שכר טרחת נאמן בהקפאת הליכים

השכר אותו מבקש הנאמן לאשר, כשכר מימוש ושכר ניהול, הינו בהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א - 1981 ותוספת שכר עבור מאמץ מיוחד בשיעור של 15% מהשכר ע"פ התקנות. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור שכר טרחת נאמן בהקפאת הליכים: בפניי דו"ח על פעולותיו של רו"ח ניצן ויסמן, הנאמן להקפאת הליכים, והסדר נושים של חב' מים שקטים בע"מ (להלן: "החברה"), ובקשה שלו לאישור שכ"ט בגין כלל פעולותיו כנאמן להקפאה ולהסדר נושים של החברה, בסכום של 289,576 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף מבוקש לאשר לב"כ הנאמן שכ"ט בסך - 70,000 ₪ + מע"מ, בגין העזרה והייעוץ המשפטי שנתן לו במהלך מילוי תפקידו. כמו כן מבקש הנאמן להתיר לו להמשיך ולהחזיק בסכום של - 12,000 ₪ עד לסיום הליך משפטי בעניין חוב לבנק דיסקונט לישראל בע"מ. רקע הדברים: 1. ביום 7/12/09 נעתר בית המשפט לבקשת החברה, והוציא נגדה צו להקפאת הליכים; שבמסגרתו, מונה רואה החשבון ניצן ויסמן כנאמן להקפאת ההליכים (להלן: "הנאמן"), ובשלב מאוחר יותר, ועם אישור הסדר נושים של החברה ע"י בית המשפט, מונה רואה החשבון ניצן ויסמן לנאמן לביצוע הסדר הנושים. 2. בדו"ח מפרט הנאמן את הפעולות שהוא ביצע במסגרת תפקידו מאז מונה לנאמן הקפאת ההליכים, בין אלה, הפעלת החברה, פרטים בעניין מימון הפעלת החברה בתקופת ההקפאה, את מאמציו לאיתור משקיע, ההסכם שחתם עם חברת יהודה גדרות בע"מ ביום 18/04/10 (להלן: "ההסכם" ו- "חב' יהודה" - בהתאמה"), לפיו רכשה חב' יהודה את רוב מניותיה של החברה בתמורה להלוואה שחב' יהודה נתנה לחברה, בסכום של 3,591,000 ש". הנאמן מצביע על מאמציו לגבש הסדר נושים והצלחתו לגבש הסדר כזה, המבוסס בעיקר על הכספים שחברת יהודה התחייבה להלוות לחברה בתמורה לרכישת חלק ארי של מניות החברה (להלן: "המניות של החברה"), ואישור ההתקשרות עם חב' יהודה ואישור הסדר הנושים, שכאמור מבוסס בעיקר על הכספים שחב' יהודה התחייבה לשלם לקופת ההקפאה, לצורכי סילוק החובות ע"פ הסדר הנושים, ולבסוף חלוקת כספים עפ"י הסדר הנושים שאושר. 3. בדו"ח מפרט הנאמן את התקבולים של קופת ההקפאה ואת התשלומים שבוצעו ממנה. ע"פ האמור בדו"ח, סך כל התקבולים בתקופת ההקפאה, עמדו ע"ס 1,753,785 ₪. יצויין כי בסכום זה כלולים סך של 600,000 ₪, הלוואה שניתנה ע"י חב' יהודה לצורך מימון ביניים לפעולות החברה, וסכום נוסף של 455,541 ₪ שחב' יהודה שילמה כהשתתפות בהוצאות שוטפות של החברה בתקופת ההקפאה, ובנוסף סך של 330,220 ₪ - סכום שגבה הנאמן עבור החברה בתקופת ההקפאה, והועבר על ידו לב"כ חב' יהודה, לאחר תקופת ההקפאה. באשר לתשלומים בתקופת ההקפאה, אלה הגיעו ע"פ האמור בדו"ח הנאמן לסך של 1,702,091 ₪, כך שנכון ליום העברת השליטה בחברה לחב' יהודה ביום 22/06/2010 (להלן: "מועד העברת השליטה"), נותרה בקופת ההקפאה יתרה בסך של 51,691 ₪. 