קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העברת אח לבית חולים אחר: זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב להעביר את המבקש ממקום עבודתו בבית-החולים "מזרע" לבית-החולים רמב"ם וזאת עד לאחר מתן פסק-דין בתיק העיקרי מט/390-.3 להלן עובדות המקרה: .1המבקש עובד כאח בבית-החולים מזרע כ- 30שנה (להלן - בית-החולים). .2המבקש מתגורר בעיר חיפה ועליו לנסוע יום-יום למרחק של כ- 20ק"מ למקום עבודתו בבית-החולים מזרע הנמצא אחרי העיר עכו - וזאת הלוך ושוב. .3החל משנת 1974המבקש הינו חבר בוועד העובדים בבית-החולים הנ"ל. החל מנובמבר 1986הוא משמש בתפקיד מזכיר הוועד. .4המבקש הינו הרוח הדומיננטית בוועד העובדים הנ"ל, ועל פיו "ישק דבר". .5היחסים בין הנהלת בית-החולים לוועד העובדים היו גרועים יותר, והתוצאה היתה "תוהו ובוהו" בבית-החולים, כאשר כל צד מאשים את משנהו באחריות למצב שנוצר. .6בתאריך 28.6.1987פנתה מזכירות הוועד לשרת הבריאות ודרשה הקמת ועדת בדיקה לבית-החולים. .7ביום 18.8.1987מינה ד"ר דב גולן ועדת בדיקה ובראשה העמיד את פרופ' ע. קפלן-דינור (להלן ועדת דינור), אשר הגישה דו"ח בתאריך 10.11.1987, ובו המליצה להעביר את מנהל בית החולים, את סגנו ואת האחות הראשית מתפקידם. .8באשר לפעילות ועד העובדים, ב- 2הדו"חות למעשה נאמרו דברים זהים אם כי בניסוחם קצת שונה. בדו"ח ת/ 12של פרופ' קפלן-דינור עצמה נאמר: "ועד העובדים היא קבוצת לחץ מבוצרת היטב כבתוך שלו... התערבות הוועד בכל עניין שהוא מוצאת ביטוייה בתופעות שליליות ומחפירות מאד כגון: השמעות איומים והפעלת כוח, אלימות מילולית ולעיתים אף פיזית התנהגות מחוצפת כלפי ההנהלה, והטחת עלבונות החורגים מן הטעם הטוב". .9ההמלצה הסופית של ועדת דינור היתה "לעקור מן השורש את כל הגורמים המפריעים לתיפקודו הסדיר והסביר של בית החולים". .10משרד הבריאות פעל ליישום המלצות הוועדה והתחיל בביצוען, תהליך שנמשך קרוב לשנה. במסגרת זו הופסקה עבודתו של מנהל בית-החולים סגנו והאחות הראשית. סגנית האחות הראשית הועברה לתפקיד אחר. כמו כן מונה מנהל חדש - ד"ר אוסלקצר, שנכשל בתפקידו והוחלף על-ידי ד"ר דוידזון לפני חודשים אחדים. .11מועצת פועלי עכו מינתה ביום 11.3.1988את החבר ניסים צ'יטונה לבדוק את תפקידו של ועד העובדים בבית-החולים הנ"ל, להתייחס לקביעת ועדת דינור, ולהגיש המלצות בנידון. .12על-פי דו"ח הבדיקה של מר צ'יטונה מצטיירת תמונה עגומה ביותר על תפקידו של ועד העובדים בבית-החולים, ובמיוחד העומד בראשו - המבקש בתיק זה - מר אדרי. א) נציגות העובדים בהנהגתם הבלתי מעורערת של מזכירי הוועדים ניצלה בעבר ומנצלת כעת יותר מבעבר את חולשתה המדהימה של הנהלת בית-החולים. בהתעלמה מנהליה והורותיה, ונותנת הוראות ביצוע על-פי הבנתה במה שנוגע לסידורי העבודה ולתנאי העבודה; ב) הגנה מקצועית ניתנת לעובדים על-פי השתייכותם למחנות היריבים בוועד העובדים, ומוענקת רק לעובדים הנמנים עם המחנה של הוועד המכהן; ג) עם היבחרו של החבר מישל אדרי