מה העונש על העלבת עובד ציבור שוטר ? בית המשפט פסק כי הנאשם יחתום על התחייבות על סך 5,000 ש"ח, אשר יהיה עליו לשלם באם בתוך שנתיים מהיום יעבור על עבירה נוספת לפיה הורשע. וכן פיצוי - הנאשם לשוטרת בסך 3,000 ₪. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העלבת עובד ציבור שוטר: הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן בעבירה של העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין. על פי כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם כאמור, בתאריך 24.09.2005, סמוך לשעה 03:10 ביומן תחנת המשטרה באילת, העליב הנאשם שוטרת, בכך שאמר לו כי צריך לשרוף אותה במחנות השמדה. עוד מייחסות עובדות כתב האישום המתוקן לנאשם כי השוטרת הודיעה לו כי הוא מעוכב וכי עליו להזדהות בפניה ובתגובה הוא ענה לה כי הוא לא מוכן להזדהות בפניה, אך בכתב האישום המתוקן נמחקה העבירה הקשורה בעובדות נוספות אלו. הנאשם יליד 1981 והוא נעדר עבר פלילי. הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. על פי התסקיר הנאשם חזר לארץ מארה"ב בפברואר 2010, בפני שירות המבחן הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום המתוקן, טען כי נעשה לו עוול בעצם העמדתו לדין, ציין כי בעבר הודה במיוחס לו בכתב האישום לאור המלצת ב"כ, ולאחר שהובהרה לנאשם הבעייתיות העולה מהתייחסותו לביצוע העבירה, ביקש לשוחח עם ב"כ ולאחר סיום השיחה של שירות המבחן עמו חזר למשרדי שירות המבחן ואמר כי הוא מוכן להודות בתיק על מנת לסיים את ההליך המשפטי במהרה. 5. בביהמ"ש התבקשה הבהרה לנקודה זו לתסקיר שירות המבחן, והנאשם אמר כי כאשר היה אצל קצינת המבחן עברו כמה שנים מאז ובביהמ"ש היום הוא חזר ואמר כי אמר את מה שכתוב בכתב האישום המתוקן. 6. על פי התסקיר מסר הנאשם לשירות המבחן כי הרשעה עלולה לפגוע בו בהתקדמות בסולם תפקידים במפעל בו הוא עובד. לאור התייחסותו של הנאשם לעבירה כפי שתוארה לעיל, ומכיוון שלפי האמור בתסקיר לא הציג הנאשם בפני שירות המבחן כל מסמך המעיד כי הרשעה בדין תביא לפגיעה ממשית בתעסוקתו, לא בא שירות המבחן בהמלצה להימנע מהרשעתו בדין. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי מבחינה תעסוקתית ומשפחתית. שירות המבחן התרשם מהפחתת חשיבות ההליך המשפטי הנוכחי כאשר בין היתר התקשה הנאשם להסביר בפני שירות המבחן את בחירתו לעבור להתגורר בארה"ב, למרות ידיעתו כי מתנהל נגדו ההליך המשפטי הנוכחי. על פי התסקיר ניכר כי הנאשם מתקשה להתחבר רגשית לחומרת מעשיו, לגלות אמפטיה למתלוננת ונוקט גישה קורבנית אל מול מעורבותו בהליך המשפטי הנוכחי. לאור כל האמור, נמנע שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם והמליץ להטיל עליו ענישה קונקרטית ומוחשית, אשר תחברו רגשית למעשיו ותחדד עבורו את הגבול בין המותר והאסור. 