מה הדין במקרה שחלף המועד הגשת בקשה לגילוי מסמכים ? גם אם הוחמצו המועדים שבתקנות סדר הדין האזרחי להגשת בקשה לגילוי מסמכים אין בכך כדי למנוע ממבקש מלעתור לבית-המשפט ולבקש גילוי מסמכים ועיון בהם, ובית המשפט יפעיל שיקולים של יעילות הדיון וצורך בבירור עובדות שהן באמת במחלוקת, בנוסף לשיקולים של צדק ("ע 241/84 מגיד נ' יוניברסל, פ"ד לח(2) עמ' 643). על בית-המשפט לדון בכל מקרה לפי נסיבותיו, וככל שהזמן שעבר מאז החמצת ההזדמנות על-ידי המבקש - גדול יותר, כך תקטן האפשרות שבית המשפט יטה אוזן קשבת לבקשה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מועד הגשת בקשה לגילוי מסמכים: זו בקשת רשות לערער על החלטתו של בית-המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים (בש"א 23/99, ת"א 36/98 - כב' השופט יואל צור), מיום 15/9/99, לפיה נדחתה בקשת המבקשת ליתן לה צו לגילוי מסמכים ועיון בהם, מחמת שחלף המועד להגשת בקשה כאמור. רקע עובדתי ומשפטי 1. המבקשת הגישה תובענה נגד המשיבה, בה תבעה, בהליך של סדר דין מקוצר, להשיב לה סכום של 1,141,014 ש"ח (נכון ליום התביעה), שנגבה ממנה, לטענתה, שלא כדין, כאגרת מבני ציבור, לפ חוק עזר לעיריית מעלה אדומים (אגרת מבני ציבור), התשנ"ד1994-. 2. על-פי הסכמה דיונית של הצדדים, הועברה התובענה לדיון בהליך רגיל, והוגשו כתב הגנה וכתב תשובה. 3. הדיון בהליך החל בבית משפט זה, ואולם התובענה הועברה לבית משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים (החלטת כב' השופט רביד מיום 8/7/98). 4. בישיבת קדם משפט, שהתקיימה ביום 14/2/99 קבע בית-המשפט קמא, כי העדויות בחקירה ראשית יוגשו בדרך של תצהירים - לגבי כל העדים והמסמכים. ואמנם תצהירי עדות מטעם המבקשת הוגשו לבית-המשפט ביום 29/8/99. 5. באותו יום, ועוד לפי שהמשיבה הגישה תצהירים מטעמה, הוגשה בקשה לבית-המשפט (המ' 36/98) ל"מתן צו גילוי ועיון במסמכים". הבקשה באה 4 ימים אחרי מכתב שהפנה בא-כוח המבקשת לבא-כוח המשיבה, ובו משאלה זו: "אהיה אסיר תודה באם תורה את מרשתך להעביר למשרדי תצהיר גילוי מסמכים כללי, בו תפרט מרשתך את המסמכים הנוגעים לעניין הנדון והמצויים ברשותה או בשליטתה". בנוסף על כך, נתבקש עיון "בכל התקבולים והמימון אשר משרדי הממשלה השתתפו לצורך מימון הקמת מבני ציבור כמפורט בסעיף 2.3 לכתב ההגנה ועל יסוד תקנה 114 לתקנות סדרי הדין...", וכן "כלל התשלומים אשר ביצעה המבקשת בגין הקמת מבני ציבור... פירוט של כל הוצאה אשר הוצאה, למי הוצאה (הקבלן?) ובגין איזה אתר/פרוייקט". עוד ביקשה המבקשת להעביר לעיונה "את פירוט כל מבני הציבור אשר הוקמו באתר 06 מבחינת מיקומם, עלות הקמתם ומקורות המימון להקמת כל מבנה ומבנה", וכן "אסמכתאות וספרי הנה"ח לבדיקת "המימון השולי" של משרדי הממשלה במבני ציבור כאמור". בנוסף על כל אלה, נתבקשה המשיבה להמציא לעיון המבקשת פרסום תוספת לחוק העזר בדבר שיעורי האגרה ודרך חישובה, ופרוטוקולים של הועדה המקומית, ועדת בנין עיר ומועצת העיריה בעניין מבני ציבור. 6. כאמור, לא חלפו אלא 4 ימים מן המכתב האמור, וכבר פנתה המבקשת לבית-המשפט כדי שיצווה על גילוי ועיון במסמכים אלה, מן הטעם, שהמשיבה "טרם הגישה תצהירי עדות ראשית", ועוד ביקשה המבקשת לשמור לעצמה את הזכות "לדרוש מסמכים נוספים לאחר שתעיין בתצהירי עדות ראשית". 7. יושם לב, כי בין החלטתו של בית-המשפט קמא, בישיבת קדם המשפט, ביום 14/2/99, לפיה יוגשו תצהירי עדות ראשית, חלפו יותר משישה חודשים עד שהמבקשת הגישה את התצהירים, שהיה עליה להגיש - ביום 14/4/99, ועד שפנתה במכתב לבא-כוח המשיבה וביקשה את המסמכים בהיקף הנכבד, שאותו ביקשה. 