חוזה שחקן כדורגל הנוגד את תקנון ההתאחדות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוזה של שחקן כדורגל הנוגד את תקנון ההתאחדות לכדורגל: .1 א. המבקש, גד מכנס, הוא שחקן כדורגל המשחק, בעונת המשחקים הנוכחית (83/84) בקבוצת הפועל תל-אביב. לפני-כן, שיחק כדורגל בקבוצת מכבי נתניה, פרט לעונות המשחקים 80/81, 81/82שבהן שיחק בקבוצת מכבי אבשלום פתח-תקוה (ת/2). ב. ביום 17.10.83קיבל מכנס "כתב-אישום" (להלן: "כתבהאישום") מאת ההתאחדות לכדורגל בישראל, שהיא המשיבה שלפני (להלן: "ההתאחדות"), בצירוף הזמנה להופיע לדיון בביה"ד המשמעתי של ההתאחדות ביום .19.10.83האישום הוא, שמכנס התקשר בחוזה עם מכבי נתניה שבו התחייבה מכבי נתניה לשחרר את מכנס או להעבירו לקבוצה אחרת בתום עונת המשחקים 82/83(להלן: "סעיף השחרור") - דבר המהווה עבירה עפ"י תקנות ההתאחדות: תקנון שחקני הסכם, ותקנון המשמעת (אגודת מכבי נתניה שהיא נאשמת נוספת, אינה צד בתיק זה ולכן לא אדון בעניינה). ג. מכנס מודה שהוא התקשר בחוזה עם מכבי נתניה, שבו מצוי "סעיף השחרור" (ת/), והוא אינו כופר בכך שסעיף השחרור שבחוזה ת/ 1אינו עולה בקנה אחד עם האמור בחוזה אחר שנחתם בינו לבין מכבי נתניה (סעיף 17בחוזה נ/1), לפיו אין כל התחייבות מצד מכבי נתניה לשחררו בתום עונת המשחקים נשוא החוזה נ/.1 כאן ייאמר, שסעיף שחרור אסור עפ"י תקנון שחקני הסכם (להלן: "התקנון") של ההתאחדות, שנכנס לתוקף ביום .30.5.82 .2 א. ההתאחדות היא גוף שבו חברות קבוצות כדורגל ישראליות ושבו מתנהל רישום של שחקני כל הקבוצות החברות בהתאחדות. להתאחדות תקנונים שונים לנושאים שבתחומי פעילותה, וביניהם מצויים שני התקנונים שהוזכרו לעיל. להתאחדות מוסדות שונים שהוקמו ופועלים לפי מסמכי ההתאגדות של ההתאחדות ועפ"י תקנוניה, וביניהם בתי-דין משמעתיים. אין חולק שהתקנון ותקנון המשמעת חלים על מכנס ושלבתי-הדין המשמעתיים של ההתאחדות יש סמכות שיפוט לגבי מכנס. ב. במצב דברים זה, עתר מכנס לבית-המשפט, בהמרצת פתיחה 906/83, בבקשה שביהמ"ש יצהירשסעיפים מסויימים שבתקנון המשמעת, שפורטו בבקשתו, והכוללים את הסעיפים שבכתב-האישום, בטלים (וכן לגבי סעיף 16שבתקנון שחקני האליפות, שלא יעסיקנו בהחלטה זו), ולפיכך, שבית-משפט יכריז שההסכמים שנחתמו בינו לבין מכבי נתניה מכוח התקנון בטלים אף הם. כמו-כן ביקש מכנס מבית-המשפט שיאסר על בית-הדין המשמעתי של ההתאחדות מלדון בכתב-האישום". ג. בהמרצה הנדונה כאן, ביקש מכנס מבית-המשפט צו מניעה זמני שיאסור על בית-הדין של ההתאחדות (להלן: "בית-הדין") לדון ב"כתבהאישום" עד שיוכרע דין בקשתו העיקרית בתיק המרצת הפתיחה הנ"ל. צו המניעה ניתן במעמד צד אחד עד לדיון במעמד הצדדים, ועתה, משנשמעו הצדדים, יש להחליט אם להשאיר את הצו הזמני בתוקפו ואם לאו. .3אזכיר מספר עקרונות המנחים את בתי-המשפט בסוגיה של צו מניעה זמני, שיש להם השלכה לענייננו: א. הוכחת זכות לכאורה של התובע, ובמלים אחרות: האם תביעתו של התובע היא ברת-סיכויי הצלחה לכאורה, משום שהיעדר סיכויים שכאלה אין כל צורך בסעד זמני. ע"א 238/73 שרעבי נ' חמדני, בעמ' 88[1]; ע"א 252/78 ברון נ' מנדיס טורס בע"מ, בעמ' 442[2]; ע"א 418/79 תאני