7. ב"כ המאשימה עותרת להרשיע את הנאשם. ב"כ המאשימה מאשרת כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות, כי זהו המשפטי הראשון והיחיד, וכי מאז ביצוע העבירה בשנת 2005 לא הסתבך בעבירות נוספות. מנגד טוענת ב"כ המאשימה, כי יש לראות את חומרת הדברים אותם הפנה הנאשם כלפי השוטרת וכי אי אפשר להשתחרר מהרושם של טיב הדברים שנאמרו, הקונטציה שלהם בדינתנו, במיוחד לאור המפורט בתסקיר שירות המבחן. ב"כ המאשימה מפנה לכך ששירות המבחן לאחר שבחן את הדברים נמנע מהמלצה. ולאור האמור בתסקיר, לאור טיב הדברים שנאמרו לשוטרת ולאור העדר מסמך, לאור העדר מסמך או נימוק כי הרשעה עלולה לפגוע בו בסולם התפקידים במפעל בו עובד, מבקשת להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו ענישה מוחשית בדמות קנס, ומאסר מותנה שלא יחזור על עבירה בה יורשע. 8. ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם לקח אחריות מעצם האמירה של הנאשם לשירות המבחן בדבר דברים אחרים שאמר. נטען כי מדובר במקרה שאירע לפני 5 שנים וכי הנאשם לא זכר עת היה בשירות המבחן את מלוא המילים שאמר. ב"כ הנאשם צירף מסמכים, ביניהם מכתב המלצה מהמעסיק, תעודת בגרות, אישור על שירות בצה"ל, מכתב המלצה נוסף, אישור העסקה ואישור לימודים בביה"ס "אורט". ב"כ הנאשם טוען שיש לבחון את היחס בין חומרת העבירה לבין הנזק הצפוי לנאשם מהרשעה ובאופן זה ליישם את הצורך במידתיות. נטען כי הנאשם עתיד להתחתן בחודשיים הקרובים, כי הוא מנהל אדמיניסטרטיבי וכי הרשעה יכולה להוות מכשול בתחומי פעילות שירצה לבצע בעתיד. עוד נטען, כי הנאשם ביצע את העבירה כשהיה בן 24. מאז טס לארה"ב, שהה שם מספר שנים, חזר ארצה והוא מבקש לסיים את ענייניו בתיק זה. נטען כי הימנעות מהמלצה של שירות המבחן נבעה מחוסר זכרון של המקרה. ביחס לנסיעתו של הנאשם לחו"ל תוך כדי ההליכים, אמר בא-כוחו הנוכחי של הנאשם כי עורך הדין הקודם שטיפל בנאשם, כשהנאשם דיבר איתו בחו"ל אמר לו שהעניין בטיפולו ושאין הוא צריך להגיע לדיון. 9. הכלל הוא כי משנקבע כי אדם ביצע עבירה עליו להיות מורשע. אי ההרשעה היא חריג. "שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל. הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק בהעמדת נאשם במבחן בלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן." ע"פ 96 / 2513 מדינת ישראל נ' ויקטור שמש נ (3) 682, עמוד 683. "הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל." ע"פ 96 / 2083 תמר כתב נ' מדינת ישראל נב (3) 337, עמוד 342. בפסק הדין הותוו ע"י המשנה לנשיא שורת קווים מנחים (שאינם בבחינת רשימה סגורה) לאי הרשעה. "החלופה העונשית של הימנעות מהרשעה, תוך הטלת צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, מהווה, ביסודה, חריג לכלל הרחב הנטוע בתורת הענישה לפיו, מקום שהוכחה אשמתו של אדם, יש להרשיעו בדין. הרשעתו של מי שעבר עבירה פלילית, היא פועל יוצא מהפרת הנורמה הפלילית, והיא מהווה חוליה טבעית הנגזרת מהוכחת האשמה הפלילית. הרשעת נאשם בעקבות הוכחת אשמתו מממשת את תכלית ההליך הפלילי, ומשלימה את שלביו השונים; היא מגשימה את ערך השוויון בין נאשמים בהליך הפלילי, ומונעת הפלייה בדרך החלתו". ע"פ  9893/06, אסנת אלון לאופר נ' מ"י, טרם פורסם 2007. 