להלן סקירה משפטית בנושא דיני זכויות יוצרים בארה"ב: (א) סקירה הסטורית של התפתחות דיני זכות יוצרים בארה"ב אנו מוצאים ב-180 ., P . 18Corpus juris secundum, vol שם נאמר: While a photograph was not a print, cut, or engraving, within the" meaning of earlier copyright law, and was not therefore a proper , Extended 1965copyright protection to photographs and negatives thereof, by subject of copyright under that statute, congress, in And this express designation of photographs as expressly including them among the articles for which copyright;was provided , ... The basis and justification of such copyrights is the undeniable copyrightable works has been continued in all subsequent statutes Fact that a photograph may embody original work and artistic Intellectual conception on the part of its author. The fact that the skill, and be in fact an artistic producton, the result of original Photographer arranged the light, backgruond, and other details And pleasing picture is sufficient to sustain a copyright for such of a photograph, and posed the subject so to produce an artistic A photograph of natural photograph..... Probably any photograph is sufficiantly original to .support a copyright if it is not a piracy"...;scenery may be subject of a copyright (ב) הפסיקה האמריקאית דנה אף היא בשאלה איזה צלום יכול להוות מושא לזכות יוצרים: (1) בפסק-הדין giles lithographic co. V. Sarony- burrow עלתה השאלה האם צלום סטודיו של אוסקר ויילד נהנה מהגנת חוק זכות יוצרים, בית המשפט העליון השאיר ללא הכרעה את השאלה האם בצלום פשוט יש די מקוריות כדי שניתן יהיה להקנות בו זכות יוצרים, אך לגבי הצלום נשוא הדיון, קבע, כי היתה מקוריות בבחירה, סדור והמדת אובייקט הצלום והרקע לצלום, בסדור האור והצל ועל כן צלום הפורטרט של אוסקר ווילד היה a useful new harmonious, characteristic and". "graceful picture (2) השאלה עלתה שוב בפסק-הדין bleistein v. Donaldson lithographing ,. Coשם דובר בצלום של להקה המופיעה בקרקס, השופט הולמס פסק כי צלום זה הינו, מבחינה חוקתית, נשוא מתאים לזכות יוצרים וכי אין הבדל מבחינה משפטית בין צלום "מן המציאות" לבין צלום מבוים (composed). גם צלום המשקף את המציאות, כפי שהיא, הוא מושא לזכות יוצרים, בית המשפט הדגיש, כי בצלום הפשוט וחסר היומרות ביותר יש יותר מקוריות מאשר בחוברת הדרכה, אשר ללא ספק נתונה לזכות יוצרים. (3) בפסק הדין Pagano v. Chas beseler coתבע התובע בגין הפרת זכות היוצרים שלו בצלום של הספריה הצבורית של ניו-יורק, בית המשפט פסק כי הצלום מוגן בהגנת זכות היוצרים, שבן "ללא ספק נדרשת מקוריות בדי לדעת מתי בדיוק לצלם, מבחינת העתוי הנכון, כדי "לתפוש" גם את הדמויות החיות וגם את הדומם שבצלום ב"קומפוזיציה" הנכונה, וזאת תוך התחשבות באלמנטים נלווים של תאורה צללים וכד'". השופט הדגיש את הערך האמנותי של הצלום הנדון. (4) פסק-הדין הבא הוא international news service v. Associated press שם אמר השופט ברנדייס כי "רישום בלבד של ארוע, בין באמצעות מלים ובין בצלום, אינו מצריך גילוי כשרונות אמנותיים, ואינו זכאי להגנת זכות יוצרים". (5) בניגוד לאמור בפסק-הדין הנ"ל, הוכרע הענין בעד הקנית הגנת זכות יוצרים גם לצלום לא אמנותי בפסק-הדין החשוב בנושא: circular publishing Co. V. Keystone pub. Co. Jewelers שם קבע השופט hand כי כל צלום מהווה מושא ראוי לזכות יוצרים, בקבעו זאת הסתמך השופט הנד על הדברים אשר נאמרו בפסק-דין ,bleisteinהנ"ל, לפיהם אין צלום, יהא הפשוט ביותר, אשר אינו מושפע מאישיותו של המצלם ואין שני צלומים אשר יהיו זהים, עוד פסק השופט handכי על פי סעיף (5) 5(לחוק זכות יוצרים), צלומים נהנים מהגנה בלי קשר לדרגת ה"אופי האישי" הניכר בהם, לפחות לא היה כל מקרה מאז 1909שבו הוצב תנאי מסוג זה להברה בזכות יוצרים בהם, הטענה כי החוקה אינה מגינה על כל הצלומים נראית לו בלתי סבירה, דברי של השופט ברנדייס, בפסק-דין ,international news serviceבענין צלומים, לא היו חיוניים להכרעה בענין השנוי שם במחלוקת ובכל מקרה ברור כי השופט ברנדייס טעה, אף אחד מפסקי הדין שהוא ציטט בתמיכה למסקנתו אינו נוגע לצלומים, פרט ל- bleisteinו- ,burrow gilesאשר גם הם אינם מסייעים לגישתו. (6) פסק-דין נוסף שאישר את אותה ההלכה הוא