נ' כהן, בעמ' 157[3]). ב. מאזן הנוחיות - למי מהצדדים ייגרם נזק חמור יותר אם הצו הזמני יינתן או לא יינתן. ע"א 136/64 "פרנסיטקס" בע"מ נ' אצ'יטל בעמ' 627[4]. השיקול המכריע: מניעת הנזק החמור יותר. ג. האם היה שיהוי בפנית המבקש לבית-המשפט והאם הוא בא ב"ידיים נקיות", שיהוי והיעדר נקיון כפיים עלולים להכשיל מי שמבקש סעד של צו מניעה זמני. ת"א (תא) 468/75 . Du pont coנ' אגן, יצרני כימיכלים עמ' 110[20]; ע"א 409/65 יעקבסון ואח' נ' "אופקים" בע"מ בעמ' 9[5]). ד. מטרת צו מניעה זמני היא לשמור על המצב הקיים עד להכרעה שיפוטית בתובענה. ע"א 385/73 פרידמן ואח' נ' זהבי ואח’, בעמ' 768 [6]. ה. כשיש לתובע תרופה אלטרנטיבית של פיצויים אין, בד"כ, מקו לצו מניעה זמני משום שמטרת צו שכזה למנוע נזק שאינו ניתן לתיקון בפיצוי כספי. ע"א 382/75שור ואח' נ' בן הר ואח’, בעמ' 672[7]; המרצה 160/61 אוירבך נ' טוטנאור, בעמ' 44[22]. .4ברור, שהצדדים חלוקים בשאלת סיכויי ההצלחה של התובענה. עו"ד יפה, ב"כ המלומד של ההתאחדות, סבור שמשחק כדורגל בקבוצה המאוגדת בהתאחדות איננו בגדר "עיסוק", ולכן, לדעתו, בית-המשפט ידחה ללא כל קושי את טענתו של מכנס, שיש בסעיפים שבתקנון, אשר מכנס עתר לביטולם (להלן: "הסעיפים שבמחלוקת"), משום הגבלת חופש העיסוק שלו. יתירה מזו, עו"ד יפה סבור שבית-המשפט לא יתערב כלל בתקנוני ההתאחדות, שהיא גוף וולנטארי, ובהליכי שיפוט משמעתי של ההתאחדות. לכן, הוא סבור, שהתביעה היא חסרת סיכויי הצלחה אף לכאורה - ובשל כך אין, לדעתו, מקום לצו מניעה זמני (ה"פ (ת"א) 757/79אזולאי נ' ההתאחדות לספורט בישראל [21]; ע"א 193/64 עצמון נ' "הפועל" ירושלים ואח’, בעמ' 323[8]). .5נראה לי, שיש לומר בשלב זה, שהתביעה היא בעלת סיכויי הצלחה לכאורה בכל הקשור "לסעיפים שבמחלוקת". ואלה טעמי. א. ספורט הכדורגל בליגות הגבוהות בישראל התפתח במשך השנים, בין לחיוב ובין לשלילה, מכיוון חובבני לכיוון מקצועי. היכן ועד כמה אין זה השלב לקבוע, והדברים נאמרים רק עד כמה שיש צורך בכך לענין הנדון, שהוא נושא של סעד זמני. לן אינני יכול, היום, ללכת בתלם שהותווה ע"י כב' השופט לנדוי (כתוארו אז) בע"א 575/70, 579תג'ר ואח' נ' ההתאחדות לכדורגל בע' 502[9] באמרו: "...אל להם [לבתי-המשפט - י' ל'] להתייחס לנעשה במערכות הכדורגל באותה מידת הקפדה בה חייב ביהמ"ש לדון בשמירת זכויות לגיטימיות של קנין, פרנסה או עיסוק במקצוע. בעיני ביהמ"ש האינטרסים הכרוכים בכדורגל - לפחות כל עוד הוא מאורגן רשמית על בסיס חובבני - הם משחק הוגן לשחקנים ושעשוע לצופים, ותו לא". ב. אם אשתמש במבחנו של כב' השופט וינוגרד בה"פ (ת"א) 757/79 הנ"ל [21] בעמ' 68למושג "עיסוק" לאמור: "עיסוק - שעצם מהותו הוא התעסקות לשם פרנסה...", נראה לי שיש לאבחן, בישראל של ימינו, בין שחקן טניס שולחן העוסק בכך כספורט לשמו (וכך היו העובדות בענין שנדון ב-ה"פ 757/79 הנ"ל [21]), ולבין שחקן כדורגל שמקבל תמורה כספית מהאגודה שבמסגרתה הוא משחק עפ"י חוזה שנחתם ביניהם, והמתפרנס ממשחק הכדורגל - כמו מכנס. ג. הייתי מציע לאמץ פרשנות רחבה יותר למושג "עיסוק", כשאנו דניםובוחנים את תוקפו של תקנון של גוף וולנטארי או של סעיפים מסעיפיו