קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת נכות מעבודה שנה אחורה: .1התובע מועסק על-ידי מעביד מורשה. אין חולקין כי התובע נפגע בתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי) וכי תביעה לדמי פגיעה הוגשה תוך המועד הקבוע בחוק ללא איחור. התובע הגיש תביעה נוספת לקצבת נכות. תביעה זו הוגשה לנתבע ביום 22.5.1980וכתוצאה הימנה נקבעו לתובע על-ידי ועדות רפואיות תקופות נכות שונות. מכיוון שהתאונה עצמה ארעה בפברואר 1978, השתמש פקיד התביעות בהוראות סעיף 128לחוק הביטוח הלאומי ולא הכיר בחלק מזכויות התובע לקצבת נכות, ככל שהדבר נוגע לתקופה שקדמה ליום .22.5.1979 בא-כוח התובע אינו תוקף את שיקול הדעת של פקיד התביעות, אלא שלטענתו לא היה כלל שיהוי ועל כן לא היה מקום להחיל את הוראות סעיף 128הנ"ל. .2טענת בא-כוח התובע היא, כי לאחר הפגיעה סבל אמנם מכאבים בגבו, אך הוא לא ייחס כאבים אלה לפגיעה, במיוחד לאחר שביקר אצל רופאים שאמרו לו כי הוא סובל מתהליך תחלואתי בגבו ועל כן הוא, התובע, לא ראה קשר בין מכאוביו לבין התאונה. עיון בדו"חות הוועדות הרפואיות מוכיח, שאכן היו חילוקי דעות בין הרופאים באם מכאוביו של התובע קשורים סיבתית לתאונה או לתהליך תחלואתי בלתי-קשור בתרונה. בחודש מרס 1980שמע התובע חוות-דעת מרופא, הוא ד"ר שוופי, ראה מוצג נ/ 1וסעיף 7לתצהיר התובע. רק אז נודע לתובע כי יש קשר לתאונה ועל כן הגיש את תביעתו לקצבת נכות. טוען איפוא בא-כוח התובע, כי לדידי התובע מתחילה תקופת ההתיישנות ביום שנודעו עובדות ומכאן שלא חל כל איחור בהגשת תביעתו. בטיעונו זה מסתמך בא-כוח התובע על הוראות סעיף 8לחוק ההתיישנות, תשי"ח .1958עוד טוען בא-כוח התובע, כי מן הדין היה שפקיד התביעות יתן דעתו להיבט זה (דב"ע לד/151-0, [1], בע' 7). והנה כי כן, פקיד התביעות העיד שא נתן דעתו להיבט זה והוא למעשה מעולם לא עיין בחוק ההתיישנות הנ"ל. .3לבית זה נראה, כי טענות בא-כוח התובע מעוגנות הן בהוראות החוק והן בעובדות. לא היה כל טעם מבחינתו של התובע להגיש תביעה לקצבת נכות כל עוד לא היתה לו מודעות לכך, ובעניין זה לא רק שהוא נהג בזהירות סבירה כדרוש על-פי סעיף 8לחוק ההתיישנות, אלא אף בהגינות. העובדה, שהוא נמנע מלהגיש תביעה כל עוד לא סבר שיש לו עילה לכך, מדברת לזכות התובע ולא צריכה להפוך לו לרועץ. כל דו"חות הוועדות הרפואיות, על הרופאים השונים שישבו בהן, מעלות שאף לאחר שהוגשה התביעה היו חילוקי דעות בין הרופאים בדבר הקשר הסיבתי. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? התובע עצמו נהג באופן סביר בהחלט. חרף מכאוביו לא הגיש תביעה שסבר שאין להם קשר עם התאונה. הוא נזקק לטיפול ורק תוך כדי טיפול רפואי, עקב חוות-דעת של רופא, עלתה האפשרות של קשר סיבתי ואז הוא הגיש את תביעתו. בנסיבות אלו נראה לנו כי לא היה מקום להפעיל את הוראות סעיף 128לחוק הביטוח הלאומי. .4על יסוד כל האמור לעיל אנו מחייבים בזאת את הנתבע לשלם לתובע קצבת נכות בגין כל התקופות שנקבעו על-ידי הוועדות הרפואיות. .5בגלל המבנה המיוחד של חוק הביטוח הלאומי, הכולל בחובו שיטת הצמדה, אין להעתר לתביעה לחייב את הנתבע בריבית ובהפרשי הצמדה. אנו דוחים איפוא עתירה זו. עם זאת אנו מניחים כי הנתבע יביא בחשבון את האינפלציה הדוהרת, השוחקת את הקצבה עד לבלי הכר, והוא יעשה ככל שהדבר ניתן לפצות את התובע בגין שחיקת הקצבה. .6הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך-דין (כולל) בסך 000, 2שקל.קצבת נכותנכות מעבודהנכות