לוועד, הוכנס מימד חדש, סוג חדש של יריבות, יריבות של לחצים וכוח, שבמרוצת הזמן הפכה ליריבות אישית-פוליטית מהולה בשנאה עזה ועויינות תהומית, ומצאה ביטוי באיומים ההדדיים שהושמעו בפרהסיה, ובויכוחים הסוערים והקולניים שהתנהלו בחצר בית-החולים ובחדר הוועד, והסתיימו לעיתים באלימות פיזית ובהגשת תלונות הדדיות למשטרת ישראל. .13מר צ'יטונה המליץ למזכירות מועצת פועלי עכו; א) לפזר את הוועד ולהפסיק את כהונתו. ב) לפסול מראש בחירתם לוועד של החברים דוד לוי ומישל אדרי, לפחות לתקופה של שתי כהונות ועד. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .14בתאריך 31.7.1988החליטה מועצת פועלי עכו לפזר את הוועד, ולפסול את המבקש ואת דוד לוי מכהונה בוועד ב- 2הקדנציות הבאות. .15על החלטת המועצה הוגש ערעור לרשות השיפוט של ההסתדרות הכללית במחוז חיפה והצפון. רשות השיפוט קבעה בפסק-דינה כי המבקש גרם לנזק עצום ולהתערערות יחסי העבודה בבית-החולים (ראה פסקה 15לפסק-הדין). המבקש סירב בעקשנות לקבל את מרות ההסתדרות, והתייחס אל שליחיה - מזכיר מועצת הפועלים ומזכיר האיגוד המקצועי, כאילו היו פיקודיו עליהם הוא ממונה. הצטיין בפניות בסגנון בוטה, בחריגות מפעולות מינהל תקינות, בהפרות מרות, וניסה לחסל חשבון אישי באמצעות כתיבת מכתב הלשנה נגד אחד מחברי הוועד, ובו דרישה לסלקו מהעבודה, כשהפניה היתה לסמנכ"ל לענייני עובדים במשרד הריאות. בסעיף 16לפסק-הדין של רשות השיפוט יש פירוט מזערי של מעלליו של המבקש במסגרת היותו מזכיר הוועד. .16רשות השיפוט פיזרה את ועד העובדים של בית-החולים, ומינתה ועד עובדים זמני, שעם חבריו לא נימנו המבקש ודוד לוי, והורתה על עריכת הבחירות לוועד תוך חודשיים מיום מתן פסק-הדין ב- .18.9.1988זאת תוך קריאה לחברי הוועד הממונה לפתוח דף חדש ביחסי עבודה תקינים במקום העבודה ועם מועצת הפועלים, לטובתם ולרווחתם של כל ציבור העובדים בבית-החולים. .17בתאריך 16.10.1988החליט מנכ"ל משרד הבריאות הפרופ' יורם לס על העברתו של המבקש מתפקידו כאח מעשי בבית-החולים "מזרע", לתפקיד אח מאשפז בלשכת הפסיכיאטר המחוזי בחיפה הנמצאת בבית-החולים רמב"ם. .18המבקש פנה וביקש מיד את עזרת האיגוד המקצועי ומועצת פועלי עכו לביטול העברתו. .19בתאריך 9.11.1988הכריזה מועצת פועלי עכו על סכסוך עבודה, ובעקבות זאת זומנה ועדה פריטטית על-פי הוראות התקשי"ר, והעברת המבקש לבית-החולים רמב"ם הושעתה בינתיים. .20המבקש זומן להופיע 3פעמים בפני הוועדה הפריטטית, פעמיים לא הופיע לדיוני הוועדה הפריטטית בנימוק כי הינו חולה. באשר למועד הזימון הנוסף, שגם אז "חלה" המבקש, לא הובא לידיעתנו התאריך המדויק שבו היתה אמורה להתקיים ישיבת הוועדה הפריטטית. המבקש קיבל זימון שלישי להופיע בפני הוועדה הפריטטית ליום .13.12.1988 .21בתאריך 8.12.1988הודיע המבקש בכתב לוועדה הפריטטית כי לא יופיע בפניה בתאריך 13.12.1988, וכן שלח מברק מיום 11.12.1988בזו הלשון: "הואיל ולא מוצו כל ההליכים טרם זימון הוועדה הפריטטית כנדרש על-פי החוק, והואיל