4. בהמשך מפרט דו"ח הנאמן את הסכומים שנתקבלו מחב' יהודה, ע"פ ההסכם עמו לרכישת מניות החברה ומבעל השליטה, בהתאם להסדר הנושים. המדובר בסכום כולל של 4,392,000 ₪, כאשר סכום זה כולל את ההלוואה שחב' יהודה העמידה לרשות החברה לצורכי מימון ביניים, ואשר נזקפו ע"ח התמורה שחב' יהודה התחייבה ע"פ ההסכם עם הנאמן, ליתן לחברה לצורכי תשלום חובות החברה בתמורה למניות החברה). ע"פ הדו"ח, הסכום הכולל שעמד לרשות הנאמן לצורך הסדר הנושים כולל היתרה בקופת ההקפאה בסך של - 51,694 ₪ הינו סך של 4,443,694 ₪. לעומת התקבולים הנ"ל, התשלומים ע"פ הסדר הנושים מגיע לסך של - 4,076,986 ₪, כך שע"פ הדוחות היתרה הצפויה בקופת ההקפאה/ ההסדר, הינה סך של - 366,708 ₪ (סכום שמיועד בעיקר לתשלום שכ"ט הנאמן ובא כוחו. סכום השכ"ט המבוקש: 5. השכר אותו מבקש הנאמן לאשר, כשכר מימוש ושכר ניהול, הינו בהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א - 1981 ותוספת שכר עבור מאמץ מיוחד בשיעור של 15% מהשכר ע"פ התקנות. ע"פ הבקשה, שכר המימוש מחושב על פי התקבולים לקופת הפירוק/ההסדר, עומד על סך של 207,807 ₪, בעוד ששכר הניהול ע"פ תקנה 7 לתקנות הנ"ל, הנגזר מסכומי התקבולים שפורטו בסעיף 7 (ג) לבקשה, עומד על סך - 38,775 ₪, סך כל שכר המימוש והניהול, ע"פ החישוב בבקשה הינו סך של 246,576 ₪ ובתוספת מע"מ, ובסה"כ סך של - 286,028 ₪. בנוסף לסכום זה, מבקש, כאמור, הנאמן לאשר לו שכר בשיעור של 15% מהסכום הנ"ל, שהינו 36,000 ₪ + מע"מ, עבור מאמץ מיוחד של הנאמן, אשר לטענתו התבטא במאמציו בניהול החברה בתקופת ההקפאה, חיפוש אחרי מקורות מימון, חיפוש אחרי משקיעים, ניהול מו"מ עם חב' יהודה, ולבסוף חתימת ההסכם, ובמאמץ לגיבוש הסדר הנושים והטיפול באישורו. אקדים ואציין, כי החישוב בבקשה של שכ"ט הנאמן בגין מימוש ובגין ניהול, תואם את הקבוע בתקנות, והכונ"ר מסכים לאשר לנאמן סכומי שכ"ט אלה, ואילו ביחס לתוספת שכ"ט בגין מאמץ מיוחד, משאיר הכונ"ר את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט. תגובת החברה וחב' יהודה לבקשה: 6. בתגובה שחב' יהודה והחברה הגישו לבקשה, הם ביקשו שלא לאשר שכ"ט כלשהו לנאמן (להבדיל משכ"ט בא כוחו), בנימוק כי הנאמן "לא השלים את תפקידו והחשבונות שהגיש סותרות חשבונות קודמים וזה את זה". בתגובה זו, מונה ב"כ חב' יהודה והחברה עו"ד צוק, שורה של דברים, שלגישתם היה על הנאמן לבצען הן מתוקף תפקידו כנאמן והן מתוקף התחייבויותיו ע"פ "ההסכם" עם חב' יהודה, שלא בוצעו על ידו עד ליום הגשת התגובה, בין אלה: א. לא נמחקו כל השעבודים, המשכונים וההתחייבויות של החברה, על אף התחייבות הנאמן ע"פ ה"הואיל מס' 4" להסכם שחתם עם חב' יהודה. ע"פ הנטען שעבודים ומשכונים אלה מפריעים ומונעים הפעלת החברה. ב. לא הוסרו ההגבלות שהטיל בנק ישראל על החברה, כתוצאה מכך אין החברה יכולה לפתוח חשבון בנק או לגבות כספים המגיעים לה. לגבי נושא זה, אעיר כי אין בכוחו של הנאמן להסיר הגבלות משום שעניין זה מצוי בסמכותו של בית המשפט, על כן גם אם התחייב, כל מה שיכל לעשות הינו הגשת בקשה בעניין זה לבית המשפט. עוד