לאחר סיום פרשת התביעה הגישו באי כוח הנאשם בקשה לזכות את הנאשם מחלק מן האשמות בהן הואשם בכתב האישום, וזאת לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשכ"ב-1982 הקובע: "נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין; הוראות סעיפים 182 ו183- יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לזיכוי הנאשם בגין טענת לא הוכחה האשמה: 1. הנאשם הואשם בכתב האישום בשלושה אישומים: אישום מס' 1 - קשירת קשר לבצע פשע ביחד עם אריה מקלף ודוד גבאי. אישום מס' 2 - עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (3 עבירות); ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות (2 עבירות); זיוף מסמך בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל דבר; שימוש במסמך מזויף; וניסיון לשידול לבצע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. אישום זה כולל חמישה פרקים: א. קבלת כתב אישור ממרכז ההשקעות במרמה; ב. ניסיון לשדל את חברת פלמה משוויץ לסייע למרמה; ג. קבלת כספים במרמה ממכרז ההשקעות בגין בית אילמקו; ד. קבלת פטור ממכרז לקרקע להקמת מבנה לאילמקו; ה. קבלת כספים במרמה ממרכז ההשקעות כהלוואה בערבות המדינה (חברת בדלקס מאנגליה). 2. לאחר סיום פרשת התביעה הגישו באי כוח הנאשם בקשה לזכות את הנאשם מחלק מן האשמות בהן הואשם בכתב האישום, וזאת לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשכ"ב1982- (להלן - חסד"פ), הקובע: "נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין; הוראות סעיפים 182 ו183- יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה". 3. באי כוח הנאשם אינם טוענים כי כל האשמות המנויות בכתב האישום לא הוכחו אף לכאורה - אלא טוענים זאת לגבי חלקן; וכן הם טוענים כי מאחר שהמאשימה התחייבה שלא לבקש את הרשעת הנאשם בשום עבירה שאינה מופיעה בכתב האישום (ע' 345 ש' 23-22) - לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה שונה, ולו גם פחותה ממה שכתוב במפורש בכתב האישום, לאמור - אם בכתב האישום נאמר שהנאשם ניפח את סכום ההשקעה פי שלושה מערכו האמיתי - לא ניתן להרשיע את הנאשם אם הוכח שניפח את סכום ההשקעה בפחות מאשר פי שלושה; או שאם יוחס לנאשם בכתב האישום מעשה מוגמר, לא ניתן להרשיעו בניסיון לביצוע אותו מעשה. 4. לעניין הטענה הראשונה מפנה ב"כ המאשימה לספרו של קדמי - "על סדר הדין בפלילים", חלק שני, ספר ראשון, ע' 893 והפסיקה המובאת שם: "נתקבלה טענה ש"אין להשיב לאשמה" בקשר לכל העבירות שבכתב האישום - יזוכה הנאשם ב"הכרעת דין" כבר בשלב זה של הדיון; נתקבלה הטענה בקשר לעבירה מסוימת או לאישום מסוים שבכתב האישום - תהווה ההחלטה הכרעת דין לעניין אותה עבירה או אותו אישום, ודבר ה"זיכוי" יצוין בהכרעת הדין הכוללת שתינתן בסוף הדיון". 5. לעניין הטענה השנייה טוען ב"כ המאשימה כי המאשימה התחייבה שלא להרחיב את היריעה, אך בוודאי לא התחייבה שלא לצמצמה. המדינה התחייבה שלא לבקש את הרשעת הנאשם במעשים שאינם ממין העבירות המפורטות בכתב האישום, אך בוודאי לא התחייבה כי אם יוכחו אותן עבירות בשינויים אלה או אחרים לקולא מן הפירוט העובדתי המדויק המפורט בכתב האישום - תסכים לזיכוי מוחלט גם מאותם מעשים הכלולים באותו אישום, שלגביהם קיימות הוכחות ברורות. 6. נראה לי להעדיף את עמדת המדינה על פני עמדת הנאשם בסוגיה זו. 7. כל עוד אין טענה, אפילו מצד הנאשם, כי יש לזכותו מכל פרטי האישומים המפורטים בכתב האישום - אין זה השלב לזיכויו, אלא זה השלב להחליט לגבי איזה אישום, או פרט אישום, אין ראיות אף לכאורה, שבגינו אינו צריך להשיב לאשמה. 8. כמו כן לא מקובלת עלי כלל עמדת באי כוח הנאשם כי יש לזכותו כליל מכל אשמה אם הראיות שהובאו נגד הנאשם מצביעות על מעשים פליליים שנעשו על ידיו בהיקף קטן יותר מהמפורט בכתב האישום; או אם, למשל, יש ראיות לכאורה נגדו על ניסיון לבצע עבירה - שבכתב האישום הוא הואשם בהשלמת ביצועה. 9. כאשר נאשם חייב להתגונן מפני האשמה בעבירה בהיקף גדול, או בעבירה המושלמת - בוודאי שיש לו הזדמנות להתגונן מפני אותה אשמה בהיקף יותר קטן, או בניסיון לבצעה; כך שאין כל מניעה להרשיעו באשר הוכח, ובלבד שאין מדובר בהרחבת היריעה, או בהרשעתו בעבירה בעלת אופי שונה מזו בה הואשם. לגופן של הטענות שאין להשיב לאשמה לגבי חלק מפרטי האישומים: 10. קראתי בעיון את 35 עמודי הטענות של ב"כ הנאשם, ואת 38 עמודי התגובה של ב"כ המאשימה. 11. לא אכנס עתה לפרטי כל אחת מן הטענות וזאת מן הטעם שממילא אצטרך לנתח את העדויות והראיות במסגרת הכרעת הדין, ואין מקום שאעשה זאת פעמיים; וכן מן הטעם שאינני רוצה לקבוע קביעות עובדתיות בטרם נשמעה פרשת ההגנה. 12. אומר רק שלאחר בחינת כל הטענות של שני הצדדים - אני מקבלת את טענת המדינה כי יש ראיות לכאורה לגבי כל פרטי האישומים, למעט פרק 2 באישום מס' 2 - "ניסיון לשדל את חברת פלמה משוויץ לסייע למרמה", שאמור היה להתבסס על עדות קליפורד אשלי שהיה אמור להיחקר בחיקור הדין באנגליה - אך לא אותר. הנאשם איננו חייב, איפוא, להשיב לפרט אישום זה בפרשת הגנתו. 13. בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה, ואין צורך בראיות שישכנעו מעבר לספק סביר, וראיות לכאורה אלו פורטו בתגובת המדינה. 14. אין צריך לומר כי במסגרת פרשת ההגנה - הנאשם זכאי לשתוק או להעיד, ולהביא עדי הגנה מטעמו. 15. אם הנאשם יבחר להעיד - ניתן יהיה לחקרו על כל פרטי האישומים, למעט בפרט האישום הנוגע לניסיון לשדל את חברת פלמה משוויץ לסייע למרמה. 16. הבקשה לזכות את הנאשם מפרטי האישום שהוא התייחס אליהם בבקשתו, או אף לקבוע שאינו צריך להשיב לאשמה לגביהם - נדחית, פרט לפרק 2 באישום מס' 2 - כאמור בסעיף 12 לעיל. אין להשיב לאשמה