ולא פנו אלי לקבל הסכמתי טרם קביעת הוועדה, ולאור העובדה שבא-כוחי נקרא לשרות מילואים פעיל עד לתאריך 28.12.1988ולא אוכל להיוועץ בו, הריני להודיע - כי לא אוכל להופיע בפניכם ביום 13.12.1988". .22לאור סירובו של המבקש להופיע בפני הוועדה הפריטטית שנקבעה ליום 13.12.1988נשלחה הודעה בתאריך 12.12.1988ממר מיכאל קמין מנהל היחידה לטיפול בניידות עובדים וסכסוכי עבודה בנציבות שירות המדינה למר י. ברזק מזכיר הסתדרות עובדי המדינה וזו לשונה: "הכרזת סכסוך העבודה בעניין העברתו של מישל אדרי, מבוטלת עקב דחיות חוזרות ונשנות על-ידי מר אדרי. שני המועדים הראשונים שנקבעו לישיבת הועדה על-ידי נציג הממשלה ונציג הסתדרות עובדי המדינה - נדחו עקב מחלתו של מר אדרי. הנימוק לדחיה השלישית לא מקובל עלינו מאחר שננקטו כל הצעדים לקיום הוועדה בתיאום עם נציג הסתדרות עובדי המדינה. לפיכך מכתבו של מנכ"ל משרד הבריאות בתוקף". .23מכתב בנוסח דומה נשלח גם בתאריך 13.12.1988על-ידי ד"ר משיח, מזכיר המנהל הכללי, למר ברזק בנידון, ובו נאמר כי היות שהמבקש לא שיתף פעולה, בכך שלא הופיע בפני הוועדה הפריטטית, על כן הוראת המנכ"ל בדבר העברתו של המבקש עומדת בעינה, על כל המשתמע מכך, ואין מקום לדחיות נוספות בנידון. .24בו ביום, בתאריך 13.12.1988עתר המבקש לבית-הדין למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, בסעיף 3(ב) לבקשה נאמר: כי מונתה ועדה פריטטית שהיתה אמורה לדון בעניינו של התובע בתאריך .13.12.1988ההודעה הבהולה מיום 12.12.1988 על העברת התובע לבית-החולים רמב"ם, תוך התעלמות מקיום ועדה פריטטית, הינה בלתי חוקית, באשר יש לחכות עד לסיום דיוני הוועדה הפריטטית. מועצת פועלי עכו לא חזרה בה מהכרזת סכסוך העבודה". כמו כן טען המבקש בבקשתו הנ"ל כי "העברה נעשתה שלא כדין, ללא עילה חוקית, משיקולים זרים, תוך הפרת כללי הצדק הטבעי, בניגוד לסדר דין ומינהל תקינים, בבוסר תום-לב ועקב נקמנות ורון לפגוע בו". .25הן בבקשה למתן צו המניעה הזמני והן בתצהירו המבקש "שכח לציין כי זומן להופיע פעמים לוועדה פריטטית, אך "חלה" בעת שהיו אמורות להתקיים הישיבות בעניינו. באשר לישיבה השלישית של הוועדה הפריטטית שנקבעה לתאריך 13.12.1988, אזי - כבר בתאריך 8.12.1988ובתאריך 11.12.1988ובמברק הוא הודיע בכתב כי לא יתייצב ולא יופיע לדיוני הוועדה הפריטטית שנקבעה ליום 13.12.1988, והדבר נתגלה רק במסגרת חקירתו הנגדית בבית-הדין. .26התובע הסביר בבית-הדין את סירובו לעבור לעבוד בבית-החולים רמב"ם בכך שצרכי השירות אינם מחייבים את העברתו לבית-החולים הנ"ל, וכי הוא קשור רגשית וחברתית לבית-החולים "מזרע". עובד לשביעות כל רצון הממונים עליו מזה כ- 3שנים, ואין הצדקה מקצועית להעברתו מהמקום. מקום עבודתו קרוב למגורי הוריו הקשישים, והדבר מאפשר לו לבקרם מדי יום ביומו, ולכן הוא מעדיף לנסוע סה"כ כ- 4ק"מ ליום הלוך ושוב, מאשר לעבוד במרחק של כ- 5ק"מ מביתו, בתוך העיר חיפה עצמה עיר מגוריו. המבקש גם לא ניגש ללשכת הפסכיאטר המחוזי לבדוק את העבודה החדשה שהוצעה לו. