תביעה בגין הזמנת דלת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין הזמנת דלת - תביעות קטנות: 1. התובע הגיש נגד הנתבע תביעה כספית בסכום של 5,800 ₪. בכתב התביעה טוען התובע, כי הנתבע הזמין ממנו בחודש נובמבר 2000 דלת כניסה מעץ כולל סגירת מרווחים עם בלוקים ויציקה וכן 4 דלתות "סטנלי" נוספות לפי מידה כולל הרכבה ומשקופים ישנים קיימים. עלות העיסקה הכוללת 13,800 ₪ מתוכם שילם הנתבע סך של 8,000 ₪ ולפיכך, היתרה לתשלום עומדת על סכום התביעה. 2. הנתבע הגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד ובה הוא טוען, כי סכום העסקה הכוללת היה 11,200 ₪. סכום זה היה מורכב מ- 8,000 ₪ בגין התקנת דלת ראשית מעץ מייפל כולל הרכבה, איטום משקוף וסגירה וכן, 3,200 ₪ בגין 4 דלתות נוספות כולל הרכבה במקום. לטענת הנתבע, התובע התרשל בעבודתו ולא סיים אותה במקצועיות. הנתבע הזמין מהתובע דלת ראשית כחטיבה אחת ללא תוספות כגון הלייסט שהורכב על הדלת. בנוסף, התובע התרשל במדידה שביצע וכתוצאה מכך, נוצר פתח אדיר שלא נאטם. נוכח עובדה זו היה צורך להרכיב לייסט על גבי הדלת בניגוד להזמנה ובניגוד למקובל. התובע התחייב להחליף את הדלת הפגומה והפר התחייבותו זו. גם ביחס ל- 4 דלתות הנוספות טוען הנתבע כי אינן תואמות את מידות המשקופים וקיים מרווח אשר אינו מאפשר איטום מלא של הפתחים. גם מרווחים אלה, ניסה התובע לאטום בלייסטים ואולם, עדיין קיימים מרווחים אשר אינם אוטמים את הדלתות כראוי. בתביעתו הנגדית טוען הנתבע,כי הוא זכאי לעלות החלפת הדלת הראשית בדלת תקינה, להחלפת 4 דלתות בקומה הראשונה, לתיקוני צבע וטיח לאחר תיקון המשקופים, להפסד ימי עבודה ועוגמת נפש וכן לפיצוי על הוצאותיו בגין הכנת כתב ההגנה והתביעה שכנגד בסכום כולל של 21,300 ₪. לאחר דחיית התביעה תעמוד התביעה הנגדית על סכום של 16,300 ₪. 3. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד טוען התובע, כי הבית עמד כשלד מספר שנים עם משקופים מעץ לא צבועים ולפיכך, נגרם להם עיוות והיה צורך לחזקם ולהוסיף להם לייסט וגומי אטימה על מנת להתגבר על מרווחים שנוצרו. שניים מהמשקופים הם חיצוניים ולכן נפגעו יותר. לאחר שהוברר, כי הדלת הראשית היתה פגומה היא הוחלפה מיידית בדלת אחרת. העבודה בוצעה באופן מקצועי למרות המגבלות. התובע הינו נגר אומן אשר ביצע עבור הנתבע עבודות נוספות. בכתב הגנתו לתביעה שכנגד מבקש התובע לתקן את כתב תביעתו על ידי העלאת סכומה ל- 12,300 ₪ אשר כולל את יתרת החוב בסך של 5,800 ₪ בתוספת עוגמת נפש בסך של 1,500 ₪ והוצאות משפטיות בסך של 5,000 ₪. 4. לאחר מספר נסיונות גישור בין הצדדים אשר לא עלו יפה הושגה הסכמה ולפיה מונה מומחה מטעם בימ"ש אשר נתבקש לחוות דעתו בשתי שאלות: האחת, האם הדלתות כפי שסופקו לנתבע תואמות את ההזמנה. השניה, האם מצויים לקויים בעבודת התובע ואם כן, האם הם ניתנים לתיקון או שמא יש צורך בהחלפת הדלתות ואם ניתן לתקנם מה עלות התיקון. 