עב"ל (ארצי) 53/08 לאוניד ברלכיס נ' המוסד לביטוח לאומי (2008) נפסק כי סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי מוסיף תנאי סף להכרה בליקוי שמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה. אך לצד התנאים המקדמיים שבסעיף, נשאר על כנו "מבחן העל" של קיום קשר סיבתי בין הליקוי, הן ליקוי השמיעה והן הטינטון, לבין תנאי העבודה. קשר סיבתי זה יקבע כבכל שאר הליקויים הנטענים, על ידי פקיד התביעות. כך דרך משל, אם בהיוועצות עם רופא מוסמך מגיע פקיד התביעות למסקנה, כי הליקוי הינו תחלואתי ואינו נובע מחשיפה לרעש, אזי למרות התקיימות התנאים המקדמיים שבסעיף 84א, מוסמך פקיד התביעות לדחות התביעה. לאמור: התנאים המקדמיים שבסעיף 84א לחוק מהווים אינדיקציה ראשונית לכך שהליקוי נגרם עקב חשיפה לרעש בעבודה. בהתמלא תנאים אלה, עדיין רובצת על פקיד התביעות החובה לבחון קיומו של קשר סיבתי בין העבודה והליקוי...". המסקנה הנובעת מהאמור לעיל, הינה היא כי בהתקיים התנאים המקדמיים שנקבעו בסעיף 84א, ייקבע הקשר הסיבתי בין החשיפה לרעש בעבודה לבין המחלה לפי הקריטריונים הכללים של חוק הביטוח הלאומי (סעיף 83 ואח'), כאשר לאחר הכרת המחלה כפגיעה בעבודה ורק במידה שתוכר, מתפקידן של הוועדות הרפואיות לקבוע את מידת הקשר הסיבתי והנכות כתוצאה מהחשיפה לרעש בעבודה (להבדיל מגורמים תחלואתים או אחרים, שאינם קשורים לעבודה).טינטוןשמיעההכרה בתאונת עבודהביטוח לאומי