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .28טענותיו של בא-כוח המבקש ביחס לפסילת ההעברה לבית-החולים רמב"ם הינן: א) מכתבי ההעברה לא נחתמו על-ידי האחראי המוסמך על-פי התקשי"ר להעברת עובד ממקום עבודה אחד למשנהו במסגרת משרד הבריאות; ב) אין כאן העברה עקב "צרכי השירות", אלא הענשת המבקש בגין היותו איש ועד העובדים ומזכיר הוועד, וההעברה נעשית משיקולים זרים; ג) לא קויימו הוראות התקשי"ר ביחס לדיונים בוועדה הפריטטית, ולאחר שהעניין הועבר לוועדה הפריטטית, וכל עוד לא נתקבלה החלטתה, אין סמכות לנציבות שירות המדינה ולמשרד הבריאות להפסיק את ההליכים בוועדה; ד) ההעברה הינה הרעת תנאי עבודתו של המבקש; ופגיעה במעמדו החברתי. מאזן האינטרסים מחייב את המשך העסקתו בבית-החולים "מזרע". ועדת קפלן-דינור הסיקה מסקנותיה ב-1987, וכעבור שנה "נזכרים" לישמה. במשך השנה לא נגרמו כל נזקים לבית-החולים "מזרע", ואילו לתובע תגרום ההעברה נזק בלתי הפיך. .29טענות המשיב הן כדלקמן: א) המבקש לא הוכיח כי נפגעה זכות המשפטית. מדובר כאן באינטרסים חברתיים ומשפחתיים, שאין להם קשר לענייני עבודה; ב) סמכות המעביד לנהל את מפעלו, לקדם עובדים, ולהעבירם מתפקידם על-פי צרכי העבודה. מחובתו של העובד לציית להוראות המעביד ולקיימן, גם אם הוא מנהל התדיינות משפטית בגין עצם ההעברה; ג) חבר ועד העובדים נשאר בגדר עובד מדינה, ואין לו חסינות, זכות יתר או עדיפות על פני עובדים אחרים, והוא חייב לציין להוראות ההנהלה גם ביחס להעברה מתפקיד לתפקיד; ד) מנכ"ל משרד הבריאות הוא העובד הבכיר ביותר במשרד הבריאות, וממונה על כל הדרגות שמתחתיו, וכל סמכות הנתונה לאחראי - נתונה גם למנכ"ל הממונה עליו; ה) צרכי השירות - במקרה זה צרכי בית-התולים "מזרע" הינם שהמבקש לא יעבוד יותר במקום. השיקול הוא שיקול ענייני של ניהול בית-החולים וארגון הנהלה חדשה במקום. זהו אינטרס של משרד הבריאות שבית-החולים יתפקד כיאות, והוא עדיף על פני האינטרס האישי של מבקש; ו) ביחס לוועדה הפריטטית, התובע נקט בתכסיסי השהיה כדי לא להופיע בפניה. דיוני ועדה פריטטית חייבים להסתיים תוך זמן קצר, והתובע מנע את קיום ישיבות הוועדה במעשיו. המבקש נוקט גם הפעם בתכסיסי השהיה כאשר למעשה אין לו כוונה להופיע בפני הוועדה. .30בסעיף 24להחלטה זו ציינו במפורש כי המבקש העלים לבית-הדין את העובדה כי לא הופיע פעמיים לדיוני הוועדה הפריטטית מסיבות "מחלה", ופעם השלישית הודיע כי לא יופיע. כשקוראים את סעיף 3(ב) בבקשה לצו מניעה זמני ואת הסעיפים 18- 17לתצהירו של המבקש, מתקבל הרושם המוטעה כי משרד הבריאות ביטל באופן חד-צדדי את ישיבת הועדה הפריטטית שנקבעה ליום 13.12.1988, כשבפועל הודיע המבקש כבר ביום 8.12.1988כי לא יופיע לדיוני הוועדה שנקבעה לתאריך הנ"ל. כך למעשה המבקש עצמו מנע קיום הישיבה, ולא נציבות שירות המדינה או משרד הבריאות. המבקש הטעה את בית-הדין בכך שהציג תמונה חלקית בלבד ביחס לארועים הקשורים לוועדה הפריטטית. אדם