סעיף 97א לחוק התכנון והבניה עוסק באישור היתר בניה על פי תכנית שהופקדה וטרם אושרה: להלן נוסח הסעיף: 97א. היתר על-פי תכנית שהופקדה (א) על אף האמור בסעיפים 97 ו-145 (ב), רשאי מוסד תכנון שהפקיד תכנית, לאשר מתן היתר על פי תכנית שהפקיד אף אם אינו בהתאם לתכנית בת תוקף, אם נתקיימו שניים אלה: (1) התכנית שבתוקף אושרה לפני י''ב בטבת התש''י (1 בינואר 1950); (2) לא הוגשה התנגדות לתכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה. (ב) לענין פרקים ח', ח'1 ו-ט', יראו את יום מתן ההיתר לפי סעיף זה כיום תחילת תכנית לגבי המקרקעין שעליהם חל ההיתר. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא היתר בניה על פי תכנית שהופקדה: 1. בהחלטתי מיום 98 / 1 / 27 פורטו העובדות נשוא העתירה, כשהם נבחנו על ידי לכאורה בלבד, כמתחייב מדיון בבקשה לסעד זמני. לאחר ששמעתי את העתירה לגופה, שוכנעתי כי העובדות שפורטו בהחלטת הביניים הן העובדות שארעו למעשה, ולכן אין צורך שאפרטן בשנית והחלטתי בהמרצה 98 / 460 תהיה חלק מהוראות פסק דין זה. 2. אני סבורה כי זימונם של המבקשים לדיון בהתנגדות נעשה בעקבות הליכים משפטיים שנקטו המבקשים באוגוסט 1997 בבית משפט השלום בעכו, לקבלת צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים להמשיך בביצוע עבודות פריצת דרך למבנים. הצורך להשלים ביצוע פרוייקט בית הספר ואכסנית הנוער הוא הגורם שהנחה את המשיבה מס' 1 בלא שנבחנה עמדת המבקשים בדבר דרך חלופית להגיע לאתרים, ולאו דווקא דרך חלקותיהם של המבקשים. כבר הבעתי תמיהה על מכתבו של מתכנן המחוז, מטעם המשיבה מס' 1 מ97- / 10 / 29 אל המשיבה מס' 4 בו הוא מודיע לה על דחית ההתנגדות, וזאת בטרם נתקבלה ההחלטה מ 97 / 12 / 1. 3. למרות שבהחלטתי מיום 98 / 1 / 27 ביקשתי לברר אילו פעולות או הליכים נקטה המשיבה מס' 1 נגד המשיבות 2 ו3- על שהמשיבה מס' 2 נתנה היתרי בניה למוסדות ציבור ללא היתר בניה לסלילת דרך, וכי המשיבה מס' 3 פעלה בניגוד לחוק משפרצה את הדרך, ללא הוצאת היתר כדין, וללא אישור התוכנית כחוק, אין בפני, גם במועד מתן פסק-הדין, כל פרטים מהם הצעדים שהמשיבה מס' 1 נקטה או תנקוט בשל פעולות אלה. לא ברור מה מנע או מונע מהמשיבה מס' 1 מאז יום 97 / 12 / 1 להחליט בעניינן של המשיבות 2 ו3-, ובמיוחד לאור ההליכים נשוא התביעה שבפני. 