קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות יוצרים באתר תמונות פליקר: בפני תביעה שעניינה טענה להפרת זכות יוצרים. התובעת, צלמת אשר צילמה את חברתה רות (להלן-"רות" ו"התמונה" בהתאמה). לטענתה, פרסמה את תמונה באתר "פליקר" באמצעות חשבון אותו פתחה והמשמש אותה לשיתוף תמונות ברשת האינטרנט, תוך ציון שמירת זכויות. במסגרת כתבה אותה פרסמה הנתבעת באתר האינטרנט שבבעלותה ביום 8/12/10, תחת הכותרת "גולשים העלו לפייסבוק את דו"ח המבקר על השריפה בכרמל", פרסמה הנתבעת את תמונתה של רות. לטענת התובעת, פרסום תמונתה של רות על ידי הנתבעת נעשה ללא הסכמתה, ללא איזכור שמה ותוך הפרת זכויות היוצרים שלה כמי שצילמה את התמונה. התובעת עותרת לפיצוי בסך 31,000 ₪ ללא הוכחת נזק המהווה לטענתה הפיצוי הראוי בהתחשב ברווח אותו הפיקה הנתבעת מהפרסום. הנתבעת טוענת כי במסגרת הכתבה אותה הכינה העיתונאית נועה ברג (להלן-"ברג")שענינה פרסום דו"ח מבקר המדינה על ידי גולשים בפייסבוק, ביקשה וקיבלה פרג את הסכמתה של רות,חברתה ברשת החברתית, לפרסום התמונה. הנתבעת מדגישה כי עובר לפרסום הופיעה התמונה בדף הפייסבוק של רות. לטענתה, מרגע שניתנה הסכמתה של רות לפרסום התמונה, ומשלא היה ידוע לנתבעת כי קיימות בתצלום זכויות יוצרים למאן דהוא אחר, יש לראותה כמפר תמים על פי הוראות חוק זכויות יוצרים התשס"ח- 2007 , (להלן-"חוק זכויות יוצרים"). בנוסף טוענת הנתבעת כי השימוש שנעשה על ידה נעשה לשם דיווח עיתונאי ומכאן שהינו שימוש הוגן ( סעיף 19 לחוק זכויות יוצרים). בדיון בפני הוסיפה התובעת, כי נתנה את התמונה לרות, ובכלל זה אישרה לרות לפרסמה, ובלבד שהפרסום ילווה בקרדיט. לדבריה, לאחר פרסום הכתבה על ידי הנתבעת, שאלה את רות באמצעות הדואר האלקטרוני, האם אישרה לנתבעת לפרסם התמונה, ורות השיבה בשלילה. העתק הפניה ותגובת רות סומנו ת/1. ברג ציינה בדיון, כי במהלך הכנת הכתבה פנתה לרות טלפונית, קיבלה אישורה לפרסם התמונה. לאחר קבלת האישור, העתיקה את התמונה מדף הפייסבוק של רות, פעולה שהתאפשרה מאחר והיא נמנית על חבריה של רות בפייסבוק . ברג הוסיפה, כי לאחר שהובאו לידיעתה טענותיה של התובעת, פנתה לרות והאחרונה הביעה תמיהה על עצם העלאת הטענות ועל דרישותיה של התובעת. דיון והכרעה אין בידי הנתבעת אישור בכתב חתום על ידי רות לפרסום התמונה. עם זאת התרשמתי מעדותה של ברג, כי אכן פנתה וקיבלה אישורה של רות טלפונית. יתירה מזאת, הנתבעת לא קיבלה כל פניה ואו דרישה מרות עצמה בגין הפרסום, לרבות דרישה להסרתו, עובדה התומכת בטענת ברג כי פנתה וקיבלה את אישורה של רות. התובעת הדגישה כי אישרה לרות לפרסם את התמונה כנגד ציון שמה (קרדיט). אין מחלוקת כי רות פרסמה את התמונה בדף הפייסבוק שלה ללא ציון שמה של התובעת כמי שצילמה את התמונה. סעיף 58 לחוק זכויות יוצרים קובע: "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה צריך לדעת , במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה". מהות התמונה הינה, דיוקן של רות. לצורך הדיון אצא מנקודת הנחה כי התמונה הינה מושא לזכויות יוצרים. סעיף 35 לחוק זכויות יוצרים קובע כי ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת. אין בפני ראיה כי התמונה הוזמנה על ידי רות ומכאן שרות הינה בעלת הזכויות בה. עם זאת התמונה פורסמה כאמור בדף הפייסבוק של רות ללא איזכור שם התובעת. רות נהגה בתמונה מנהג בעלים, הן בעצם פרסומה בדף הפייסבוק והן במתן ההרשאה לברג לפרסמה. בנסיבות אלה ובהתחשב במהותה התמונה, דיוקנה של רות, אני סבורה כי יכולה היתה נתבעת להסיק כי הבעלות בזכויות היוצרים בתמונה שייכת לרות. בנסיבות אלה אני סבורה כי הנתבעת פעלה בתום לב. הנתבעת אינה טוענת כי לא ידעה ולא היה עליה לדעת כי קיימת במועד ההפרה זכות יוצרים ביצירה, אלא שלא ידעה כי לבד מרות, קיימים בעלי זכות אחרים. משכך אין הנתבעת מפר תמים. עם זאת שוכנעתי כי הנתבעת פעלה בתום לב וכי לתובעת למעשה לא נגרם נזק ממשי. זאת ועוד, הנתבעת לא הפיקה רווח בשל ההפרה, ויכולה הייתה לפרסם במסגרת הכתבה תמונה של גולש אחר ואף לפרסם הכתבה ללא תמונה. בנסיבות אלה איני פוסקת לתובעת פיצויים. התובעת זכאית לאיזכור שמה, כחלק מזכותה המוסרית ביחס לתמונה. השמטת הקרדיט ניתנת לתיקון. הנתבעת אף הביעה הסכמתה לכך. אשר על כן הנתבעת תפרסם מודעה בדף הבית באתר האינטרנט של הנתבעת לפרק זמן זהה בו פורסמה הכתב ובה ציון שם התובעת כבעלת זכויות היוצרים בתמונה. התמונה עצמה לא תפורסם. זכויות יוצרים (הפרת)