הפונה בבקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד מבקש סעד מן היושר, ומחובתו לגלות לבית-הדין את כל האמת, ולא להסתיר חלק ממנה, כפי שעשה המבקש במקרה הנוכחי. די בנימוק זה בלבד לדחות את עתירתו של המבקש לצו המניעה הזמני, לאור העובדה כי נהג כלפי בית-הדין בחוסר תום לב, והעלים עובדות רלבנטיות לבקשה. .31באשר לדיונים בפני הוועדה הפריטטית - העניין הועבר לדיון לוועדה אך זו לא יכלה לקיים את דיוניה, מכיוון שהמבקש נקט בתרגילי סחבת מכוונים למנוע את קיום ישיבות הוועדה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פרק 06.22הדן בוועדות פריטטיות בתקשי"ר קובע את צורת הדיון בפני ועדות אלה. אין צורך בהופעת עורך דין בפני הוועדה. עניין ההעברה לדיון בפני הוועדה נעשה בהסכמת מזכיר הסתדרות עובדי המדינה במועצת פועלי עכו, לאחר שזה הכריז על סכסוך עבודה בתאריך .9.11.1988ועל-פי בקשה מפורשת של מזכיר ההסתדרות מר ברזק. לכן ביחס לקביעת הוועדה - איזו הסכמה היה צריך לקבל כאן מהמבקש? על-פי סעיפים 06.225וכן 06.226של התקשי"ר דיוני ועדה פריטטית צריכים להתקיים ולהסתיים תוך שבועיים ימים מהרגע שהעניין הועבר לוועדה, או תוך חודש ימים בפני הוועדה הפריטטית המרכזית, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת. כלומר, התקשי"ר מצמצם ומגביל את פרק הזמן הניתן לוועדה הפריטטית לקיים את דיוניה. לא הובאה לבית-הדין כל ראיה כי הוועדה הפריטטית החליטה להאריך את תקופת הזמן לדיון בפניה מעבר לקבוע בסעיף 06.225לתקשי"ר, ולמעשה לא החלה הוועדה לדון בעניינו. במקרה זה העניין הועבר לוועדה עוד בתאריך .9.11.1988המבקש לא ביקש לדחות את דיוני הוועדה מעבר לחודש, אך הודיע לה כי לא יופיע בפניה. למעשה המבקש הטיל ספק בעצם סמכות הוועדה הפריטטית לדון בעניינו, כי "לא קבלה הסכמתו" ו"לא מוצו כל ההליכים טרם זימונה". .32בנסיבות אלה - לבוא אחר כך לבית-הדין ולטעון כי משרד הבריאות לא קיים את הוראות התקשי"ר ביחס לוועדות הפריטטיות - כשהמבקש עצמו כפר למעשה בסמכות הוועדה הנ"ל לדון בעניינו, וסירב להופיע בפניה בין השאר גם בגלל שירות מילואים של עו"ד הנדלסמן, יש לראות בהתנהגות זו חוסר תום לב, ונסיון לנצל לרעה את הליכי בית-הדין. כיום המבקש רוצה כנראה לחזור ולהתדיין בפני הוועדה בנסיון למשוך את עניין העברתו מבית-החולים, ולגרום לסחבת נוספת. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .33מקום עבודה נועד מעצם קיומו לכך שעובדים יעבדו בו, ואין מקום לשיקולים הנוגעים לאינטרסים חברתיים ומשפחתיים, שאין להם כל קשר לענייני עבודה. העובדה כי התובע קשור בנפשו למזרע ושם "גדל" והזדקן והוא רגיל למקום מבחינה חברתית - אינה מקנה לו כל זכות משפטית שתמנע את העברתו מהמקום, לעבודה בבית- חולים אחר. שורש הבעיה כנראה נעוץ בכך שהתובע אכן גדל במקום מעבר לכל מידה במסגרת היותו חבר ומזכיר ועד העובדים. דו"חות ועדת החקירה של פרופ' קפלן-דינור, דו"ח בדיקה של מר ניסים צ'יטונה ופסק-הדין של רשות השיפוט