4. דבר אישור התוכנית פורסם בילקוט הפרסומים ב- 97 / 12 / 31 עוד בטרם נתן יו"ר המשיבה מס' 1 החלטה בבקשת העותרים לרשות ערעור למועצה הארצית, שהוגשה ב97- / 12 / 21. על אף שחתם על הפרסום האמור, לא נדונה בקשתם של העותרים לרשות ערעור והחלטתו נשלחה לעותרים רק ב 98 / 1 / 12 - כעבור 20 ימים, ולאחר שבא-כוח העותרים פנה אליו ליתן החלטתו בעניינם. המועד למתן החלטה בבקשה לרשות ערעור קבוע בסעיף 110(ב) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה1965-, הוא בתוך 15 יום. זאת ועוד, פרסום דבר אשור התוכנית, שנעשה לפני שנתנה החלטה בבקשתם של העותרים לערער למועצה הארצית, הוא בניגוד לסעיפים 18 ו19- לתקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית) תשל"ב1972-, לפיהן: "מוסד תכנון לא יפרסם הודעה בדבר אישור תוכנית מפורטת או תוכנית מתאר מקומית, ולא יתן היתר בהתאם לאחת מהן, לפני תום המועד להגשת ערר למועצה, ואם הוגש ערר - לפני מתן החלטת המועצה בערר". (תיקון תשנ"ו) 5. חשיבותם של המועדים שצויינו לעיל אינה נובעת רק מהפן הדיוני אלא קשורה גם לפן המהותי, שכן גם אם יו"ר המשיבה מס' 1 היה נטול דיעה קדומה, בבואו לדון בבקשתם של העותרים לערער בפני המועצה הארצית, נמנע ממנו להחליט אחרת, לאור פרסום אישור התוכנית שקדם לדיון בבקשתם של העותרים. בבג"ץ 81 / 701 מלאך ואח' נ' יו"ר הועד המחוזית לתכנון ובניה ואח', פ"ד ל"ו(3) עמ' 1 ובעמ' 8 אומר כב' השופט בייסקי: "... המבחן הקובע הוא, אם היה אותו אדם בעל לב פתוח וניתן לשכנוע מנימוקי ההתנגדות כדי לסטות מדעתו הקדומה, או שמא עמדתו היא נחרצת ומנוי וגמור עמו לדבוק בה ולאשר את האקט בכל הנסיבות, ויהיו נימוקי ההתנגדות אשר יהיו ((CLOSED MIND. ... משום שתהא זו רק אחיזת עיניים או קיום לכאורה של הוראות החוק כשהתוצאה ממילא כבר נחרצה". 6. יש לדחות טענת המשיבה מס' 1 לפיה בשל מצג שהעותרים כאילו הסירו את התנגדותם, ניתנו היתרי הבניה למשיבות 3 ו4- על פי הוראת סעיף 97 א לחוק התכנון והבניה. אציין כי סעיף זה מתייחס לחוקיותם של היתרי בנייה שאושרו על פי התוכנית שהופקדה וטרם אושרה (כתוכנית ג / 7995 בענייננו) אף אם אינם בהתאם לתוכנית שבתוקף (כתוכנית ג / 3232 בענייננו); העותרים במקרה שלפנינו תוקפים את חוקיות היתרי הבניה לא בשל מועד נתינתם אלא בעיקר בשל מהותם - הוצאתם ללא היתרי בניה לסלילת דרך גישה מאושרת אל מוסד החינוך והאכסניה. 7. לעניין סעיף 97 א עצמו - הסעיף מונה שני תנאים מצטברים לאישור מתן היתר על פי תוכנית שהופקדה אף אם זו אינה תואמת תוכנית בת תוקף, ואלו הם: 1. "התוכנית שבתוקף אושרה לפני יב' בטבת התש"י" - משיבה מס' 1 לא צרפה אסמכתא המאשרת כי תוכנית ג / 3232 אכן אושרה לפני התאריך המצוין בסעיף. 