קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה במחלת פיברומיאלגיה בביטוח לאומי: 1. תיק זה הועבר להכרעתי עם פרישת כב' סגנית הנשיאה השופטת ח. שגיא. 2. התובעת הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכרה במחלת הפיברומיאלגיה ממנה סובלת היא כתוצאה מאירוע אשר ארע בעבודה.הנתבע דחה תביעתה וקבע כי המחלה ממנה סובלת התובעת הינה תוצאה של תחלואה טבעית בהעדר הוכח קשר סיבתי בין המחלה לבין האירוע הנטען. 3. לאחר דיון במעמד הצדדים הוחלט ביום 16.3.10 על מינוי דוקטור יעקב אבלין, מומחה רפואי בתחום הריאומטולוגיה, כיועץ מומחה (להלן: "המומחה") מטעם בית הדין על מנת לחוות דעתו בעניינה של התובעת. העובדות אשר הועברו אל המומחה הן כדלקמן: א. התובעת עבדה בתקופה הרלוונטית כממונה על פרוייקטים במחלקת ביקורת חשבונות באגף המכס ביפו והיא היתה עובדת טובה ומוערכת. ב. בשנת 2002 פורסם מכרז לתפקיד ניהול מחלקה במכס והתובעת ראתה עצמה מתאימה לתפקיד ועונה על דרישות המכרז. היא הגישה מועמדותה לתפקיד אולם ביום 9.2.03 נודע לה כי עובד אחר זכה במכרז. ג. תובעת נפגעה מאד מאי זכייתה שכן האמינה כי היא מתאימה לתפקיד והפסדה נבע מכך שמנהל המחלקה התנכל לה וגרם לכך שאדם אחר יזכה באותו מכרז. ד. התובעת החלה לסבול מתסמינים של תשישות, עייפות וחולשה בשנת 2002 אך התופעות החמירו לאחר ההפסד במכרז. 4. להלן השאלות אשר הופנו אל המומחה הרפואי: א. מהי המחלה בה לוקה התובעת? ב. האם קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה המתוארים בפרק העובדות לבין המחלה בה לוקה התובעת? האם האירוע בעבודה החמיר את מחלת התובעת? ג. אם יש קשר סיבתי- האם השפעת העבודה פחותה מהרבה מהשפעת גורמים קונסטיטוציוניים שקיננו בתובעת? טענות הצדדים 5. לטענת התובעת תלתה במכרז תקוות רבות וראתה בו קידום טבעי לכישוריה וגושפנקא לניסיונה ומקצועיותה. לאחר שנודע לה כי עובד אחר אשר לטענתה חסר כישורים, דרישות וההכשרה זכה בתפקיד. התובעת אשר סבלה בעבר מתסמינים של עייפות ותשישות החלה לסבול מתסמינים אלה בתכיפות ובאופן ניכר לעומת העבר. 6. לטענת התובעת חוות דעת המומחה הרפואי קובעת באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה לבין המחלה וכן נקבע בחוות הדעת כי השפעת העבודה לא הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים קונסיטוציונאליים. 7. לטענת הנתבע, אבחנת המומחה נקבעה על בסיס תלונות התובעת בלבד ללא כל ממצא אובייקטיבי בבדיקה. 8. עוד טען הנתבע כי, התובעת אינה נוקבת במועד של אירוע תאונתי, כי אם באירועים שונים במהלכם חוותה מתח מתמשך. בנוסף נטען כי מתח נפשי ממושך אינו עונה על הדרישה העובדתית למיקרו טראומה שכן מיקרוטראומה נפשית לא הוכרה בפסיקה. דיון והכרעה: 9. אשר למשקל שיש ליתן לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין קבע ההלכה הפסוקה כדלקמן: "הלכה פסוקה היא, כי בתי-הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות-דעת המוגשות על-ידי מומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית-הדין רבה יותר. חוות-דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית-הדין לחוות-הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית-הדין את ידיו על חוות-דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן". (עב"ל 