הציגו בבית-הדין תמונה עגומה וקשה ביותר על הרס מערכת יחסי העבודה בבית-החולים שבו עובדים 400איש ושוהים 500חולים. במשך כל תקופת כהונתנו במערכת השיפוט לא נתקלנו בדו"חות חמורים כל כך על תיפקוד לקוי וגרועמעין זה של ועד עובדים ושל העומד בראשו. ועד העובדים מטבע בריאתו נועד לדאוג לרווחת העובדים, תוך שיתוף פעולה עם הנהלת בית-החולים. ועד העובדים שבראשו עמד המבקש זרע הרס טוטאלי, וערער את עצם יסודות המשך תיפקודו של בית-החולים מזרע, עד כדי חשש לסגירתו. אכן צדק פרופ' לס באומרו כי טובת הציבור, טובת בית-החולים וצרכי משרד הבריאות עצמו מחייבים בנסיבות העניין את העברתו של המבקש מהמקום. זאת על מנת לשקם את מערכת יחסי העבודה במקום. החברות בוועד העובדים אינה מקנה לעובד את הזכות לנצל לרעה את חולשת הנהלת בית-החולים, אם היא קיימת, להתעלם מנהליה והוראותיה, לנהל במקומה את בית-החולים, ולהטיל אימה וטרור על ציבור העובדים, כפי שנתברר מדו"חות החקירה שנזכרו לעיל. אין לחבר ועד חסינות או זכות יתר על פני עובדי מדינה אחרים, ואם הוא מנצל סמכויות לרעה, מחובתו לתת את הדין על כך. .34על-פי סעיף 01.111לתקשי"ר המנהל הכללי, בהיותו העובד הבכיר ביותר במשרד הבריאות פרט לשר - הינו הממונה על כל העובדים שמתחתיו, וכל סמכות שיש לעובד בדרג מנהלי נמוך יותר, קיימת גם למנכ"ל. על כן גם למנכ"ל יש סמכות לנייד עובדים ולהעבירם מתפקיד לתפקיד, למרות שבדרך כלל מפאת ריבוי תפקידיו לא יטפל בעניין אישית. לכן החלטת ההעברה נעשתה לכאורה כדין. .35בנסיבות העניין אין כל הרעה בתנאי העבודה של המבקש אלא להיפך. משרד הבריאות אף היטיב עמו ובמקום לנסוע 40ק"מ ליום מחוץ למקום מגוריו, הוא יכול לנסוע לעבודתו בתוך העיר חיפה למרחק של דקות נסיעה אחדות בלבד. דרגתו ושכרו לא ייפגעו, ורק תפקידו ישתנה באופן חלקי ביותר: במקום לשמש כאח מעשי הוא יעבוד כאח מאשפז בלשכת הפסיכיאטר המחוזי בחיפה. אין כאן כל הענשה או מעשה נקמנות כלפי המבקש. .36מעביד רשאי לעשות שינויים בסדרי עבודתו של עובד, מבלי שתהיה בכך הפרה של חוזה העבודה (ראה בנידון דיון מח/2- 3[1]; דב"ע לה/1- 3[2]). בנסיבות העניין נראה לנו לכאורה כי משרד הבריאות עשה חסד רב עם המבקש, בכך שהחליט רק להעבירו לעבודה במקום אחר, בתפקיד בדרגה ובשכר זהים למעשה, ובמקום קרוב ביותר לביתו. אם המבקש היה עובד במגזר הפרטי, ספק אם גורלו היה זהה. .37לאור כל האמור לעיל - אנו דוחים את הבקשה למתן צו המניעה הזמני, ומחובתו המיידית של המבקש לעבור ולעבוד כאח מאשפז בלשכת הפסיכיאטר המחוזי בחיפה כנדרש. באת-כוח הפרקליטות עורכת דין שרצקי הודיעה כי המדינה תקיים כל פסק-דין שיתן בית-הדין בתביעה העיקרית, והדבר נרשם לפנינו. .38על המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של -. 500ש"ח, וזאת תוך 30יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל ריבית והצמדה כחוק. הדיון נערך בהעדר אחד מנציגי הציבור שהוזמן לדיוני בית-הדין אך לא טרח להופיע כנדרש.רפואהבית חולים