קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ירידה בשמיעה עקב צלילה: 1. בתביעה זו עתר התובע להכיר בליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל, לטענתו עקב תנאי עבודתו כצוללן "כפגיעה בעבודה", כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק").   2. בהחלטת ביניים מיום 3/8/09, המהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה (להלן: "ההחלטה"), קבענו את העובדות בתיק ומינינו את ד"ר משה גולדשר, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין. המומחה התבקש לחוות את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע לבין תנאי עבודתו כצוללן וכמחלת מקצוע כצוללן.   3. בחוות דעתו מיום 18/10/09 קבע המומחה כדלקמן: "א. התובע סובל מירידה בשמיעה במידה קלה. התובע מתלונן על טנטון. ב. הליקוי בשמיעתו של התובע, נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש וייתכן שגם כתוצאה מצלילות רבות, חוזרות ונשנות, במהלך שנות עבודתו. ג. לתובע נגרם נזק לאזן הפנימית, ללא ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור. ד. לא נתקיימו בתובע התנאים להכיר בנזק לאוזניו כ"מחלת מקצוע". ה. יתכן שליקוי השמיעה ממנו סובל התובע נגרם גם בעקבות צלילות חוזרות במהלך עבודתו. ו.ז.ח. חשיפתו של התובע לרעש וייתכן שגם לצלילות החוזרות, גרמה לו לפגיעות זעירות חוזרות ודומות, בעלות אופי בלתי הפיך אשר הביאו למצב הקיים. יש לציין שהפגימה באוזניו של התובע היא מינימאלית אך בכל זאת בעלת האפיונים המתאימים לנזק מחשיפה לרעש וצליחות חוזרות." 4. חוו"ד הנ"ל הועברה לעיון הצדדים, ובעקבותיה הגישה ב"כ הנתבע בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה בעניין עיסוק התובע במוזיקה. 5. לאחר שהוברר כי עיסוק התובע במוזיקה וחשיפתו האפשרית לרעש מזיק גם במסגרת פעילותו זו עלה לראשונה במסגרת שאלות ההבהרה שהגיש בא כוח התובע, ולא היוותה חלק מהעובדות המוסכמות שהועברו למומחה, ועל מנת לאפשר בירור העובדות באשר למהות ואופי העיסוק של התובע במוזיקה הוגש תצהיר משלים בנושא מטעם התובע והוא נחקר אודותיו בפני בית הדין. 6. לאחר הבירור העובדתי בנושא עיסוקו של התובע במוזיקה ועל בסיס העובדות שהתגלו במהלך חקירתו בעניין זה, העברנו חלק משאלות ההבהרה שהתבקשו על ידי ב"כ הנתבע ושאלות נוספות מטעם ב"כ התובע, להתייחסות המומחה של בית הדין. 7. ביום 24/10/10 השיב כב' המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן: "שאלת בא כוח התובע: אני מסכים עם קביעותיו של ד"ר אבי שצופק שקיים קשר סיבתי חלקי בין הצלילות המרובות שביצע התובע לבין הפגימה באוזניו. שאלות בא כוח הנתבע א. לתובע יש ירידה בשמיעה של כ-40 דציבל, תחושתית-עצבית, דו-צדדית, בתדר 4000 הרץ. כך ניכר מבדיקת השמיעה שבוצעה לתבוע במכון "הולדשטיין" בתאריך 1/4/07. ב. לאור תאור החשיפה לרעש המוזיקה שהובא לעיל אני עדיין עומד על קביעתי כי ליקוי השמיעה של התובע נגרם גם על ידי החשיפה לרעש. לדעתי, השפעת העבודה בצלילה על ליקוי השמיעה שאובחן אצל התובע לא הייתה פחותה מהשפעת החשיפה לרעש. שני הגורמים: החשיפה לרעש והעבודה בצלילה השפיעו יחד משך השנים והביאו למצב הקיים. לדעתי, השפעת כל גורם בנפרד הייתה בערך שווה. ג. כיון שלא מצאתי כל בדיקת שמיעה אצל התובע, אשר בוצעה לו לפני תחילת עבודתו בצלילה, יש לקבל שהעבודה בצלילה גם היא תרמה לנזק לשמיעה. אם תמצא בדיקה כזו שתראה שהנזק כולו היה קיים כבר קודם לכן, כתוצאה מהחשיפה לרעש, ניתן יהיה לקבוע שהעבודה בצלילה לא תרמה לנזק נוסף. ד. האשור של ד"ר דן ניר מיום 29/1/06 איננו גורם לשינוי מסקנותיי. ה. ליקוי השמיעה אצל התובע נגרם על דרך המיקרוטראומה, משום שמדובר כאן בפגיעות זעירות, חוזרות ודומות גם ע"י החשיפה לרעש וגם ע"י העבודה בצלילה. ו. הרקע להפניית התובע מד"ר שצ'ופק אל ד"ר ניר מתאריך 29/1/06 היה לצורך המשך טיפול ע"י רופא קופת החולים "מכבי" ". 8. בהחלטה מיום 28/11/10 הועברו תשובות המומחה לעיון ב"כ הצדדים, וב"כ הנתבע התבקשה שוב להודיע את עמדתה תוך 14 יום אם לאור תשובות המומחה, הנתבע עדיין עומד על דחיית התביעה. 