טעות בחישוב תגמול מילואים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טעות בחישוב תגמול מילואים: .1התובע הפסיק לעבוד ביום 30.9.1980, ונרשם בלשכת העבודה כמבקש עבודה ביום .3.10.1980ביום 6.10.1980יצא התובע לשירות מילואים עד .6.11.1980 .2התובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תשלום תגמולי מילואים וכן דמי אבטלה. .3שתי טענות בפי התובע: א) בחישוב הבסיס לתגמולי המילואים עשה המוסד שתי טעויות: 1) לא לקח בחשבון את הסכום של 795.70, 2ל"י שקיבל התובע בחודשים יולי ואוגוסט 1980כהפרשים. 2) לכל חודש מהחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 1980הוסיף המוסד החלק השנים-עשר מהסכום של 750, 15ל"י, שקיבל בחודש ספטמבר, למרות שסכום זה הוא % 50ממשכורת שלוש-עשרה, והוא רק בעד חצי שנה, ויש, איפוא, להוסיף לכל חודש את החלק השישי בסכום זה; ב) המוסד שילם לו דמי אבטלה רק מחודש נובמבר 1980, למרות שנרשם בלשכת העבודה כבר ב-3.10.1980, וכתוצאה מכך לא קיבל את תוספת היוקר של אוקטובר בשיעור של % .11.4רק לאחר שהגיש ערר לוועדת הערר וזכה בו רק או קיבל תוספת זו, וזאת באיחור של שמונה חודשים, ולפיכך זכאי הוא לפיצוי על כך. .4אין מחלוקת בין הצדדים שהסכומים של 795.70, 2ל"י כל אחד שקיבל התובע בחודשים יולי ואוגוסט 1980הם הפרשים בעד החודשים אפריל, מאי ויוני .1980המוסד, כאמור, לא לקח בחשבון סכומים אלה לעניין קביעת הכנסתו של התובע לחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 1980, כי סבר שלמרות ששולמו בחודשים אלה, יש לראותם כמרכיבי שכר של החודשים אפריל-יוני .80התובע סבור שאין זה חשוב שהסכומים הם הפרשים בעד חודשים קודמים. כיוון ששולמו בפועל ביולי ובאוגוסט יש לראותם כמרכיבי השכר של חודשים אלה. .5נראה לי שהדין עם המוסד. סעיף 127עא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק) אומר, ששכר העבודה הרגיל לפיו משולם תגמול (סעיף 127ע לחוק) - "הוא סכום הכנסתו בעד רבע השנה שקדם לשירותו במילואים". הסעיף מדבר על הכנסה בעד רבע השנה, ולא ברבע השנה. לאמור: לא חשוב מתי שולם הכסף, אלא בעד מה שולם. .6ועתה לטענה שבסעיף 3א) (2) לעיל. המלה "הכנסה" מוגדרת בסעיף 127סז כ"הכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח". עיון בתקנה 1לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ"ו- 1966(להלן - התקנות) מלמד, שהסכום של 750, 15ל"י ששולם לתובע בחודש ספטמבר הוא בגדר "כל סכום של שכר עבודה המשתלם בנוסף לשכר העבודה החודשי הרגיל, השווה לפחות למחצית שכר העבודה החודשי הרגיל". "כל סכום" כזה יכול להשתלם יותר מפעם אחת בשנה, אך מתקין התקנות לא ראה לנכון להתייחס למקרה כזה, אלא אמר שכל סכום כזה, בכל חודש שהוא משתלם, הוא "שכר נוסף" (התנאי השני אף הוא התקיים כאן, הסכום של 750, 15ל"י הוא מחצית משכרו החודשי, שהיה 500, 31ל"י). תקנה 3לתקנות קובעת, כיצד יש לחשב סכום זה, ואמנם כך עשה המוסד. .7המוסד חייב לשלם על-פי החוק דמי אבטלה למובטל. סעיף 127ו לחוק אומר, ש"מובטל" הוא מי ש"רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה". אין מחלוקת שעד שזכה בערר בוועדת הערר, לא היה בידי התובע אישור שהוא רשום כמחוסר עבודה מ3.10.1980, וכל עוד לא הציג אישור כזה - אין לו להלין על המוסד. התובע זכה בערר ביום 16.3.1981והאישור שניתן לו על-ידי שירות התעסוקה הוא מ-29.3.1981; את התשלום קיבל באפריל 1981(לדברי המוסד ב-2.4.1981) - אינני רואה שהיה כאן איחור שיש לפצות בגינו את התובע. מה גם שספק רב אם ניתן לפסוק הפרשי הצמדה וריבית כסעד עיקרי. .8סוף דבר: התביעה נידחית.צבאמילואים