קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תלונות על טעם המים של מערכת טיהור מים ביתית: התובע הזמין מהנתבעת מערכת לטיהור מים הפועלת בשיטת האוסמוזה ההפוכה (להלן: "המערכת"). תביעתו שבפני הינה לביטול הסכם רכישת המערכת והשבת מלוא התשלום תמורתה ותמורת התקנתה, וזאת מהטעם כי הוטעה על ידי הנתבעת וכי המערכת נמכרה במרמה מבלי שיש בה אותן תכונות אשר בשלן נרכשה. 2. ביום 4.9.00, הגיע לבית התובע נציג הנתבעת ושכנע את התובע ורעייתו לרכוש את המערכת, זאת לאחר שהמחיש בבדיקת אלקטרודות, כי מי השתיה מכילים מתכות ולאחר שנתן להם לטעום מים שעברו תהליך אוסמוזה הפוכה במערכת. התובע כאמור הזמין המערכת, וזו הותקנה בביתו כבר ביום המחרת. 3. התובע טוען כי עוד ביום התקנת המערכת, 5.9.00, התלונן על טעם המים בפני הנתבעת והנתבעת החליפה, בנסיון לשיפור טעם המים, חלק במערכת. החלפה זו לא היטיבה את טעם המים, ובראשית חודש אוקטובר החליפה הנתבעת חלק נוסף (ממברנה) אשר הביא לשיפור קל בטעם. למרות החלפות אלו, טוען עדיין התובע כי טעם המים איננו לטעמו. לטענתו, בשל טעם המים השונה, דרש את ביטול העסקה כבר מיד למחרת ההתקנה, אך נדחה. בעקבות זאת פנה למדור צרכנות בעיתון, ובאמצעות מדור זה נבדקו מי המערכת בבדיקת מעבדה. תוצאות בדיקה זו הראו כי במי השתיה שסוננו ל ידי המערכת נמצאים חיידקים רבים יותר מאשר במי השתיה הרגילים. ממצאים אלה פורסמו בחודש דצמבר באותו מדור צרכנות, אשר אף פרסם את המסקנה כי ההשקעה במערכת איננה כדאית. לאחר כל אלו, פנה התובע לנתבעת בבקשה פורמלית לביטול רכישת המערכת, ומשלא נענה, הגיש תביעה זו. בתביעה מעלה הוא טענות בעיקר נגד איכות המים כפי שנמצאו בתוצאות המעבדה, וכן טוען הוא כי לא התרגל לטעמם. טוען הוא, כאמור, כי יש לבטל את הרכישה בשל הטעיה והונאה. יש לציין כי בבדיקת המעבדה עליה סומך התובע את תביעתו, נמצא כי במים שסוננו במערכת, יותר חיידקים מאשר במים מהברז (אם כי ברמה שהינה פחותה מהמותר על פי ההתקן) וכי במים אלה פחות מתכות מבמי הברז (במי הברז נמצא ריכוז כספית העולה על המותר בתקן וכמות זו הופחתה באופו ניכר בסינון המערכת). 4. הנתבעת טוענת כי התובע בחר את המערכת מבין כמה מערכות שהוצגו בפניו וכי רכישתה לא נכפתה עליו. כן הנה טוענת כי התובע אישר הסכמתו לטעמם השונה של המים (בהדגמה) וכי מכל מקום פעלה הנתבעת לפתור תלונותיו בעניין זה על ידי החלפות שונות. לטענתה החליפה ממברנה כדי להתגבר על טענת המים, אך החלפה זו הפחיתה את יעילות המערכת בסינון מזהמים כימיים ומיקרוביולוגים, ומהטעם הזה הראו תוצאות בדיקת המעבדה חיידקים במערכת (שכן בשונה ממי הברז אין במי המערכת חומרים קוטלי חיידקים). הנתבעת מציינת כי התובע קיבל הסבר על שינוי יזום זה, אישר הבנתו ונתן הסכמתו לכך. הנתבעת טוענת כי התובע לא ביקש לבטל את הסכם רכישת המערכת, אלא ביום 11.12.00 כשלושה חודשים לאחר רכישתה, וכי היה שבע רצון משיפור המים לאחר החלפת הממברנה. כן טוענת הנתבעת כי אין כל פגם בממצאי הבדיקה שפורסמו, וכי הם מוכיחים את יעילות המערכת בסינון מתכת, בעוד שהסינון הפחות יעיל לחיידקים (אם כי התקני) נגרם כאמור ע"י החלפת ממברנה לבקשת התובע. 