנסיבות העניין, ליתן אמון בדברי התובע, כי חלק מהציוד לא הועבר לרשותו. התובע מתקשה בלהוכיח את שיעור הנזק, הואיל ולא הוצגה כל קבלה או ראיה לכמות החפצים שהלכו לטענתו לאיבוד. כמו כן, לא מצאתי תיאום מלא (נמצא תיאום חלקי, ביחס לחלק מהחפצים) בין רשימת החפצים, אשר טוען להם התובע בכתב התביעה, לבין החפצים שצויינו בעדותו, במהלך הדיון היום. כאמור, הנתבעת איננה האחראית הבלעדית לאובדן החפצים, שכן אין מחלוקת שהחפצים היו במשמורת אחד האסירים, והחלק המיוחס לנתבעת נובע בעיקר, בשל סירובה לאפשר לתובע ליטול את חפציו או לבצע אריזת החפצים או לערוך רשימת חפצים, סמוך לפני המעבר לכלא אשל. לפיכך, ומכל המקובץ, בהתחשב באחריות של הנתבעת (אחריות שאיננה אחריות מלאה), ובהתחשב בכך שהתובע לא עמד בנטל להוכיח את מלוא הנזקים שנגרמו לו, בהתחשב בכך שמדובר בחפצי ביגוד משומשים, אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי על דרך של אומדנא, בסך של 800 ₪. כמו כן הנתבעת תשלם לתובע את אגרת המשפט (במידה והתובע שילם אגרת משפט). התשלום ייעשה בתוך 45 ימים מהיום.בית סוהר / כלאמאסרתביעות קטנותאסירים