לשם הכרעה בשאלה, אם יש בכתוב במסמך שכזה משום הגבלת חופש העיסוק ואם לאו. "עיסוק" נראה לי, ככולל כל פעילות שיש לה ערך כלכלי ושיש בה אלמנט של קביעות או יציבות מבחינת עושה הפעילות (ע"א 566/77 דיקר ואח' נ' מוק ואח’, בע' 146[10]). אם נחיל זאת לענין שלפנינו, הרי לכאורה, לאור עדותו של מכנס ש"הכדורגל הוא עיסוקו היחידי" (עמ' 1לפרוטוקול), ודברי תשובתו לשאלת ביהמ"ש "אני מפסיד מאי-השתתפות במשחק אחד בשבת כ-000,30-000, 50שקל" (עמ' 2לפרוטוקול) ולאור החוזים נ/1, נ/2, ת/1, והעובדה שלוח התשלומים נמצא בנספחים שאף לא הוצגו בבית-המשפט, כנראה מחשש של עינא בישא - יש לומר, שטענתו של מכנס שהכדורגל הוא "עיסוקו" - וכי יש "בסעיפים שבמחלוקת" כדי להגביל את עיסוקו שלא כדין, הוא ענין ממשי הראוי לברור ולהכרעה שיפוטית (ע"א 217/63רב-און ואח' נ' הולצמן, בעמ' 2722[11]). ד. אשר למידת ההתערבות של בית-המשפט בעינייני גודות וולונטאריות: אמנם באין עילה בחוק בית-המשפט, לא ידריך גופים שכאלה כיצד לנהל ולארגן את ענייניהם. ולענייננו: בתי-המשפט לא ידריכו את ההתאחדות כיצד לארגן משחקי ספורט המתנהלים בחסותה או כיצד לפקח עליהם, וכיו"ב עניינים פנימיים של ההתאחדות (ע"א 193/64 עצמון נ' הפועל ירושלים בע' 330[8]). אך, בתי-המשפט בהחלט מוכנים ליטול על עצמם לבדוק עניינים תחוקתיים של גופים וולונטאריים, דוגמת תקנון של ההתאחדות, כאשר נשמעת טענה של הגבלת חופש העיסוק או מטעמים של טובת הציבור ע"א 55/59 עולש מושב עובדים נ' פיין ואח’, בעמ' 85[12]; ע"א 591/73בשיסט נ' אגודת הכורמים, בע' 762[13]. וכן סעיף 30לחוק החוזים (חלק כללי) 1973[23]. יש להדגיש, שאין מדובר כאן כלל בהתערבות של בית-המשפט בהחלטותיהם של מוסדות השיפוט של ההתאחדות שהיא מצומצמת לתחום של פגיעה בכללי הצדק הטבעי ולחריגה מסמכות בר"ע 16171"בני-יהודה" ת"א נ' ההתאחדות לכדורגל בעמ' 413[14]; ע"א 166/79 הפועל ראשון לציון נ' ההתאחדות לכדורגל, בע' 193[15]. ה. אין כאמור, כדי לרמוז על תוצאות הבירור השיפוטי בתיק העיקרי, שהרי יש לברר ולקבוע אם אכן יש ב"סעיפים שבמחלוקת" או בחלק מהם כדי הגבלת חופש העיסוק של שחקני הכדורגל הכפופים לאותו תקנון, ואם התשובה תהיה חיובית - יהיה עדיין צורך לבחון, אם יש לכך הצדקה לאחר שיקול האינטרסים של הצדדים ושל הצבור (ראה: .eastham v Newcastle united fotball club[24] בעמ' 574וכן ה"פ (ת"א) 757/79 הנ"ל [21] והאסמכתאות המובאות שם). .6למרות הדברים דלעיל, בדעתי לבטל את צו המניעה הזמני, מהנימוקים הבאים: א. מכנס מבקש שבית-המשפט יבטל את "הסעיפים שבמחלוקת" שבתקנון כדי לקדם פני שתי רעות, מבחינתו. "הרעה הראשונה": מניעת זכות מעבר כשחקן "חופשי" מקבוצת כדורגל אחת לכל קבוצה אחרת בשל קיומם של "הסעיפים שבמחלוקת" בתקנון. "הרעה השניה": מניעת משפטו בבית-הדין המשמעתי של ההתאחדות, ובכך למנוע גזירת עונשו למקרה של הרשעתו בדין. ב. "הרה הראשונה" לא היוותה כלל נימוק בבקשת צו המניעה הזמני. אולם, אעיר, שלגביה קיים שיהוי, שהרי התקנון נכנס לתוקפו במאי 1982, ומאז ועד היום ההתאחדות פעלה עפ"י תקנון זה לרבות הקבוצות המאוגדות בהתאחדות, ובתי-הדין המשמעתיים פסקו דינם של