5. עילות לביטול הסכם הרכישה באם העסקה בה נרכשה המערכת הנה עסקת רוכלות, רשאי היה התובע להביא לביטול רכישת המערכת ללא סיבה כלשהי, לו עשה כן בתוך 14 יום מהתקנתה, זאת על פי הוראת סעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981. ככל שלא ביטל התובע את הרכישה כאמור, הנו זכאי או רשאי לבטלה אך ורק על פי ההוראות בחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 שעניינן פגמים בכריתת החוזה, או בגין הפרת החוזה, על פי הוראות חוק החוזים (תורפות בגין הפרת חוזה) תשל"א - 1971. התובע טוען בערבוביה טענות הנוגעות לעילות שונות לביטול, ולפיכך יש להפריד הטענות ולבחנן אחת לאחת. כבר אצין כי בין טענותיו אין טענות שעניינן הפרת התחייבויות, ולכן אבחן להלן רק באם קיימות עילות מכח חוק הגנת הצרכן או חוק החוזים (חלק כללי) (האחרון יכונה להלן:"חוק החוזים"). 5.1 עילת ביטול לפי חוק הגנת הצרכן על מנת לשכנעני כי הנו זכאי לביטול מכח חוק זה, היה על התובע להוכיח את נסיבות העסקה: היותה עסקת רוכלות וכן כי דרש את ביטול הרכישה בתוך 14 יום. התובע לא הוכיח כלל כי העסקה הנה עסקת רוכלות (לא הוכחו נסיבות יצירת הקשר הראשוני), ודי בכך בכדי להכשיל תביעתו לביטול מכח העילה הצרכנית. בנוסף, הצדדים חלוקים בשאלה מתי לראשונה ביקש התובע את ביטול העיסקה. לאחר ששמעתי את התובע ואת נציג הנתבעת, ועיינתי במסמכי התובע, לא ראיתי מקום להעדיף את גרסת התובע, על פיה ביטל את הרכישה במועד בתוך 14 יום, על פני גירסת הנתבעת. הנני קובעת זאת בהתחשב בהתרשמותי מהעדויות ואף באלו: במועדים שונים טען התובע טענות שונות לעניין מועד הודעת הביטול; בקשת הביטול הראשונה בכתב היתה רק בעקבות הכתבה, ביום 11.12.00; התובע שיתף פעולה עם החלפות שונות במערכת בשבועות הראשונים לאחר התקנתה. הנני קובעת לפיכך כי התובע לא הוכיח כי הינו זכאי לביטול הסכם רכישת המערכת מכח חוק הגנת הצרכן. 5.2 ביטול מחמת הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים): לאחר ששמעתי את הצדדים ועדיהם ועיינתי בראיות שהוגשו, נחה דעתי כי הנתבעת לא הטעתה או הונתה את התובע וכי אין לו עילה לביטול ההסכם בשל הטעיה. נציג הנתבעת התחייב למכור מערכת הפועלת בשיטת האוסמוזה ההפוכה, ואין מחלוקת כי המערכת אמנם פועלת בשיטה זו. ההדגמה אשר נעשתה בבית התובע המחישה קיומן של מתכות במי השתיה, ולא יכולה להיות מחלוקת כי המערכת מסננת מתכות אלה ביעילות רבה (כפי שנכתב בכתבה אשר התובע מסתמך עליה). כמות החיידקים שנמצאה לאחר הסינון במי המערכת אף היא עומדת בתקן (מה גם שלפי הכתבה עליה מסתמך התובע, ספק אם