(א) ד"ר בלום, בספרו זכות יוצרים (1957), בעמ' 54 אומר כי: "יצירה אמנותית אינה דורשת, איפוא, לפי החוק שלנו רמה אמנותית מסויימת, ודברי פרסומת או ציורים ותצלומים בקטלוגים נטולי כל ערך אסטטי ואמנותי מוגנים אצלנו בתורת יצירות אמנותיות ממש כשם שמוגנים ציורים ותמונות בעלי ערך אמנותי". (ב) בפסיקה הישראלית ניכרת מגמה להעניק את הגנת זכות יוצרים גם ליצירות שאינן נופלות לגדר המונח "אמנות", על פי משמעותו הפשוטה, ולפרש את המונח "מקורי" במתייחס לביטוי הרעיון ולא לרעיון עצמו. כך בע"א 448/60 מקס לב ואח' נ' המשביר המרזי בעמ' 7- 2696פסק מ"מ הנשיא (השופט אגרנט) (בתארו אז) כי: "המונח 'מקורי' אין כוונתו, כי הביטוי של הרעיון הנדון חייב להיות חדש או אמצאתי ובוודאי לא מהפכני, כי אם די בכך, שהוא פרי מחשבתו של בעל היצירה ואינו מהווה העתקה מיצירה אחרת... הזכות המוקנית לבעל היצירה- הזכות הבלעדית להעתיקה מחדש - היא זכות בעד הכושר והעבודה המקוריים שהשקיע בהמחשת הרעיון, בו השתמש לצורך זה, וזאת אפילו אם אותו רעיון, הוא עצמו, לא היה מקורי והלה שאבו מתוך מעיין הידיעות של אנשים אחרים שהם מומחים למקצוע". וראה לענין זה גם ת"א (ת"א) 1441/61 פ"מ לד .202 (ג) בע"א 136/71 מדינת ישראל נ' אחימן נדונה שאלת זכות היוצרים בחוברת לוחות של סכומי מס הכנסה וסכומים אחרים שמעביד חייב לנכות משכר עובדיו, כב' השופט לנדוי (כתארו אז) פסק, בעמ' 261 כי: "אם כי כידוע אין זכות יוצרים ברעיון גרידא, יכולה זכות יוצרים לחול על דרך עריכה או עיצוב מיוחדת שבה בחר מרכיב הלוחות כדי להקל את השימוש בהם, אם הושקעו מאמץ מחשבתי, מל או מיומנות מיוחדים במציאת שיטתו של התובע. ואין נפקא מינה שהחומר הגלמי להרכבת הלוחות הוא נחלת הכלל, כמו הנתונים האריתמטיים בלוחות אלה המבוססים על הוראות התקנות הנ"ל". ובהמשך בע' 262לפסק הדין: "...התובע חייב להוכיח שהנתבעת הפרה את זכות היוצרים שלו בדרך העתקת יצירתו או חלק מהותי ממנה, אכן, נטל הראיה יכול לעבור על הנתבע אם השוואת שתי היצירות כשלעצמן נותנת מקום, על פי מידת הדמיון שביניהן, להשערה שהנתבע לא יכול היה לחבר את יצירתו אלא בדרך של העתקה מהתובע". וראה לענין זה גם ע"א 178/79, בעמ' 51; ות"א (ת"א) 178/79בעמ' 3.392 (ד) בע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן , בעמ' 346, קבעה כב' השופטת נתניהו: "...הפירוש שניתן למושג "מקורי" הן בפסיקה האנגלית והן בפסיקה האמריקנית אינו המושג המקובל של חדשני, בר-חידוש כלשהו, אין היצירה צריכה להיות ביטוי של מחשבה או אמצאה מקורית. כל שנדרש הוא, שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, במחברה... יחד עם זאת הלכה פסוקה היא באנגליה כי היצירה צריכה להיות פרי מאמץ, כשרון והשקעה של המחבר, שיקנו לה אופי שונה משל החומרים שמהם עוצבה... ומה מידתם של המאמץ, הכשרון וההשקעה הדרושים לכך? די לאלה במידה צנועה ביותר, פשטות היצירה בלבד לא תמנע הגנת זכויות יוצרים, אלא אם היא קיצונית, כגון סתם קו ישר או עגול... כדי לבחון אם היצירה ראויה להגנה יש לראותה בכללותה כשלמות אחת. אם, למרות השימוש שעשה המחבר בנושא קיים, השקיע ביצירה די מאמץ וכישרון עצמאיים משלו, שמקורם בו, תהיה היצירה מוגנת,, כך המאמץ והכשרון הכרוכים בליקוט, בסידור ובעריכה של נושא קיים יבולים להספיק..." (ה) ולאחרונה נפסק בע"א 23/81 הרשקו ואח' נ' אוורבוך ואח' בעמ' 756(מפי כב' השופט ש' לוין): "... עקרונות דיני זכות היוצרים... ראשית, זכות היוצרים היא בעיקרה זכות למנוע מאדם אחר לקחת לעצמו את פרי עמלו של היוצר... שנית, זכות היוצרים אינה חלה על רעיון, אלא צל אופן ביטויו או על "לבושו"... שלישית, כדי לבסס תביעה על פגיעה בזכות יוצרים, על התובע להוכיח, שהנתבע העתיק מיצירתו חלקים ממשיים ומהותיים... רביעית, 'דמיון מסויים בין היצירות אינו מספיק כשלעצמו להוכחת העתקה, כי יכולות להיות סיבות שונות לאותו דמיון'... חמישית, אפשר להוכיח הפרה של זכות יוצרים לא רק על-ידי ראיות ישירות אלא גם על-ידי ראיות נסיבתיות... יש כאן חשיבות להצטברות של נקודות דמיון... שישית, 'השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק לשם קביעה, שהנתבע העתיק חלק ממשי ומהותי מיצירת התובע היא שאלה של עובדה ושל דרגה, ותשובה לשאלה זו צריכה להינתן לא על סמך השוואה מכנית של מספר מלים או שורות הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי ההתרשמות של השופט מהיצירות בכללותן... נטל הראיה יבול לעבור אל הנתבע 'אם השוואת שתי היצירות כשלעצמן נותנת מקום על-פי מידת הדמיון שביניהן, להשערה שהנתבע לא יכול היה לחבר את יצירתו אלא בדרך של העתקה מן התובע..." שאלות משפטיותזכויות יוצרים (הפרת)