conde nast modelling Inc. Publications inc. V. Vogue school of fashion ואשר צוטט בספרו של copyright law& ernest goldstein, patent, trade mark . שם נדונה תביעה בגין הפרת זכות יוצרים בעמוד שער של המגזין ,vogueאשר כלל גם צלום, נפסק, כי השער היה "artistic composition" ובתור שכזה הוא זכאי להגנת חוק זכות יוצרים ולחלופין, הוסיף השופט ryanכי "בתור צלום, שבעשיתו מעורב ארגון האובייקטים המופיעים בו, צבעים ואורות, הוא מהווה תמונה מהנה ומושכת, ועל כן הצלום הנ"ל זכאי להגנה נפרדת של זכות יוצרים בו, לפי סעיף 5לחוק זכות היוצרים". (7) פסק-הדין האחרון שבו נדון העניין הוא geis associated time incorporated v. Bernard (שנת 1968). באותו ענין דובר בסרט שצולם ע"י צלם חובב בעת רצח קנדי וזכות היוצרים בו נמכרה לתובע. הנתבע פרסם ספר על פרשת רצח קנדי והוסיף בו ציורים, שהם העתקה מדוייקת של צלומים בודדים מתוך הסרט, השופט .wyattמסביר, כי מבחינה טכנית סרט מורכב מהרבה מאוד תמונות בודדות "הרצות" ברצף וכך יוצרות את אשלית התמונה, הוא מתייחס להעתקת הצלום, בדרך של ציור מדוייק על פיו, באל הפרת זכות יוצרים בצלום, השופט מאזכר, תוך הסכמה, את ההלכות הקודמות בנדון, לפיהן, כל צלום, בלי קשר לטיבו האמנותי, זכאי להגנת זכות יוצרים וקובע כי במקרה דנן הופרה זכות היוצרים בצלום. (ג) ההלכה כפי שהיא מובאת ב- . 372P. 18american jurisprudence, vol [24] היא: , Which constituted a seperate copyrightable category Photographs" ,graphic, and sculptural works'. Under prior law, are now included in the defenition of pictorial . In accord with the general rule, a minimal amount of originality is"..necessary to support copyright in photographs האמור אמנם אינו תומך בדעה שבכל צלום, ללא יוצא מן הכלל, קיימת זכות יוצרים. אולם, לפי ההלכה המבוססת שהובאה לעיל, בכל צלום יש מידה מספקת של מקוריות. רוב הצלומים נהנים מהגנת דיני זכות היוצרים, ורק במקרים מאוד נדירים אין די מקוריות בצלום. על פי הדעה הרווחת בפסיקה בארה"ב גם צלום של זוג אוהב על רקע של שקיעת השמש, או של מגדל פיזה, הגם שהוא צלום נפוץ שצולם אין ספור פעמים, עדיין יש לו ייחוד משלו, פרי כשרונו של הצלם הספציפי שצלם אותו, ואין שני צלומים זהים לחלוטין, כל צלם זכאי לצלם את מגדל פיזה פעם נוספת, מאותה זוית ובאותם תנאי תאורה, אך אין הוא רשאי להעתיק צלום שעשה אחר מבלי לקבל רשות לכך, בדרך זו המשפט מגן על בטוי שיש בו דרגה מסויימת של מקוריות ושהוא תוצאה של כשרון ומאמץ. (ד) גם המלומד niel boorsteinבספרו (1981) copyright law בעמודים 52- 51אומר כי די במידה מינימלית של מקוריות בצלום כדי שיהיה מוגן בחוק זכות יוצרים וכדוגמה לצלומים שאינם מוגנים מביא המחבר את המקרה של צלום שהוא העתק של צלום אחר, ועל כן אין בו כלל מקוריות. לגבי המקרה שבו הצלם השני צלם בעצמו בשנית את האובייקט, אך חיקה את זוית הצלום, התאורה, הצללים ויתר המרכיבים של הצלום הראשון, חלוקות הדעות ואולם אם הצלם השני, צלם את אותו האובייקט, באופן עצמאי, מבלי לחקות את תנאי הצלום הראשון, אזי למרות שיתכן שנוצר דמיון רב (ומקרי) בין שני הצלומים, אשר בנסיבות כאלה לעולם לא יהיו זהים לחלוטין - ימצא בצלום השני די מקוריות כדי שיהנה מהגנת זכות יוצרים. (ה) גם במאמר copyright protection for the collection and" 1569 . Harward law review, p 76,,representation of facts, by r.a. gorman מדגיש המחבר (בעמ' 1597) כי ההלכה היא שכל צלום ויהיה הפשוט ביותר נהנה מהגנת זכות יוצרים. בעמ' 1570מסביר המחבר, כי ביחס לצלומים, במו גם ביחס לכל מה שנופל בגדר "fact works" (כדוגמת מפות, חוברות הסברה, טבלאות וכד') ולהבדיל מ- "artistic works" החוק מגן לא על יצירה שטבועה בחותם אישי-אינדיבידואלי בולט, אלא על המאמץ, הזמן, ההוצאות ובמקרים מסויימים המיומנות בביצוע תפקיד, אשר אינו דורש מיומנות אינטלקטואלית מיוחדת. (ו) הגיון הדברים הוא שאם היצירה עונה על הדרישה המינימלית ביותר של מקוריות, הרי שיש להגן עליה גם אם אינה אמנותית, מתוך הגישה שפרי עמלו של אדם אינו הפקר. כל גישה אחרת תפגע במוטיבציה של יוצרים ליצור יצירות שאינן אמנותיות, והדברים מתקשרים גם למקרה שלפנינו. איזה מוטיבציה תהיה לצלמים לצלם צלומים בעלי ערך חדשותי, אם ידעו שהחוק אינו מגן עליהם מפני העתקת הצלום ללא רשותם ובכך נמנעת מהם האפשרות להנות מפריו הכלכלי של עמלם. זכויות יוצרים (הפרת)ארצות הברית (ארה"ב)