קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה ברכב שעמד בנתיב הנסיעה: התובע היה הבעלים של מכונית מסוג איסוזו טנדר דבל קבינה, מס' רישוי 50-841-08 מודל 94' (להלן: "האיסוזו"). בתאריך 2.6.96, נהג התובע במכוניתו מכיוון אשקלון לכיוון אשדוד, בנתיב שמאלי מתוך שני נתיבים. לפתע, הבחין התובע במכונית מסוג סובארו שמספרה 18-706-85, נהוגה על ידי הנתבע מס' 2, אשר חצתה את נתיב נסיעתו, מימין לשמאל, פגעה בגדר ההפרדה בין שני מסלולי הנסיעה ונעמדה בנתיב נסיעתו (להלן: "הסובארו"). התובע ניסה להסיט את רכבו לשמאל הדרך, אולם לא הצליח למנוע התנגשות בין שני כלי הרכב (להלן: "התאונה"). מיד לאחר התאונה, הבחין התובע במשאית, אשר בדיעבד הוברר, כי נהגה הינו הנתבע מס' 1, אשר חנתה בשולי הדרך, לימינו. התובע העיד, כי לא הבחין במשאית, טרם אירוע התאונה. בתביעה זו, עותר התובע לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד ו/או מי מהם, לפצותו בגין נזקיו, עקב התאונה. את תביעתו העמיד התובע על סך 21,229 ש"ח. אין חולק, כי לתובע אין חלק בגרימת התאונה. שאלת האחריות בגרימת התאונה, נטושה איפוא, בין הנתבעים 1 ו- 2. הנתבע מס' 1 טוען, כי האשם בגרימת התאונה רובץ לפתחו של הנתבע מס' 2. לטענתו, הוא נסע בנתיב הימני, מתוך שני נתיבים, כאשר לפתע, הגיחה הסובארו מימינו, משולי הכביש בנסיון להשתלב בנתיב נסיעתו ובתוך כך, פגעה בחלק הימני קדמי של פגוש משאיתו. כתוצאה, הסתובבה הסובארו ונזרקה לעבר גדר ההפרדה, משמאל לדרך ולאחר שפגעה בה, שבה ונהדפה לעבר המסלול הימני ונעמדה עליו, בכיוון נסיעת הנתבע מס' 1, בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים. באותה עת, הגיעה האיסוזו ופגעה בה. בנסיבות אלו, טוען הנתבע מס' 1, כי הנתבע מס' 2 עקף אותו מימין, "חתך" את משאיתו וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב, אשר בעקבותיה, נזרקה הסובארו לנתיב השמאלי ושבה לנתיב הימני וחסמה את דרכו של התובע. מנגד, טוען הנתבע מס' 2, כי האשם בגרימת התאונה רובץ לפתחו של הנתבע מס' 1. לטענתו, הוא נסע בנתיב הימני מתוך שני נתיבים בכיוון נסיעתו והנתבע מס' 1 נסע משמאלו, בנתיב השמאלי, כאשר לפתע ביקש האחרון לעבור לנתיב הימני ובתוך כך, פגע בדופן מכוניתו. כתוצאה, מכוניתו סבה על צירה ונזרקה לעבר גדר ההפרדה המוצבת בשמאל הדרך ושבה ונעמדה במסלול הימני, בנתיבו השמאלי, בעת שרכב התובע הגיע ופגע בה. לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי בהעדיפי את גירסת הנתבע מס' 1 - אשר עשה עלי רושם מהימן - יש להטיל את האחריות בגרימת התאונה על הנתבע מס' 2. גירסת הנתבע מס' 2 בלתי מהימנה ואף אינה מתיישבת עם ההגיון והמציאות. הנתבע מס' 2, אשר הגיש הודעת צד ג' נגד הנתבע מס' 1 ומבטחו, חב' פניקס בע"מ, טען כי משאית הנתבע מס' 1 סטתה מימין לשמאל, פגעה עם חלקה הקדמי בדופן מכוניתו, המשיכה בדרכה ולאחר שחלפה על פניו, מכוניתו סבה על צירה ונזרקה לעבר הנתיב השמאלי. גירסה זו אינה מתיישבת עם ההגיון והמציאות. אם אכן, אלו היו פני הדברים, חזקה על הסובארו, כי היתה נזרקת לימין הדרך, ולא לשמאלה, כפי שאירע בפועל. זו התוצאה המסתברת של ארוע התאונה, לשיטתו של הנתבע מס' 2. זאת ועוד, לפי גירסת הנתבע מס' 2, המשאית חלפה על פני מכוניתו, טרם שזו סבה על צירה. במקרה כזה, סביר להניח כי היה נוצר מגע בין דופן המשאית לדופן הסובארו וסימנים לכך, מטבע הדברים, היו ניכרים על פני שני כלי הרכב. מעדותו של הנתבע מס' 1, עולה, כי במשאית לא נותרו סימני נזק. אף מהטעם הזה, אין לקבל את גירסת הנתבע מס' 2. יתרה מזאת; התובע, אשר לא היה לו אינטרס במי מהצדדים, העיד כי מיד לאחר ארוע התאונה, שמע את הנתבע מס' 1, שעה שפנה לנתבע מס' 2 בכעס ושאל אותו מהיכן הגיע. גרסה זו מתיישבת עם עדותו של נתבע מס' 1 ותומכת בה. הנתבע מס' 2 טען כי העובדה שהנתבע מס' 1 כיסה את ההשתתפות העצמית שלו, מחזקת את גרסתו בכל הנוגע לארוע התאונה. הנתבע מס' 2 הציג כתב קבלה וסילוק, הנחזה להיות חתום על ידי מעבידו של הנתבע מס' 1. אין בעובדה שמעבידו של הנתבע מס' 1 בחר לכסות את ההשתתפות העצמית של הנתבע מס' 2, כדי לשמש ראיה לאחריותו של הנתבע מס' 1 לארוע התאונה. באשר לגובה הנזק, הוכח באמצעות חוות דעת השמאי, נזק ישיר בסך 17,553 ש"ח (כולל ירידת ערך). אמנם, הוגשה חשבונית מס לפיה התובע שילם עבור תיקון הרכב סך 18,039 ש"ח, אולם סכום זה עולה על הערכת הנזק, על פי חוות דעת השמאי. הוכח, כי התובע נאלץ לשלם בגין חוות דעת השמאי, סך 1,100 ש"ח וכמו כן, הופעת השמאי בבית המשפט, עלתה כ- 200 ש"ח נוספות. אשר על כן, נזקו הכולל של השמאי עומד על סך 19,339 ש"ח. לפיכך, הנתבע מס' 2 ישלם לתובע את הסך הנ"ל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת, 4.6.96 ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, הנתבע מס' 2 ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל בסך 4,500 ש"ח, בצרוף מע"מ לרבות הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. הודעת צד ג' נדחית בזאת. הנתבע מס' 2 ישלם לצדדים השלישיים, ביחד ולחוד הוצאות ושכר טרחת עו"ד, בגין דחיית הודעת צד ג' בסך כולל של 3,000 ש"ח, בצרוף מע"מ לרבות הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.פגיעת רכברכבנזק לרכב