מערכות הפועלות בשיטת האוסמוזה ההפוכה צריכות לעמוד בתקנים מיקרוביולוגים) ואף הובהר כי ניתן להגיע לסינון יעיל יותר אם תוחלף שוב הממברנה. לא ניתן לטעון כי נמסרו מצגים מטעים בעניינים אלה לתובע ולכן אין להעתר לביטול מחמת או תרמית. לא שוכנעתי, אמנם, כי הובהר לתובע כי החלפת הממברנה לצורך שיפור הטעם תהא כרוכה בסינון פחות יעיל, ובכך מוצאת הנני טעם לפגם בהתנהגות הנתבעת, אך גם בכך, נוכח האפשרות להחליף שוב הממברנה ויתר הנסיבות, אינני מוצאת הטעיה. בכתבה הנ"ל נכללה מסקנה כי ההשקעה במערכת איננה כדאית. לא ראיתי בטעם זה עילה לביטול ההסכם. התובע לא הוכיח אלו מצגים גרמו לו לחישובי הכדאיות על פיהם החליט לרכוש מכתחילה את המערכת, ולא הוכיח כי מצגים אלו היו מטעים. ככל שטעה לגבי כדאיות העיסקה, ממילא אין בכך עילה לביטול הרכישה אף מכח דיני הטעות (ראה סעיף 14 (ד) לחוק החוזים). 5.3 ביטול מחמת טענת (סעיף 14 לחוק החוזים): טענת התובע נגד המערכת מייד לאחר התקנתה הינה בשל טעם המים. אין מחלוקת כי היו לתובע טענות בענין זה, ואף החלפת הממברנה (בראשית אוקטובר) לא פתרה טענותיו, שכן עובדה כי פנה לאחר מכן למדור הצרכנות בעיתון. התובע טוען כי עד היום הוא ובני ביתו אינם נהנים מטעם המים. התובע אמנם טעם מים לפני הרכישה, ואישר את העיסקה, אך משלא הצליח להסתגל לטעם המים, נראה כי טעה הוא ביחס ליכולתו להסתגל לטעמם, או באשר לטעמם. טעמם של מי השתיה בבית הינו משמעותי ביותר בעסקות לרכישת מערכת המסננת מי שתיה, ואין זה סביר כלל, כי אדם אשר רכש מערכת בממון רב יאלץ להשתמש במערכת זו תוך פגיעה ביכולתו להנות מהמים בשל טעמם. לכן, סבורתני כי לאחר שנואש התובע מנסיונות הנתבעת לשפר את טעם המים, רשאי היה לבקש את ביטול העיסקה מכח סעיף 14(ב) לחוק החוזים, מכח טעות אשר הנתבעת לא היתה חייבת לדעת אודותיה (נוכח הטעימה שבוצעה ואושרה). התובע ביקש לכל המאוחר בדצמבר 2000 לבטל את הרכישה, ורשאי היה לפנות לבית המשפט בבקשה לביטולה. ביטולה בפועל של הרכישה בנסיבות אלה נעשה על פי שיקול דעת בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, תוך חיוב אפשרי של הצד הטועה בהוצאות. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות כאן, לרבות פעולותיה של הנתבעת לשיפור טעם המים, התנהגותו של התובע אשר תחת לפעול למיצוי זכויותיו בהליך משפטי בו נקט בדיעבד הזיק לנתבעת שלא לטובת העניין בכתבה שפורסמה, חריגות עילת הביטול ועוד, החלטתי להעתר לבקשה לביטול העיסקה, בתנאים שיהיה בהם משום פיצוי הנתבעת על ביטול זה, שאינו באשמתה. לפיכך הנני מורה כי על הנתבעת לפרק את המערכת מבית התובע, וכנגד זאת להשיב לו סך 2,000 ₪. סכום זה נקבע על פי הערכתי, בהתחשב בתקופת השימוש שעשה התובע במערכת ובהתחשב אף בעלויות פירוקה. על הנתבעת לפעול כאמור בתוך 45 יום מהיום. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. מים