שחקנים וקבוצות שהיפרו הוראות של התקנון, לרבות "הסעיפים שבמחלוקת", ובכל אותה עת, מכנס לא פנה לבית-המשפט ולא עורר א שאלת החוקיות של "הסעיפים שבמחלוקת". יתירה מזו, מעברו של מכנס לקבוצה אחרת, יהיה רלוואנטי, לכל המוקדם, בתום עונת המשחקים 84/83, ולכן אין צורך, ואין מקום, לצו מניעה זמני כדי למנוע את "הרעה הראשונה" (ע"א 43/62 3פוליטי נ' החברה לשיכון עממי, בעמ' 398[16]). ג. אשר ל"רעה השניה" - וזו, למעשה, שהניעה את מכנס להגיש את הבקשה לצו מניעה זמני עתה - אני סבור שאין מקום לצו מניעה זמני גם בהקשר זה, מכמה טעמים מצטברים: (1) מכנס אינו תוקף את חוקיותם של בתי-הדין המשמעתיים של ההתאחדות ואינו תוקף את סמכותם לשיפוט שחקנים, לרבותאת מכנס עצמו, החברים באגודות כדורגל המאוגדות בהתאחדות. כל שהוא תוקף זה את חוקיות "הסעיפים שבמחלוקת". לכן, בכל הקשור לשיפוט המשמעתי יש לאפשר את מיצוי ההליכים השיפוטיים במוסדות השיפוטים של ההתאחדות, שהיא גוף וולונטארי, הפועלים עפ"י סמכותם. מכנס יוכל לטעון את טענותיו כנגד "הסעיפים שבמחלוקת" בפני בית-הדין. אילו בית-המשפט היה מונע מבית-הדין לשפוט את מכנס שיפוט משמעתי בנסיבות שכאלה, היה המצב דומה למניעת בית-משפט מוסמך מלדון בעניין מסויים שבתחום סמכותו, אך ורק מפני שהנתבע העלה טענת הגנה של איחוקיות כנגד גירסת התביעה. לשון אחרת: יש להבחין בין הענין המשמעתי - שהוא מעניינו ומסמכותו של בית-הדין של ההתאחדות - לבין הענין "החוקתי" שהוא מעניינו של בית-המשפט והנושא הזה ייבדק ויוכרע בתובענה שבתיק העיקרי ללא כל מקום וצורך לצו מניעה זמני לשם כך (2) גם ע"פי מבחני מאזן הנוחיות והנזקים העלולים להיגרם לצדדים בשל קיומו, או בשל ביטולו, של צו המניעה הזמני (המ' 440/79 מיקלוש (מיכאלי) נ' גולן ואח' בעמ' 645[17]), הכף נוטה לטובת ההתאחדות. קיומו של הצו הזמני בתוקף עשוי לפגוע במערכת השיפוט ובהליכי השיפוט התקינים והסדירים של ההתאחדות, וכפי שהתרשמתי, יש חשיבות ציבורית וספורטיבית מרובה לסמיכות הזמן בין יום הגשת כתב-האישום לבית-הדין, לבין יום פסק-הדין, בשיפוט המשמעתי, משום שהדבר עשוי להשפיע מיידית על משחקי הכדורגל בשבת שלאחר פסק-הדין המשמעתי. לעומת זאת, מכנס, שלדבריו הוא שחקן מקצועי עלול להיפגע בכיסו אם יורשע ועונשו יהיה הרחקה ממשחקים. על-כך ניתן יהיה לפצותו בכסף אם יזכה בתובענה, ואם בית-משפט יסבור שיש מקום לכך. אשר לטענתו, שהמוניטין שלו כשחקן ייפגעו אם יורשע בבית-הדין ויושעה ממשחקים: אמנם, יש ופגיעה במוניטין מצדיקה מתן צו מניעה זמני ע"א 323/60 בר-שירה נ' סופר בעמ' 2233[18] אך במקרה זה, הנזק הצפוי למכנס, אם בכלל, הוא מוגבל ומצומצם (ראה תקדימי העונשין נ/3), ולכן, לכל היותר, מדובר בנזק זמני בלבד, שאינו יור לשורשם של המוניטין. (3) כבר אמרתי, שנזקו של מכנס, במקרה שבית-המשפט יחליט לבטל את "הסעיפים שבמחלוקת" בפסק-הדין, ניתן יהיה לתיקון בפיצוי כספי, וגם מטעם זה אין מקום לצו מניעה זמני (המ' 477/80 רובינשטין נ' רוזנברג ואח' בעמ' 522[19]). .7מכל הטעמים דלעיל, אני מבטל את צו המניעה הזמני ומחייב את מכנס לשלם להתאחדות סך 000, 10שקל + מע"מ, כהוצאות הבקשה. חוזהכדורגלדיני ספורטמסמכים