1608/04 שלום אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.3.08) 10. יתכנו מקרים בהם בית-הדין ידחה האמור בחוות דעת המומחה-יועץ רפואי. מקרים אלה נדירים ביותר ויתקיימו כאשר קביעות המומחה הרפואי מבוססות על הנחת יסוד בלתי נכונה אשר אינה מעוגנת היטב בחומר הראיות, או על הנחה משפטית מוטעית (דב"ע לז / 71-0 אברהם ברג נ' המוסד, לא פורסם; דב"ע לז/ 50-0 המוסד נ' יהושוע שרמייסטר, לא פורסם). הנה כי כן, למעט מקרים יוצאי דופן, בית הדין יטה לסמוך ידיו על קביעות המומחה הרפואי אשר מונה על ידו. 11. המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו כי מעיון בחומר הרפואי של התובעת עולה כי לא סבלה מפיברומיאלגיה או מתשישות כרונית טרם שנת 2002 ובבדיקה אחת אף צוין כי לא נמצא ממצא פתולוגי כלשהוא אצל התובעת. קרי, טרם התקבלה ההודעה בדבר אי זכייתה במכרז בשנת 2003 ,לא אובחנה התובעת כחולה במחלת הפיברומיאלגיה. 12. בהמשך חוות דעתו קבע המומחה כי "אין בידי נתונים מפורטים לגבי חומרת הפגיעה שחשה גב' שאול בעקבות אי זכייתה במכרז, בנוגע לחשיבותו ועוצמתו של אירוע זה במהלך חייה ובנוגע למטען הנפשי השלילי אותו קשרה עם רצף אירועים זה. בהקשר זה עלי להתבסס על העובדות המתוארות על ידי כב' בית המשפט: "התובעת נפגעה מאד מאי זכייתה שכן האמינה כי היא מתאימה לתפקיד והפסדה נבע מכך שמנהל המחלקה התנכל לה וגרם לכך שאדם אחר יזכה באותו מכרז." אם אמנם כך היו הדברים, אני סבור שניתן לראות בלחץ הנפשי סביב אי הזכייה במכרז מסוג הטריגרים העלולים להוביל להתפתחות של פיברומיאלגיה או להחמרה בחומרתה. לכן אני מקבל את הקשר הסיבתי בין האירועים בעבודה לבין מחלת הפיברומיאלגיה ממנה סובלת הגב' שאול." 13. מחוות דעת המומחה עולה כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין האירוע הנטען בעבודה דהיינו,הפסד המכרז אשר סברה כי מתאים הוא לכישוריה. אשר להשפעות של גורמים נוספים ציין המומחה כי "כפי שהסברתי לעיל, אני סבור שהשפעת העבודה עשויה להצטרף לגורמים קונסטיטוציונאליים שקיננו בתובעת, כמו נטייה גנטית וכיוב'. עם זאת, כיוון שלא מצאתי תיעוד ספציפי המצביע על נטייה כזו במקרה דנן, איני יכול לקבוע כי השפעת הייתה פחותה בהרבה מהשפעתם של גורמים קונסטיטוציונאליים. באופן גס ניתן לשער שהשפעת העבודה עשוייה להיות כ-50% מהגורם הסיבתי להתפתחות התסמונת." 14. הנה כי כן, המומחה הרפואי קבע כי ישנו קשר סיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה ממנה סובלת התובעת לבין אירוע הפסד המכרז. בנוסף הובהר כי לא נמצאו גורמים נוספים היכולים לגרום למחלת התובעת. לסיכום קבע המומחה כי השפעת העבודה עולה כדי 50% מהגורם הסיבתי להתפתחות התסמונת. לאור האמור לעיל וכפי שהבהיר המומחה בחוות דעתו, קיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובלת התובעת לבין האירוע הנטען בעבודה, אשר כתוצאה ממנו התפרצה מחלת התובעת. סוף דבר 15. לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועל יסוד חוות דעת המומחה הרפואי, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪. לא ישולם סכום זה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים,יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו. רפואהפיברומיאלגיהביטוח לאומי