5. המומחה מר אפרים בן ארי הגיש חוות דעת ולפיה לא נעשה בין הצדדים הזמנה בכתב ואולם משיחה עם הצדדים הסיק כי הדלתות סופקו בהתאם לחומר, לסוג, לצבע ולמיקום שנדרשו על ידי הנתבע. סופקה דלת כניסה ראשית מעץ מייפל ו- 4 דלתות מתכת מסוג "סטנלי". כמו כן קבע, כי אין הצדקה להתקנת דלתות חדשות ואולם נתגלו ליקויים בעבודת התובע. במסקנותיו קובע המומחה מהם התיקונים שיש לבצע הן לדלת הראשית והן ליתר הדלתות שסופקו על ידי התובע. עלות התיקונים על פי חוות דעתו - 1,040 ₪ כולל מע"מ. 6. לאחר קבלת חוות הדעת התקיים דיון נוסף בו טען התובע כי הדלתות הותקנו על ידו לאחר שהיו כבר משקופים אשר עמדו תקופה ארוכה וכתוצאה מכך נוצרו עיוותים. לכן התקין סביב הדלתות סרגלים ומכאן שאין לחייב אותו בתיקון העיוותים שאינם באחריותו. התובע הביע נכונות לבצע חלק מהתיקונים אך לא את כולם. לעומתו טען הנתבע, כי התובע היה מודע למצב הבית בעת הזמנת הדלתות ואילו סבר כי קיים פגם עליו אינו יכול להתגבר, לא היה צריך לקבל על עצמו לבצע את העבודה. כך ביחס לדלתות ה"סטנלי" אשר אינן מתאימות למשקופים. הנתבע סירב לקבל את המלצת המומחה לפיה התיקונים יבוצעו על ידי התובע. כמו כן טען, כי הדלת הראשית שקיבל קצרה וביצע בה הדבקה ולא כך סוכם בין הצדדים. יש בכך פגיעה אסטתית ועל התובע לשאת באחריות לעניין זה. 7. מחלוקת נוספת שנותרה בין הצדדים הינה בעניין שווי העסקה. כזכור טען התובע, כי הוסכם בין הצדדים סכום כולל של 13,800 ₪ מתוכו שולם 8,000 ₪ ולפיכך נותרה יתרת חוב של 5,800 ₪. לעומתו טוען הנתבע כי שווי העסקה היה 11,200 ₪. אין מחלוקת כי שולם 8,000 ₪ על חשבון. 8. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, מסקנתי הינה כי במחלוקת בנושא הכספי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את גרסתו לפיה הוסכם על עלות העסקה בסך 13,800 ₪. לא נערך בין הצדדים הסכם בכתב ומול עדותו עומדת עדותו של הנתבע, לפיה העסקה היתה 11,200 ₪. אין בידי לקבוע כי יש להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע בעניין זה ובהעדר ראיה נוספת שיש בה כדי לתמוך בעדות התובע לא הוכחה במידה הדרושה טענתו זו. לפיכך אני קובעת כי שווי העסקה 11,200 ₪ סכום שבו הודה הנתבע ומתוך זה שולם סך של 8,000 ₪ ונשארה יתרה בסך של 3,200 ₪. סכום זה כשהוא משוערך להיום עומד על סך של 3,955 ₪. באשר לחוות הדעת לא שוכנעתי כי מן הראוי לסטות ממסקנותיה ולפיהן עלות תיקון הליקויים בעבודת התובע עומד על סך של 1,040 ₪. סכום זה משוערך להיום עומד על סך של 1,286 ₪ וסכום זה יש לקזז מחובו של הנתבע כלפי התובע. הנתבע טוען, כי בשל התיקונים הנדרשים הנגרם פגם אסטתי לדלתות ובגין פגם זה הוא זכאי לפצות שכן מלכתחילה אמור היה התובע להתקין הדלתות ללא הליקויים כפי שנקבעו על ידי המומחה. לא שוכנעתי כי התיקונים הנדרשים פוגעים במראה האסטתי של הדלת הראשית ועל פי חוות הדעת מדובר בסרגל אשר הותקן בתחתית הדלת הראשית בגוון מתאים כך שאינו נראה כתוספת אלא כחלק אינטגרלי של הדלת. גם הפרופיל הנוסף אינו חורג מהמקובל, שכן המומחה קובע כי לא ניתן להתקין דלת התאמה מוחלטת לריצוף ללא פרופיל עזר עליו המליץ. חוות דעת זו נראית לי סבירה והגיונית. כך גם ביחס ליתר הדלתות שהותקנו על ידי התובע. מנגד, אני סבורה כי על התובע לבצע את התיקונים על פי חוות הדעת גם אם המשקופים היו מעוותים מלכתחילה בשל חשיפתם לפגעי מזג האויר שכן את העבודה קיבל לאחר שערך מדידות לצורך ביצוע העבודה ומן הסתם היה מודע לעיוותים אלה. לאור האמור ולאחר ביצוע הקיזוז בהתאם לאמור לעיל אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את יתרת חובו בסך 2,669 ₪ וכן הוצאות התובע בהליך זה בסך 300 ₪. שני הסכומים ישולמו תוך 20 יום ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. יתר טענות הצדדים בתביעה ובתביעה שכנגד נדחות.דלתות (תביעות)