9. ביום 7/11/10 הגישה ב"כ התובע בקשה נוספת להעברת שאלות הבהרה למומחה, שהועברה לעיון ותגובת ב"כ הנתבע, ובהעדר תגובה מצידו כפי שחויב בהחלטה מיום 8/11/10, הוריתי על העברת השאלה המבוקשת למומחה. 10. ביום 15/12/19 השיב כב' המומחה לשאלה, כדלקמן: "צוללנים אומנם עלולים ללקות בפגיעה בשמיעה ובטנטון בשל עבודתם בתנאי אוויר דחוס" 11. בהחלטה מיום 19/12/10 הועברה תשובת המומחה לעיון ב"כ הצדדים, וב"כ הנתבע התבקשה שוב להודיע עמדתה תוך 14 יום אם לאור חוו"ד המומחה, הנתבע עדיין עומד על דחיית התביעה, ובאם כן עליהם לפנות למלאכת הסיכומים בכתב. 12. ביום 16/1/11, הגישה ב"כ הנתבע הודעה, כדלקמן: "הנתבע מתכבד להודיע כי מוסכם עליו לאשר את התביעה לאור האמור בחוות הדעת, כי החשיפה לרעש והעבודה בצלילה השפיעו יחד, ובאופן שווה על ליקוי השמיעה של התובע.". 13. ההודעה הנ"ל, הועברה לתגובת ב"כ התובע, וזו הודיעה כי היא אינה מסכימה לכך שתביעת התובע תתקבל בנוסח המבוקש ידי ב"כ הנתבע. ב"כ התובע טענה כי בנסיבות העניין ולאור חוות דעת המומחה של בית הדין, הוכח שלגבי מתקיימים התנאים שבסע' 79 לחוק ושתקנות 44 - 46 לתקנות הביטוח לאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד- 1954, (להלן: "התקנות"), וכי הפגיעה באזניו והטנטון מהם הוא סובל הם בגדר מחלת מקצוע בהתאם לפריט 11, בחלק ב לתוספת השנייה לתקנות, שנגרמו לו בהיותו מועבד בעבודה כצוללן בתנאי אוויר דחוס, כאשר, הנתבע לא הוכיח את "ההיפך" דהיינו לא הוכיח שאין כל קשר בין עבודתו לבין פגיעתו באוזניו. משכך נטען על יד ב"כ התובע, כי יש להכיר בתביעה בשלמותה ולקבוע כי פגיעת התובע באוזניו והטנטון ממנו סובל, הינם בגדר פגיעה בעבודה /מחלת מקצוע, עקב עבודתו כצוללן במשך שנים רבות, וכי הוא זכאי לגמלאות בגין כך. כמו כן בקשה ב"כ התובע לחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ועוד מע"מ. הכרעה 14. על פניו מבקשת ב"כ הנתבע בהודעתה הנ"ל, לייחס למומחה של בית הדין את אשר לא התכוון, ובוודאי את אשר הוא לא התבקש לעשות. זאת ונבהיר. כידוע במסגרת הליך זה, ולאחר קביעת עובדות המקרה ע"י ביה"ד שהצדיקו מינוי מומחה רפואי מטעמו, נדרש המומחה שמונה ע"י בית הדין להתיחס לשאלה ההרפואית ולשאלת קיומו של הקשר הסיבתי בין הפגיעה בשמיעת התובע והטנטון עליהם מתלונן, לבין תנאי עבודתו כצוללן. כלל הוא כי כאשר קיימים שני גורמים או יותר שיכול והשפיעו על התפתחות המחלה או גרימתה אצל המבוטח, יש להוכיח כי השפעת תנאי העבודה על המחלה לא הייתה פחותה בהרבה מהשפעת ההגורמים האחרים, וכשמדובר במלחה שנגרמה על פי תורת המיקרוטראמה יש להוכיח כי תנאי העבודה תרמו בצורה משמעותית, ושאינה פחותה מ- 20% להופעת המחלה כדי שניתן לבסס את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה. בנסיבות המקרה, יש לקרוא את קביעת המומחה של בית הדין לפיה, "שני הגורמים: החשיפה לרעש והעבודה בצלילה השפיעו יחד משך השנים והביאו למצב הקיים, וכי השפעת כל גורם בנפרד הייתה בערך שווה"- כקביעה שבאה להוכיח כי בתובע מתקיימים התנאים הדרושים להוכחת הקשר הסיבתי כנ"ל, (השפעה של תנאי העבודה- אינה פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים האחרים, ו/או שתרומתה אינה פחותה מ- 20%), בין תנאי עבודתו כצוללן, לבין הפגיעה בשמיעה והטנטון מהם סובל, אך ככזו קביעתן זו אינה מתיימרת לקבוע את מידת הנזק, או שיעור הנכות, שיש ליחס לכל גורם משני הגורמים, שהשפיעו לדעת המומחה על הופעת המחלה אצל התובע. עניין זה, כידוע נתון בלעדית לוועדה הרפואית שבבוא העת תידרש לסוגיית קביעת דרגת הנכות המגיעה לתובע בגין פגיעתו עקב תנאי עבודתו כצוללן. 15. לאור כל האמור לעיל, ובהסתמך על קביעת המומחה של בית הדין בחוות דעתו, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע הם בגדר מחלת מקצוע שנגרמה לו עקב וכתוצאה מתנאי עבודתו כצוללן, וכי התובע זכאי לגמלאות בגין כך, בהתאם לחוק. 16. סוף דבר- התביעה מתקבלת. כמו כן, על הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪, תוך 30 יום,אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.   זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין. שמיעהצלילה