קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז כריתת עצים: 1. המבקשים עותרים בתובענתם לבית המשפט לחייב את המשיבים ב"צו המצהיר כי על המשיבים לערוך מכרז בדבר עבודות כריתה של עצים אשר היא מבצעת באמצעות קבלנים חיצוניים במחנות צה"ל ברחבי ישראל בכלל ובבסיס חיל האוויר בפרט". בהמשך הוגשה בקשה מטעמם לפיצול סעדים. 2. לאחר שהתנהלו שתי ישיבות הוכחות, הודיע ב"כ המשיבה 3 כי "לאחר ששבה ובחנה את עמדתה בתובענה דנן, הרי שמבלי להודות בכל טענה מטענות המבקשים, היא מפסיקה כל פעילות של כריתה במחנות צה"ל ואין לה עוד איפוא עניין בתובענה זו". מאחר והמשיבה הודיעה למבקשים על עמדתה זו, והם סירבו להגיע להסדר, אין המשיבה רואה את עצמה כצד רלוונטי לתובענה. בכפוף לכך, אין למשיבה 3 כל התנגדות למתן פסק דין כמבוקש. בישיבה מיום 16.3.1999, חזרה ב"כ המשיבה 3 על עמדתה ופירטה, כי אין למרשתה כל עניין במחנות צה"ל, וכי משרד הביטחון "חופשי לעשות כל שברצונו במחנות צה"ל, קק"ל מפסיקה את הפעילות שלה במחנות. לכן, קק"ל תכבד כל פסק דין שיצא מבית המשפט". היא הוסיפה וביקשה כי בית המשפט יפטור אותה מלהופיע לישיבות בית המשפט. 3. בעקבות הודעה זו ובהסתמכו עליה, ביקש ב"כ המשיבים 1-2 להפסיק את התובענה ולמחוק אותה בנימוק כי היא נהפכה להיות "תיאורטית, אקדמית המבקשת להוות בסיס כתביעה כספית בעתיד". הראיה לכך היא, התביעה לא מזכירה את העבר ולא מבקשת כל סעד ביחס לעבר. הוא התנה את הבקשה הזו בהצהרת משרד הביטחון שהוא פועל ויפעל "במתן עבודות לכריתה במחנות צה"ל על פי חוק חובת מכרזים ותקנותיו, ועל פי ההלכה הפסוקה, לרבות הפטורים המוקנים למשרד הביטחון לפי כל דין". עו"ד שרביט, ב"כ המשיבים 4 ו - 5 הצטרף לטענות הנ"ל. הוא הוסיף, הסעד המבוקש גורף למדי, כאשר חוק חובת מכרזים (להלן: חוק המכרזים) וההלכה הפסוקה מלאים בפטורים. הנושא האופרטיבי היחידי הוא המתייחס לקק"ל, ועניין זה איננו קיים עוד. 4. ב"כ המבקשים, לאחר שאמר דברי פתיחה, ביקש אורכה של 20 יום על מנת להגיב בכתב לטענות המשיבים. סיכומיו הגיעו כעבור כשלושה חודשים. התגובה סוקרת באריכות את מערך היחסים בין משרד הביטחון וקק"ל מחד, ובין קק"ל ומ.ד.פ. - משיבה 4 , מאידך. מדבריו עולה הטענה שקק"ל, בניגוד להתחייבותה למשרד הביטחון, העבירה את עבודות כריתת עצים במחנות צה"ל לידי משיבה 4 ללא מכרז, בניגוד לחוק. הוא טען רבות נגד "מעלליה" של קק"ל ביחסה עם צה"ל, בזה שהיא מקבלת מצה"ל כסף, בטענה שכביכול העצים שייכים לה, בו בזמן קק"ל מצהירה כי משרד הביטחון הוא הבעלים של העצים במחנות צה"ל. גילוי "אמת" זו, הוא זוקף לזכות תובענת מרשיו, אשר חשפו ו"פתרו" את הדילמה הזו למשרד הביטחון. ב"כ המבקשים מלין על כך, שמשרד הביטחון בחר לעמוד לימין קק"ל "למרות שהמדובר במעשים חמורים של הטעייה, גניבת דעת [ו]הפרה בוטה של החוק, עד כדי מעשים פליליים חמורים שנעשו נגד משרד הביטחון ונגד קופת הציבור", כלשונו. לאור האמור, סבור ב"כ המבקשים, כי לאחר שקק"ל ומשרד הביטחון "נלחמו במבקשים לאורך כל הדרך ונמצאו ממצאים חמורים בהוכחות, אזי לא יעלה על הדעת שינסו לגרום להליך לגווע". הוא מבקש, חרף הצהרת קק"ל והסכמת משרד הביטחון להצהרה זו, להמשיך לדון בהליך בו יקבע בית המשפט כי: "העצים אינם רכושו של קק"ל, וכי העברת הטיפול בעצים לקק"ל לפני חקיקת חוק המכרזים אינה נכונה ... ועם כריתת [צריך להיות חקיקת, ע.