סעיף 40 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובע כי: "בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו" הוראה זו מקבילה לתקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984. הלכה פסוקה היא כי תקנה בסדר הדין בבית הדין לעבודה הזהה בהוראתה לתקנה בסדר הדין האזרחי, תפורש תוך זיקה מירבית לפירוש שניתן לתקנה הכללית. לעניין פרשנותה של תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, כלל נקוט הוא כי השימוש בסמכותה של הערכאה השיפוטית לתקן או למחוק כתבי טענות ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, כאשר ברור על פניו , כי האמור בכתבי הטענות טורדני, מביש, מפריע או עשוי לסבך את הדיון (ראו י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שישית, סעיפים 326-327, 321 ; ע"א 1252/00 זמיר חייק, ד"ר נ' מיכל ארזי , ניתן ביום 14.6.00; (ע"ע (ארצי) 283/07 יוסי משה נ' רשות העתיקות-מוזיאון רוקפלר מיום 24.12.07). מחיקת טענותמסמכיםכתבי טענות / כתבי בי דין