תביעה על נזק למשאית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה על נזק למשאית: א. בפני תביעה לתשלום פיצוי בגין נזק שנגרם למשאית מס' 40-023-00 מסוג איווקו (להלן: "המשאית") אשר על פי הנטען, ניזוקה כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בתאריך 9.7.96. ב. על פי הנטען בכתב התביעה, התובע הינו הבעלים והמחזיק של המשאית. בתצהירו, הצהיר התובע כי היה נהג המשאית בעת קרות התאונה. במהלך חקירתו הוברר כי התובע הינו בנו של מר יוסף כהן, הבעלים של המשאית. ג. התביעה הינה, כאמור, לכיסוי הוצאות שנגרמו למר יוסף כהן, כתוצאה מהתאונה. בין היתר, נטען כי נגרמו נזקים עקיפים, בגין השבתת המשאית בסכום של 42,000 ש"ח וכמו כן, נזקים ישירים, בגין השתתפות עצמית, כינון והעדר הנחת תביעות. ד. המסמכים שהוצגו להוכחת הנזק, כולם נושאים את שמו של מר יוסף כהן, בעל המשאית, אשר מטבע הדברים, נפגע כתוצאה מהנזקים שנגרמו לה. כך, הפיצוי בגין נזקי המשאית שולם על ידי חברת הביטוח למר יוסף כהן, המבוטח והבעלים של המשאית , שטר קבלה וסילוק נחתם אף הוא על ידי מר כהן יוסף והאישורים, מהם ניתן ללמוד על הפסד הנחת תביעות, כינון והשתתפות עצמית - אף הם נושאים את שמו של מר יוסף כהן, כמכותב. ה. בנסיבות אלו, כלל לא ברור על שום מה התביעה הוגשה על ידי מר יעקב כהן, חרף העובדה שהנזקים הנטענים נגרמו לאביו. מיותר לציין כי עובדה זו עלתה במהלך חקירת התובע, אולם חרף זאת, לא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה או לצירופו של מר יוסף כהן כתובע. בית המשפט ער לעובדה שמר יוסף כהן הינו אביו של התובע וככל הנראה, מדובר בעסק משפחתי, בו הבן משמש כנהג והאב - כבעלים של העסק. אולם, אלו הן השערות, אשר אין להן תימוכין בראיות. ו. בנסיבות אלו, לא קמה עילת תביעה לתובע ומן הדין לדחות את התובענה. בית המשפט מצר על כך שהתובע לא פעל למען תיקון כתב התביעה, כי לכאורה מדובר בעניין פורמלי, אולם הואיל והדבר לא נעשה - אין מנוס מהתוצאה האמורה. ז. בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין, לכאורה, מוקנית לבית המשפט סמכות לצרף כתובע את מר כהן יוסף, אף בשלב זה של הדיון, בעת כתיבת פסק הדין, אולם מי לידי יתקע כף, כי הדבר עולה בקנה אחד עם רצונו של מר יוסף כהן?! בנסיבות אלו, סבורני כי אין לעשות כן. ח. חרף האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבוע ממצאים באשר לאחריות לאירוע התאונה; התובע העיד כי עמד סמוך לשולי תהום, על מנת לפרוק חול שנשא במשאית, שעה שהנתבע הגיע למקום, בנסיעה מהירה לאחור ובתוך כך, פגע בחזית משאיתו, שעה שזו עמדה עמידה מחלטת. משאית הנתבע פגעה בחזית משאית התובע באמצעות חלקה האחורי. בהתנהגותו, טען התובע כי, הנתבע נהג ברשלנות ובחוסר זהירות וגרם להתרחשות התאונה. ט. הנתבע, מנגד, טען בתצהירו כי נסע לאחור, לעבר מקום שפיכת החול, כאשר לפתע הגיח התובע לפניו, נסע אף הוא לאחור, במהירות, עקף אותו, נכנס מאחוריו וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב. י. גרסת הנתבע, על פניה מופרכת. לא סביר, כי בעת נסיעתן של שתי המשאיות לאחור, כפי שטען הנתבע, בתוך שטח חולי (כפי שהעיד התובע ועדותו לא נסתרה) ובסמוך לתהום שפעורה מנגד, האחת תעקוף את רעותה, במהירות ובפראות, תכנס אל מאחוריה ובתוך כך, כאשר שתי המשאיות ממשיכות בנסיעתן לאחור, זו אחרי זו, המשאית העוקפת, אשר המשיכה בנסיעה לאחור, היא זו אשר תפגע ברעותה. הדבר ייתכן אך ורק במקרה של עצירת פתע, אולם איש לא טען כי זו התרחשה. זאת ועוד; מדובר בשטח חולי, אשר לא ניתן לפתח בו מהירות, כמתואר בתצהירו של הנתבע. י”א. הואיל והנתבע ביכר שלא להתייצב בבית המשפט, נמנע מבית המשפט להתרשם הימנו ונמנע מבא כוח התובע לחקרו חקירה נגדית ולהעמיד במבחן את גרסתו. בנסיבות אלו, נוכח העדר הסבירות וההגיון מחד ואי הופעת הנתבע מאידך - גרסת הנתבע נדחית מניה וביה. י"ב. באשר לנזק; הוכח הנזק הישיר, קרי השתתפות עצמית בסך של 7,963 וכינון בסך 268 ש"ח. באשר להפסד הנחת תביעות - לא הוכח כי אכן המבוטח שילם ביתר, עקב התאונה. כמו כן ,לא הונחה תשתית ראייתית להוכחת הנזקים העקיפים המתוארים בכתב התביעה ובתצהיר התובע, קרי נזקי השבתת המשאית והנסיבות שגרמו להשבתתה. י"ג. אשר על כן, ניתן לקבוע כי הוכח נזק בסך של 8,231 ש"ח, נכון למועד התאונה . י"ד. כאמור, הואיל ואין יריבות בין התובע לנתבע,, חרף האמור לעיל - התביעה תידחה. בית המשפט המליץ לצדדים להתפשר ואף הציע סכום פשרה. התובע (ואביו שהיה נוכח באולם בית המשפט) בחר שלא לאמץ את המלצת בית המשפט, וחבל. הואיל והנתבע נמנע מלהתייצב למועד הדיון - אינני מוצא לנכון לפסוק הוצאות, אלא בסכום חלקי. התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי.משאית