ח.] החוק יש להחיל חובת מכרז על כל עבודה חדשה של כריתת עצים". (סעיף 21 לסיכומים). בנוסף, הוא מבקש להוציא פסק דין האוסר על משרד הביטחון להעסיק את קק"ל בהתאם לתקנה 3(19) לחוק. הוא מבקש לסיים את הדיון בתיק בהכרעה בכל השאלות והטענות של הצדדים. 5. בעקבות הצהרת קק"ל, נוצר מצב חדש לפיו, מצד אחד, אין קק"ל כיום בתמונה, היא מסתלקת מכל טענותיה ומצהירה כי אין לה כל עניין, קרי, זכויות בעצים, במחנות צה"ל, ולמעשה משרד הביטחון הוא האחראי הבלעדי לעניין המכרזים לכריתת העצים במחנות צה"ל. לאור זאת, אין עוד צורך במתן פסק דין אשר יכריע בשאלת הבעלות על העצים. פסק דין כזה, אין לו עוד משמעות. למעשה, המבקשים השיגו את מבוקשם ופסק הדין לא יוסיף מאומה לעניין הזה. מצד שני, משרד הביטחון הצהיר באמצעות ב"כ כי הצהרת קק"ל מקובלת עליו ומחייבת אותו. הוא הוסיף כי מרשו מתחייב לנהוג בהתאם לחוק חובת מכרזים, עם כל המשתמע מכך. גם כאן, מתן פסק דין אשר יורה למשרד הביטחון לפעול בהתאם לחוק לא יוסיף מאומה, בבחינת חזרה על הצהרת משרד הביטחון. למעשה, הצהרותיהם של קק"ל ושל משרד הביטחון עונות על דרישותיהם של המבקשים בתובענה העיקרית, ובכך הם באו על סיפוקם. מה שניתן לעשות במקרה זה הוא, להצהיר כי הצהרותיהם של קק"ל ושל משרד הביטחון, כפי שבאו מפי באי כוחם, מחייבות אותם, ועליהם לפעול על פיהן ובהתאם לחוק המכרזים, עם כל המשתמע מכך. 6. לא אוכל לסיים את החלטתי זו מבלי להתייחס לטענתו של ב"כ המבקשים בנוגע לאי הסדרים בתחום המכרזים הנוגעים לכריתת העצים במחנות צה"ל. אכן, ממה שנחשף עד כה יש כדי להצביע על קיומו של מצב לא תקין, לכאורה, בכל הנוגע ליחסים שבין קק"ל ומשרד הביטחון בנוגע לנושא זה. הצהרת קק"ל מעלה תמיהות רבות: מה הניע את קק"ל לוותר על זכויותיה במחנות צה"ל בכל הקשור בעצים וכריתתם; מדוע היא לא מסרה הצהרה זו קודם לכן, בתחילת ההליך; מה הניע את קק"ל לוותר בפתאומיות ובקלות כזו, על מקור הכנסה נכבד; בתוקף איזה מעמד חוקי טענה קק"ל לזכויות, וקיבלה, מול משרד הביטחון; האם הכספים אשר נתקבלו אצל קק"ל נתקבלו כדין. לא מן הנמנע, כפי שב"כ המבקשים טוען בסיכומיו, שיש כאן אי סדרים כספיים או אחרים, ביחסים שבין קק"ל לבין משרד הביטחון, ויש צורך לבדוק אותם, אך אין הדבר נופל בגדר המחלוקת בתובענה שבפני בית המשפט. הדבר נתון לרשויות אחרות לומר את דברן בנושא. 7. ב"כ המבקשים מעלה את השאלה של ההוצאות. הוא מבקש שבית המשפט יחייב את המשיבים בהוצאות מרשיו. אכן צודק ב"כ המשיבים בטענתו. עד לקבלת הצהרתה של קק"ל, הוא נאלץ להגיש את התובענה ולהידרש לאיסוף חומר רב ולהשקיע זמן רב בהכנתו. בנוסף, התנהלו עד כה שתי ישיבות של הוכחות. אין ספק שאילו הצהרה זו באה בתחילת ההליך, המבקשים לא היו משקיעים מאמץ, זמן והוצאות מרובות. 8. לאור האמור, אין מנוס מלסיים את התובענה בהחלטה זו, בה אני נותן תוקף של החלטה להצהרות המשיבים. קרי, אין לקק"ל כל נגיעה לעצים שבמחנות צה"ל, וכי משרד הביטחון הוא האחראי הבלעדי על העצים במחנות צה"ל, ועליו לפעול לפי חוק חובת מכרזים בכל הנוגע לכריתת עצים שבמחנות אלה, עם כל המשתמע מכך. כאמור, ב"כ המבקשים ביקש פיצול סעדים. על מנת לאפשר למבקשים למצות את ההליכים נגד המשיבים, אני נעתר לבקשה לפיצול סעדים. המשיבים ישלמו למבקשים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. שימור עציםמכרזעקירת עצים / נזק לעצים