אעיר בעניין זה, כי בהתאם להחלטה מיום 11/11/10 שניתנה על ידי בית המשפט, נתקבלה בקשתה של החברה בעניין זה (הבקשה הוגשה ע"י עו"ד צוק ולא על ידי הנאמן), וההגבלות הוסרו. ג. לא נתקבלו אישורים מצד שלטונות המס, מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, ולא נתקבלו אישורים לפיהן כל החובות המגיעים לנושי החברה כולל הבנקים וכלל פקטורינג, נמחקו. יאמר כבר עתה, כי אין כל ממש בטענה זו, ספק רב אם שלטונות המס מוכנים להנפיק אישורים כלליים, לפיהם אין החברה חייבת להם דבר, גם אם חובותיה שולמו, ככל שהנאמן לא מילא אחר חובתו ולא סילק את חובות החברה לשלטונות המס מלפני היום הקובע, חובתה של יהודה גדרות להוכיח זאת ולהראות כי קיימים חובות כאלה או לכל הפחות להראות שהחברה נדרשה לשלם חובות כאלה. ד. לא הומצאו ע"י הנאמן דוחות כספיים ליום 31/12/09 ומאזן בוחן ליום 31/01/10 ופקודות למחיקת היתרות בספרים. ה. לא העביר הנאמן אישורים המעידים על תשלום החובות כולל כל המגיע לעובדי החברה, לקופות הפנסיה, התגמולים, הפיצויים וההשתלמות נכון ליום 31/10/10. ו. לחלק מהספקים טרם שולם הדיבידנד, לו הם זכאים על פי הסדר הנושים, וכתוצאה מכך הם מסרבים לספק סחורות לחברה. לגבי טענה זו, יאמר שהיא נטענה באופן סתמי וללא פירוט, ודי בהסבר הנאמן, לפיו קיימים שני ספקים המסרבים לקבל את סכומי הדיבידנד, שהם זכאים לו, זאת כצעד של מחאה מצידם על הסדר הנושים (בעקבות כך כמובן מסרבים לחתום על אישורים בדבר קבלת המגיע להם) די בהסבר זה כדי להסיר טענה זו. ז. בנוסף לנ"ל, טענה חב' יהודה, כי נפלה טעות בחשבון שהנאמן פירט בבקשה. לטענתה סכום של 600,000 ₪ שחב' יהודה העמידה לרשות הנאמן כמימון ביניים, מופיע פעמיים, האחת כמימון הביניים, והשניה כתקבולים מחב' יהודה ע"ח התמורה לפי ההסכם עם הנאמן. תיקון טעות זו, יוצר יתרת חובה בקופת ההסדר בסך 233,292 ₪, דבר המצביע על כך שהנאמן לא שילם חלק מהסכומים ע"פ הסדר הנושים. עוד טענה חב' יהודה, כי הנאמן חייב לחב' יהודה סך של 728,380 ₪, מזה סך של 686,582 ₪, חובות שהנאמן גבה לזכות החברה (כפי שהדבר צויין בסעיף 16 (א) לבקשת הנאמן), ואשר ע"פ ה"הואיל מס' 8" בהסכם שלה עם הנאמן, שייכים לחב' יהודה. תגובת הנאמן לתגובת החברה וחב' יהודה: בתגובתו הודה, אומנם, הנאמן כי חלק מהשעבודים טרם הוסר, אולם טען כי המדובר בשעבודים חסרי כל חשיבות ביחס לניהול החברה ופעילותה, וכי הדבר נמצא בטיפול, והשעבודים יוסרו בקרוב. באשר להגשת הדו"ח, טען הנאמן כי מי שצריך להכין את הדו"ח על ההכנסות, זו החברה, והוא מצידו מוכן לחתום עליו. הנאמן דחה כל טענותיה של חב' יהודה באשר לדו"ח הכספי, וטען כי אין כל טעות. הנאמן חזר וציין כי בתקופה מיום מינויו כנאמן ביום 7/12/09 ועד ליום 01/12/10, גבה מלקוחות החברה 5 שיקים על סך כולל של 173,754 ₪, סכום אשר שימש אותו לתשלום הוצאות הפעלת החברה בתקופת ההקפאה, וכי במועד הקבוע כספים אלה לא היו כבר ברשותו אלא הוצאו לצורך הפעלת החברה. לעומת זאת, סך של 