תאונת דרכים בדרך לעבודה (לאסוף שותף לעבודה)

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בדרך לאסוף שותף לעבודה: 1. התובע ושמש (להלן - שמש) מנהלים בשותפות עסק של מעדניה בנתניה. התובע גר ברחוב שיטרית בהדר יוסף ושמש גר ברחוב המעגל ברמת-גן. 2. התובע ושמש נוהגים לאסוף האחד את השני במכוניותיהם לסירוגין, ולנסוע יחדיו למעדניה בנתניה. ביום 21.11.1981 יצא התובע מביתו ב-08.30, נסע לרמת-גן לאסוף את שמש ולנסוע לנתניה, לעבודתם. בדרכו מביתו אל שמש נפגע התובע בתאונת דרכים. 3. המוסד לביטוח לאומי (להלן -המוסד) דחה את תביעתו של התובע וסרב הכיר בפגיעה שנפגע כפגיעה בעבודה. 4. אין מחלוקת שהדרך מביתו של התובע למעדניה בנתניה איננה עוברת ברחוב המעגל ברמת-גן, אלא שהתובע טען שבנסעו לאסוף את שותפו ולנסוע לעבודה היה בדרכו לעבודה. 5. באת-כוח המוסד טוענת, שאפילו מקובל היה בין השותפים לאסוף האחד את השני - אין לכך סימוכין בחוק ויש לדחות את התביעה, והיא מסתמכת על האמור בדב"ע לב/91-0, בדב"ע לה/1-0, ובדב"ע לה/37- 0 (לא פורסם). 6. אינני סבור שמהאמור בפסק-הדין הנ"ל יש ללמוד לענייננו את אשר מבקשת באת-כוח המוסד ללמוד. בדב"ע לב/91-0, מדובר בעובד שנהג להסיע את חברו לעבודה לא כחלק מתפקידו ולא לפי הוראות מעבידו. בית-הדין אומר שם, כי נסיעתו לבית חברו לא היה בה כל "קשר לעבודה" ולכן אין לראות את הדרך הזאת כחלק מ"הדרך המקובלת". 7. בשני פסקי-דין האחרים שהוזכרו לעיל מדבר בית-הדין הארצי על המבחנים "סבירות" ו"עשייה לעצמו". בדב"ע לה/1-0, מדובר בעובד שלפי עצת רופאיו נהג לערוך טיול רגלי סמוך למקום עבודתו, ובימים מסוימים (ב' וה' בשבוע) היה מאריך את טיולו עד לבית-הכנסת כדי לשמוע קריאה בתורה - ובית-הדין קבע, שבהליכתו זו עשה העובד "לעצמו". בדב"ע לה/37- 0 מדובר בעובדת שהיתה מסיעה את בעלה למקום עבודתו, בכיוון הפוך למקום עבודתה מרחק של למעלה משני ק"מ לכל כיוון (המרחק מביתה למקום עבודתה הוא ששה ק"מ), ובית-הדי אמר, שאם בוחנים את הסטיה מבחינת המידה ומבחינת המטרה, המסקנה היא שזו סטיה של ממש מ"הדרך המקובלת". 8. בדיון לב/91-0, אומר בית-הדין הארצי בסופו (ע' 7): "בכללא נאמר כי לא ייתכן מקרה שבו יסיע עובד אדם מעבודתו לביתו, שלא בדרך המקובלת לביתו, אלא אגב סטיה ממנה, ובכל זאת יראו בתאונה תאונת עבודה. הכל תלוי במהות עבודתו של האיש ובקשר שבין עבודתו ובין ההסעה" (שם, ע' 7). 9. בענייננו מדובר בשני שותפים (עובדים עצמאיים) שנהגו לאסוף זה את זה לסירוגין. כל אחד מהם כאשר נסע לאסוף את חברו כבר היה "בדרך לעבודה" ואין נפקא מינה לאיזה כיוון נסע, כל עוד נסע לכיוון בית שותפו ומשם נסעו יחדיו לעבודה. לדעתי, הן מבחינת "הסבירות" והן מבחינת "הקשר לעבודה" - הדרך היתה חלק מ"הדרך המקובלת", והתובע בנסעו לאסוף את שותפו לעסק לא "עשה לעצמו" אלא ל"עבודה". 10. לפיכך מוצהר בזה כי בנסעו ביום 21.11.1981 לאסוף את שותפו לעבודה היה התובע בדרכו ממעונו לעבודה, לא חלה סטיה או הפסקה של ממש, והתאונה בה נפגע בדרכו זו - היא תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968. 11. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 350 שקלים בתוספת מע"מ.תאונה בדרך / חזרה מהעבודהתאונת דרכים