8. וגם זאת: בית-המשפט קמא קבע ישיבת קדם משפט נוספת ליום 20.6.99, אשר נדחתה לפי בקשת בא-כוח המבקשת, ליום 21.10.99, ואין זה ברור, מעיון בתיק בית-המשפט קמא, אם ישיבת קדם משפט נוספת קויימה אם לאו. מכל מקום, המבקשת לא ראתה במהלך התקופה הזו - עד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה - לפנות למשיבה ולבקש גילוי מסמכים, ולא ראתה לפנות לבית-המשפט, כדי לבקש, חרף הוראות תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, כי יינתן לה צו לגילוי מסמכים ולעיון בהם. 9. בית-המשפט קמא קבע, בהחלטתו מיום 15/9/99, כי המבקשת לא עמדה במועדים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, ומשום כך דחה את הבקשה. 10. תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, בין השאר, כדלקמן: "(א) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים, אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, לפי המאוחר יותר, בבקשה בכתב להשיב בתצהיר על השאלון או לגלות בתצהיר את המסמכים ובעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה. (ב) בית-המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות, ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל הדין לפי תקנת משנה (א)". בתנאים האמורים בתקנה - לא עמדה המבקשת, ונראה כי המסמכים שביקשה, לא היה נחוצים לה לצורך הכנת תצהירי עדות ראשית. 11. ועוד זאת: המבקשת היתה רשאית לבקש בישיבת קדם המשפט, כי בית-המשפט יתן צווים לגילוי מסמכים ולעיון בהם, אך לא עשתה כן. בכך החמיצה הזדמנות ושמה לעצמה משוכה גבוהה, שכדי לעבור אותה, יש צורך שבית המשפט יראה לעשות זאת "מטעמים מיוחדים שיירשמו, וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין" (תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי). אכן, גם אם הוחמצו המועדים שבתקנות 120 ו143- - אין בכך כדי למנוע מבקש מלעתור לבית-המשפט ולבקש גילוי מסמכים ועיון בהם, ובית המשפט יפעיל שיקולים של יעילות הדיון וצורך בבירור עובדות שהן באמת במחלוקת, בנוסף לשיקולים של צדק (וראו: ר"ע 241/84 מגיד נ' יוניברסל, פ"ד לח(2) עמ' 643). על בית-המשפט לדון בכל מקרה לפי נסיבותיו, וככל שהזמן שעבר מאז החמצת ההזדמנות על-ידי המבקש - גדול יותר, כך תקטן האפשרות שבית המשפט יטה אוזן קשבת לבקשה. בעניין זה אף עולה ספק גדול, אם בכלל דרוש הדבר לצורך בירור העובדות והשאלות שהן באמת במחלוקת. זאת, גם אם אינני נכון לקבוע, כי בקשת המבקשת מבוססת על טורדנות לשמה, כפי שמציע בא-כוח המשיבה לקבוע. 12. עם זאת, אין להתעלם מעניינים אלה: (א) התובענה מבוססת, בעיקרה, על טענה של חריגת המשיבה מסמכות בכל הנוגע להתקנת חוק עזר בדבר אגרות מבני ציבור, האמור. לבירור שאלה זו אין צורך בנתונים כספיים, תקציבים, מקורות מימון, הכנסות העיריה והוצאותיה בכל שטחי עירית מעלה אדומים. עילת התביעה היא, אפוא, שאלה של חוק, אשר לצורך בירורה אין דרושים נתונים כספיים; (ב) נתבקשו, אחרי הגשת התצהירים מטעם המבקשת, מסמכים בהיקף ניכר, שאיסופם יחייב עבודה רבה של עובדי המשיבה, ואין זה עניין של מה בכך; (ג) ספק גדול אם גילוי המסמכים שנתבקש ועיון בהם - מקיים את התנאים האמורים בתקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. 13. אוסיף גם זאת: ככל שיהיה צורך במסמכים ספציפיים לבירור עובדות הנוגעות לעניין ההליך - אין צריכה להיות מניעה למסור מסמכים אלה למבקשת ולאפשר חקירה לגביהם במהלך חקירת המצהירים על תצהיריהם. 14. אמת נכון, שככל שהמשיבה מסתמכת על מסמכים המאוזכרים בכתב ההגנה על-ידי המשיבה, אין צריכה להיות כל מניעה לגלות מסמכים אלה על-ידי המשיבה שתאפשר גם עיון בהם על-ידי המבקשת. 15. לאור האמור, וכעולה מן המקובץ - הבקשה לרשות ערעור נדחית, בסיייג אחד, הוא מתן אפשרות למבקשת לקבל מסמכים ספציפיים שאוזכרו בכתב ההגנה, וזאת כפי שיחליט בית-המשפט קמא. 16. בנסיבות הענין ונוכח התוצאה שאליה הגעתי - תשלם המבקשת למשיבה הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 3,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. גילוי מסמכיםמסמכים