330,220 ₪ שגבה (בשיקים דוחיים) והיה ברשותו הועבר על ידו לב"כ יהודה. הנאמן חוזר ומפרט את התקבולים בתקופת ההקפאה ואת סכום ההוצאות ומגיע לאותה תוצאה לפיה נותר בקופת ההקפאה סך של - 51,694 ₪. הנאמן מסביר כאמור, כי הסך של 600,000 ₪ שחברה יהודה העמידה כמימון ביניים לחברה, נזקף על חשבון התמורה שחברת יהודה התחייבה לשלם על פי ההסכם לרכישת מניות החברה. תגובה לתגובת הנאמן עוה"ד צוק, ב"כ החברה וחב' יהודה, לא הסתפק בתגובתו לבקשה, אלא הגיש תגובה לתגובת הנאמן לתגובתו, אמנם הוא ביקש רשות לכך, אולם עיון בתגובה זו מעלה כי הנטען בה אינו אלא חזרה על טיעוניו הקודמים, תוך שהוא חוזר וחולק על טענות הנאמן ומנסה לשכנע בצדקת טיעוניו הוא, משום כך אינני מוצא צורך לפרט את אשר נטען בתגובה, כאמור, המדובר בחזרה על אותן טענות, אותם כבר ציינתי לעיל. הדיונים בפני בית המשפט: 7. בדיון הראשון שהתקיים במעמד הצדדים בבקשה, חזרו הצדדים על טענותיהם, ובסיום הדיון ניתנה החלטה לפיה הורה בית המשפט, כי בשלב זה יש לדחות את ההכרעה בבקשת הנאמן לפרק זמן, על מנת לאפשר לנאמן לטפל במחיקת השעבודים שנותרו רשומים על נכסי החברה וזכויותיה אצל רשם החברות, כפי שהתחייב בהסכם שהוא חתם עם חברת יהודה. לעניין הדוחות הכספיים של החברה לסוף שנת 2009, נקבע באותה החלטה כי החברה תכין דוחות אלה על ידי רואה חשבון מטעמה, אשר יבקר את החשבונות והיא אשר תשא בשלב זה בשכרו, והנאמן יחתום על דוחות אלה בהיותו הנאמן בתקופה זו. על פי אותה החלטה, אישרתי לנאמן על חשבון שכר טרחתו סכום של 100,000 ₪ + מע"מ, כמו כן אישרתי את שכר בא כוחו בסך של - 70,000 ₪ + מע"מ. 8. בדיון נוסף שהתקיים בבקשה ביום 22/02/11, אישר ב"כ חב' יהודה כי ענין הדו"חות הכספיים הוסדר, בהתאם למה שהוחלט ע"י בימ"ש, אולם הוא חזר על חלק מטענותיו כפי שנטענו בתגובה ובדיון הראשון. עיקר הטענות שהעלה עו"ד צוק בדיון זה, התייחסו לעניינים הכספיים, ולכך שע"פ דו"ח הנאמן, הסך של 600,000 ₪ שחברת יהודה העמידה לרשות הנאמן למימון ביניים, הוחזר לחברה. בעוד שהלכה למעשה לא החזיר הנאמן כל חלק מסכום זה. ב"כ חב' יהודה שב וטען לעניין הסך של 173,000 ₪ שנגבה על ידי הנאמן ואשר על פי ההסכם חברת יהודה זכאית לקבלו, והנאמן בניגוד להתחייבותו, לא העביר סכום זה לחב' יהודה. עו"ד צוק הגיש דף מחשבון הבנק על שם הנאמן, ולפיו נכון ליום 29/12/10 קיימת בחשבון הנאמן יתרת זכות בסך של - 402,101 ₪ לאחר שהנאמן משך כבר את הסך של - 116,000 ₪ שאושר לו על חשבון שכר טרחה. יתרה זו סותרת לטענת ב"כ חברת יהודה את החשבון שהנאמן הגיש. ניתן להבין טענתו זו של ב"כ החברה, כי אם נפחית מסכום זה שכר טרחת ב"כ הנאמן (שנמשך רק בחודש 1/11) בסכום של 70,000 ₪ + מע"מ בשיעור 16%, שהם 11,200 ₪ ובסך הכל 81,200 ₪ וגם את יתרת שכר טרחת הנאמן כפי שהוא מבוקש בבקשה, דהיינו 170,029 ₪, וכן את הסכום של 36,000 ₪ + מע"מ עבור תוספת שכר טרחת בגין מאמץ מיוחד שהנאמן מבקש, (סך הכל 292,989 ₪) עדיין תישאר בחשבון הנאמנות