10. בעניננו התנהלותו של הנאשם יש בה כדי להביא להתלבטות בשאלת ההרשעה. מדובר בכתב אישום אשר הוגש עוד בשנת 2006. עיון בפרוטוקולים בתיק מביא למסקנה כי הנאשם עשה דין לעצמו ונסע לחו"ל למרות קיומם של הליכים משפטיים בעניינו. ההליכים נמשכו, נקבעו דיונים, הנאשם לא התייצב ובשלב מסויים ההליכים הותלו לפרק זמן ארוך וחודשו בחודש פברואר שנה זו. גם התנהלותו של הנאשם אל מול שירות המבחן מעלה סימני שאלה רבים ביחס לנטילת אחריות אמיתית על ידו. התמונה העולה מקימה סימני שאלה רבים ומובן כי נטילת אחריות וחרטה אמיתית הם בסיס ראשוני לאי הרשעה. 11. מנגד, ניתן הסבר מסויים על ידי הנאשם ועל ידי ב"כ הנוכחי ביחס לנסיעה לחו"ל וביחס לדברים אשר נאמרו לשירות המבחן. הגם שאין בדברים אשר נאמרו כדי להסיר לגמרי את סימני השאלה והספקות יש בהם מענה מסויים. 12. ביחס לעבירה עצמה - מדובר בהתבטאות חמורה אשר בוצעה אל מול שוטרת בעודה ממלאת את תפקידה. אין להקל ראש בדברים שנאמרו ומפני סיטואציות כאלו ובאמירות שכאלו באה העבירה של העלבת עובד ציבור להגן. 13. מדובר בעבירה אשר נעברה בתאריך 24.09.2005, היינו לפני למעלה מ - 5 שנים. אותה עת היה הנאשם בן 24 שנים. יש לייחס לחלוף הזמן ולעובדה זו חשיבות לאור כך שמאז ועד עתה לא עבר הנאשם עבירות נוספות כלשהן. 14. ביחס לראיות קונקרטיות לכך שהרשעה יכול ויהיה בה כדי לפגוע בעיסוקו של הנאשם, אכן אין בפניי ראיה קונקרטית של ממש אשר תעיד על כך. מנגד, ברור שמשרות רבות וקידום במקומות עבודה רבים תלוי גם בהעדר עבר פלילי. אני מוצא כי ככל שנאשם צעיר יותר, הרי שיש להחמיר פחות עם דרישת הקונקרטיזציה לפגיעה בעיסוק, בשים לב לכך שאדם בגיל צעיר יכול ויעבור מעיסוק אחד למשנהו. 15. התמונה העולה מהתיאור המתואר לעיל מביאה כאמור להתלבטות באשר להכרעה בשאלת ההרשעה ולמרות חומרת העבירה ולמרות התנהלותו של הנאשם אשר כאמור אינה נקיה מספקות, החלטתי להורות על אי הרשעת הנאשם. משקל מכריע להחלטתי זו יש בעובדה שלא בוצעו על ידי הנאשם, לא לפני ביצוע עבירה זו ולא לאחריה כל עבירות שהן ולא היו לו כל הסתבכויות עם החוק. עבירה חמורה זו והתבטאות קשה זו, הם חריגים ביחס לנאשם אשר כאמור לא הסתבך בפלילים, לא לפני ולא מאז. 16. אשר על כן, אני קובע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, אולם אני נמנע מהרשעתו. 17. אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן : הנאשם יחתום על התחייבות על סך 5,000 ש"ח, אשר יהיה עליו לשלם באם בתוך שנתיים מהיום יעבור על עבירה נוספת לפיה הורשע. פיצוי - הנאשם ישלם לשוטרת, ע"ת 1, פיצוי בסך 3,000 ש"ח. הפיצוי ישולם בתוך 60 יום. התשלום יבוצע לקופת בית המשפט, וממנה יועבר לשוטרת, ע"ת 1, באמצעות משטרת אילת. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.משטרההעלבת עובד ציבור / שוטרעובדי ציבורשוטר