2. "לא הוגשה התנגדות לתוכנית שהופקדה עד תום תקופת ההפקדה, או שבמתן ההיתר אין כדי להשפיע על החלטה בדבר קבלת התנגדות שהוגשה". תנאי זה לא מתקיים בעייננו על שתי חלופותיו - החלופה הראשונה: אין לומר כי עד תום תקופת ההפקדה לא הוגשה התנגדות לתוכנית שהופקדה, שהרי ההודעה בדבר הפקדת תוכנית ג / 7995 פורסמה בתאריך 94 / 2 / 25 ואילו העותרים הגישו את התנגדותם במכתב בתאריך 94 / 4 / 19. אמנם מכתב ההתנגדות של העותרים לא כלל את כל הדרישות המנויות בסעיף 103 א (א) לחוק התכנון והבנייה, אולם מכתב הזמנתם לדיון בהתנגדות מיום 97 / 9 / 21 מכשיר פגם זה שכן המכתב נשלח למבקשת מס' 1 (מדאח נאיפה) לפני שהתקבל מכתבו של בא כוח המבקשים מיום 97 / 9 / 23 המפרט את התנגדותה. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 98 / 1 / 27, המסמכים שצורפו לתגובת משיבה מס' 1 ומשיבה מס' 3 מלמדים כי נעשה הסכם בין המשיבה מס' 3 לבין מבקש מס' 3 (מדאח ראיק) והוא היחיד החתום על ההסכם ועל ההודעה בדבר הסרת ההתנגדות. לפיכך על פני הדברים לא היתה יכולה משיבה מס' 1 להסיק כי המבקשים כולם הסירו את התנגדותם. החלופה השניה - אין לומר כי במתן היתרי הבנייה לבניית מוסדות הציבור לא היה כדי להשפיע על ההחלטה בדבר דחית ההתנגדות שהוגשה על ידי העותרים. ההתנגדות מתייחסת לסלילת הכביש שיעבור בחלקותיהם ומוביל למוסדות הציבור שיבנו לפי תוכנית ג / 7995. מתן היתרי הבנייה למוסדות הציבור החיש את הצורך בסלילת דרך גישה אליהם ואכן בטרם נדונה התנגדות העותרים לסלילת הכביש, כבר החלה משיבה מס' 3 בפריצת הדרך בחלקות העותרים ובבניית תוואי לדרך. במועד הדיון בהתנגדות כבר נקבעו בשטח עובדות מוגמרות שהיה בהן להשפיע על החלטת הועדה בדונה בהתנגדות העותרים - מבנה בית הספר הוקם; בניית האכסניה כמעט והושלמה; הדרך נפרצה והוכנה התשתית המתאימה לסלילתה. בבג"צ 76 / 137 - "רמת מוצא" אג' שיתופית בע"מ נ' הוועד ההמקומית לבניה י-ם ואח', פד"י לא (1) 365); אמר כב' השופט ויתקון: "כיצד אפשר לדון בהתנגדויות, כשהדיון מתקיים לאחר שהתקבלו כבר החלטות 'עקרוניות' להתיר את השימוש החורג ולאשר את ההיתר?! דיון כזה אינו אלא פורמליות חסרת תוכן ומשקל, שאיש לא יתייחס אליו באמון". 8. אי לכך, הגעתי לכלל דיעה כי יש לבטל את החלטת יו"ר המשיבה מס' 1 מיום 98 / 1 / 11 שנשלחה לבא כח העותרים ביום 98 / 1 / 12, בה נדחתה בקשת העותרים לרשות ערעור למועצה הארצית בגין דחית התנגדותם לתוכנית ג / 7995 בכפר פקיעין. כתוצאה מכך יש לפרסם דבר בטלותו של הפרסום מיום 97 / 12 / 31 על אשור תוכנית מתאר מקומית ג / 7995. המשיבים וכל אחד מהם ימנעו מביצוע פעולות על פי תוכנית זו עד כמה שיש בהן התיחסות לחלקות העותרים, ובכלל זה הליכי ההפקעה וזאת עד אשר תינתן החלטה בערעור העותרים על ידי המועצה הארצית. אני מחייבת את המשיבים 1, 2 ו3- ביחד ולחוד לשלם לעותרים ביחד את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד (כולל) בסך 15,000.- ש"ח בצרוף מע"מ. ההוצאות מתייחסות גם להוצאות הבקשה בהמרצה 98 / 460. בניההיתר בניה