יתרת זכות בסך של - 109,112 ₪, דבר שמצביע על אי נכונות החשבון שהנאמן הגיש. דיון והכרעה: 9. בטרם אתייחס לטענות ב"כ החברה ולרלוונטיות של טענות אלה ביחס לאישור שכר טרחת הנאמן, אציין, כפי שכבר ציינתי לעיל, כי שכר הטרחה שהנאמן מבקש לאשרו בגין מימוש ועבור ניהול, אכן מבוסס על תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א - 1981, והכונס הרשמי בתגובתו אף הסכים לכך, וב"כ החברה לא חלק על כך. משכך, סך כל שכר הטרחה לו זכאי הנאמן בגין מימוש ובגין ניהול, עומד על סך של 246,576 ₪ + מע"מ בסך של 39,453 ₪, ובסך הכל 286,929 ₪ (כולל הסכום של 116,000 ₪ שאושר לנאמן על חשבון שכר טרחתו לפי החלטה מיום 28/12/10). לפיכך, ולאחר ששקלתי טענות הצדדים, ובעיקר טענותיו של עו"ד צוק, לפיהן אין לאשר בשלב זה לנאמן שכר טרחה כלשהו, החלטתי לאשר לנאמן שכר טרחה בגין מימוש וניהול בסכומים כמפורט לעיל. באשר לבקשת הנאמן לתוספת בשיעור 15% מהשכר הנ"ל כשכר טרחה עבור מאמץ מיוחד, עיינתי בטענות הנאמן בעניין זה, ולא שוכנעתי כי הפעולות שהוא מנה בבקשה, חרגו מהפעולות המוטלות על כל נאמן, הן בעניין ניהול החברה והן בעניין חיפוש אחרי משקיעים ובגיבוש הסדר נושים, עד כדי שיצדיקו תוספת של שכר טרחה מעל לקבוע בתקנות, על כן בקשת הנאמן בעניין זה נדחית. כאמור שקלתי את טענותיה של החברה וחב' יהודה, ולא מצאתי כי יש בטענות אלה, כדי להצדיק הימנעות מאישור שכר טרחת הנאמן בשלב זה, ספק אם טענות אלה, גם אם הייתי מקבל אותן, צריכות להשפיע על אישור שכ"ט הנאמן, להבדיל משאלת שחרור הנאמן. הנאמן מילא את תפקידו וביצע, אם לא כל אז לפחות את רובן המכריע של הפעולות שהיה עליו לבצע, הן מתוקף תפקידו כנאמן והן מתוקף התחייבויותיו עפ"י ההסכם עם חב' יהודה, וככל שנותרו פעולות שעליו לבצע מאלה שפורטו לעיל בסקירת טענות חברת יהודה, הרי אלה פעולות מועטות ושוליות, שאומנם על הנאמן להמשיך ולטפל בהן, אולם אין בכך כדי למנוע אישור שכר טרחת הנאמן כבר כעת, להבדיל משחרור הנאמן מתפקידו ומאחריותו. באשר לטענות הכספיות, לא מצאתי כל ממש בטענות החברה וחב' יהודה, ותחילה לטענת חברת יהודה לעניין כספים שנגבו על ידי הנאמן, שלטענתה היא זכאית להם, ברור כי הכוונה שביסוד האמור בהואיל השמיני בהסכם ההתקשרות בין חב' יהודה לנאמן, הינה לכספים שנותרו בידי הנאמן לאחר הפחתת הוצאות הפעלת החברה בתקופת ההקפאה, כל הסבר אחר משמעותו הטלת הוצאות הפעלת החברה בתקופת ההקפאה על הנאמן באופן אישי, דבר שאין לו מקום. זאת ועוד, נראית לי טענת הנאמן כי בתאריך הקובע, לא היו בידי הנאמן כספים כלשהם שנגבו על ידו עבור החברה (למעט הסך של 330,000 ₪ בשיקים דחויים שגבה ואשר הועברו על ידו לחב' יהודה) משום שאלה הוצאו על ידו לצורכי הפעלת החברה, ולכן לא היה לו מה להחזיר לחברת יהודה. באשר לסך של 600,000 ₪ שחברת יהודה העמידה לרשות הנאמן כמימון ביניים, נכון שסכום זה לא הוחזר על ידי הנאמן לחברת יהודה, אולם זאת משום שסכום זה נזקף, בהסכמה, על חשבון התמורה שחברת יהודה חייבת לשלם על פי הסכם ההתקשרות עם הנאמן, כך שחברת יהודה במקום לשלם לנאמן סך של 3,591,000 ₪, כפי שהתחייבה עפ"י ההסכם, היא שילמה רק סך של 2,991,000 ₪ ואינני רואה הבדל בין החזרת הסך של 600,000 ₪ ליהודה, לבין זקיפת סכום זה ע"ח התמורה שחב' יהודה התחייבה לשלם. לבסוף לנושא ההפרש שבין יתרת הזכות בחשבון הנאמן, לבין היתרה האמורה להיות על פי חשבון הנאמן. אציין, כי יתרת הזכות בחשבון הנאמן כוללת עדיין סכומים שיש לשלם לשני ספקים, כפי שחברת יהודה עצמה טענה, והנאמן הסביר כי שני אלה מסרבים עד היום לקבל את כספם. לגבי גובהם של סכומים אלה, אין פרטים בפני בית המשפט. בנוסף, נמצא בידי הנאמן סכום של 12,000 ₪ שהנאמן ביקש את אישור בית המשפט להמשיך ולהחזיק בו עד לסיום ההתדיינות בקשר עם חוב לבנק דיסקונט בע"מ. חשוב להדגיש, כי כל יתרת זכות שתישאר בקופת ההקפאה/ ההסדר, לאחר תשלום מלוא הסכומים הדרושים מהנאמן בין בגין תקופת ההקפאה ובין על פי הסדר הנושים, ולאחר תשלום שכר טרחת הנאמן שאושר על ידי בית המשפט ושכר טרחת ב"כ, יהיה שייך לחברה ועל הנאמן בסוף הדרך להחזירו לחברה. כך שאין כל משמעות לטענה כי בחשבון הנאמן נמצאים כספים מעל למה שעל הנאמן לשלם. ליתרת זכות שתוותר בידי הנאמן, ככל שתוותר, מתווסף עכשיו סך של 36,000 ₪ + מע"מ, שהנאמן ביקש לפסוק לו בגין מאמץ מיוחד, ובקשתו נדחתה. סוף דבר, אני מקבל את בקשת הנאמן, במובן זה שאני מאשר לו שכר טרחה הן בגין מימוש והן בגין ניהול, בסכום של 246,576 ₪ בתוספת מע"מ (כולל הסך של 100,000 ₪ + מע"מ שאושר לפי החלטה מיום 28/12/10 על חשבון שכר טרחה ונמשך כבר על ידי הנאמן), כך שהנאמן זכאי למשוך מחשבון הנאמנות סכום נוסף של 171,029 ₪, לכיסוי יתרת שכר טרחתו. אני דוחה את בקשת הנאמן לשכר נוסף בשיעור של 15% מהשכר עפ"י התקנות, בגין מאמץ מיוחד. שכר טרחת ב"כ הנאמן אושר, בהסכמת החברה וחב' יהודה בהתאם להחלטה שניתנה בדיון הראשון בבקשה, שהתקיים ביום 28/12/10. אני מתיר לנאמן להמשיך ולהחזיק בסכום של 12,000 ₪ עד לסיום ההתדיינות בקשר עם חוב לבנק דיסקונט בע"מ. בשלב זה אינני משחרר את הנאמן מתפקידו, ומורה לו להמשיך ולפעול למחיקת יתרת השעבודים הרשומים על נכסי החברה, כמו כן אני מורה לנאמן לשלם את הדיבידנד שטרם שולם למי מנושי החברה, אשר נדרשת לשתף פעולה בעניין זה עם הנאמן. בנוסף, על הנאמן לבצע כל פעולה המתחייבת מתוקף תפקידו או התחייבויותיו על פי ההסכם עם חב' יהודה, ושטרם בוצעה. החברה תשתף פעולה עם הנאמן, בכל דבר ועניין הדרוש לשם מילוי התחייבויותיו של הנאמן בין מתוקף תפקידו כנאמן בין מכח התחייבויותיו בהתאם להסכם ההתקשרות בינו לבין חברת יהודה. לאחר סיום כלל הפעולות כאמור לעיל, יגיש הנאמן דו"ח סופי ובקשה לשחרורו מתפקידו כנאמן, כאמור לעיל, על הנאמן להעביר לחברה כל סכום שיוותר בקופת ההקפאה/ ההסדר לאחר שישלם את כל מה שהוא חייב בתשלומו בתוקף תפקידו כנאמן החברה להקפאה ולהסדר הנושים לרבות שכ"ט שלו ושל בא כוחו . הקפאת הליכיםשכר טרחהנאמנות