תשלום על טיפול בתיקים מול מינהל מקרקעי ישראל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום על טיפול בתיקים מול מנהל מקרקעי ישראל: 1. זוהי תביעה, שהגיש התובע כנגד הנתבעים לתשלום סך 31,900 ₪, וזאת בגין שירותים, שעל פי הנטען, נתן התובע לנתבעים. 2. על פי כתב התביעה, במהלך השנים 2008-2009 טיפל התובע עבור הנתבעים ב"תיקי דיירים מול מנהל מקרקעי ישראל בקיבוץ מגל וביישוב תלמי אלעזר" (סעיף 2 לכתב התביעה). עוד טען התובע, כי על פי ההסכם בינו לבין הנתבעים, נקבע כי עבור כל תיק שיטופל ע"י התובע מול מינהל מקרקע ישראל ישולם לו ע"י הנתבעים סך 1,850 ₪ ומע"מ בגינו. 3. לטענת התובע, ביצע הוא את עבודתו על הצד הטוב ביותר ואף הביא לסיום 32 תיקי דיירים שהיו בטיפולו מול מנהל מקרקעי ישראל ולפיכך מגיע לו סך 59,200 ₪, כאשר מהסכום הנ"ל שולם לו 26,099 ₪ והנתבעת נותרה חייבת 33,101 ₪ בתוספת מע"מ. 4. התובע העמיד תביעתו ע"ס 31,900 ₪ בשל גבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. 5. בכתב ההגנה טען הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") כי יש לסלק את התביעה כנגדו על הסף, מאחר ואין כל יריבות חוזית בינו לבין התובע, שכן, כך לטענת הנתבע מס' 1, התובע לא הציג כל ראייה המוכיחה קיומו של חוזה בינו לבין התובע. 6. באשר לטענות התובע, טענו הנתבעים כי התובע התחייב להשקיע מעבודתו ומרצו לצורך הסדרת חוזי פיתוח בין מינהל מקרקעי ישראל לבין המשתכנים בהרחבות שבנתה הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") בקיבוץ מגל ובתלמי אלעזר, ואולם, "התובע כשל בתפקידו והפר את ההסכם, לא זו בלבד שלא הביא את המבוקש, אלא להפך, גרם לנתבעת לנזקים כבדים", כך שעד ליום הגשת כתב ההגנה לא נחתמו כלל חוזי פיתוח בין המנהל לבין המשתכנים (סעיף 6 לכתב ההגנה). לפיכך, הסתיים תפקידו של התובע לפני שביצע כל פעולה ואף לפני שהיה זכאי לתשלום כלשהו (סעיף 9 לכתב ההגנה). יחד עם זאת, ואף שהנתבעת היתה סבורה כי לא מגיע לתובע מאומה, הסכימה לשלם לו, לפנים משורת הדין, את הסכומים עליהם עמד התובע בכתב תביעתו. 7. בפתח ישיבת היום, הסברתי לתובע כי אף שבית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בתביעה, יש להוכיחה לפי מאזן ההסתברויות, וככל שלא תוכח תביעתו, היא תדחה. התובע עמד על בירור התביעה וטען שיש במסמכים שיגיש כדי להוכיחה. 8. בפניי העידו התובע והגב' דפנה עינב, מנהלת תיקי הלקוחות אצל הנתבעת . 9. לאחר ששמעתי את עדות הצדדים ועיינתי במסמכים שהגישו, לרבות במוצגים שהגיש התובע, ת/1-ת/6, באתי למסקנה כי התובע נכשל בהוכחת תביעתו. אומנם, בבית המשפט לתביעות קטנות נהוג משטר גמיש של דיני ראיות; ואולם, נשמר הכלל לפיו "המוציא מחברו עליו הראייה" ועל תובע המבקש להוציא מחברו, להוכיח ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי את כל יסודות תביעתו. 10. התובע הגיש תביעתו לקבלת שכרו המוסכם, ולפיכך עליו להוכיח את תוכן ההסכם ועליו להוכיח כי קיים חלקו עפ"י ההסכם ועל כן מגיע לו השכר המוסכם. 11. באשר לתוכן ההסכם, על פי מכתב שצורף לכתב התביעה, שלגישתו של התובע מהווה ההסכם בין התובע לבין הנתבעים (ראו טענת התובע בסעיף 3 לכתב התביעה) נקבע "לגבי תשלום 1,850 ₪ לתיק + מע"מ 30% לפתיחת תיק, 30% בקבלת שובר תשלום ו- 40% בקבלת חוזה פיתוח". הנה כי כן, הסכימו הצדדים כי התמורה החוזית תשולם לפי התקדמות השלבים בטיפול בתיקים מול מינהל מקרקע ישראל, באופן שלאחר שייפתח תיק במינהל מקרקעי ישראל, ישולם לתובע סך המהווה 30% מן השכר המוסכם (1,850 ₪ ומע"מ), לאחר קבלת שובר תשלום ישולם 40% ולאחר חתימת חוזה פיתוח ישולמו 30% הנותרים. 12. התובע לא הוכיח בפניי כי ההסכם קובע כי אף אם לא יסיים התובע את עבודתו, יהיה זכאי למלוא התמורה המוסכמת. לשון ההסכם קבעה תשלום מדורג לפי השלב שאליו יצליח התובע להביא את הטיפול בתיקים. הדבר עולה מלשון ההסכם אשר קבע כי הזכאות לתשלום כפופה היא להתקדמות הטיפול. 13. מכאן לשלב שאליו הביא התובע את הטיפול בתיקים; חרף טענת התובע בכתב תביעתו, לפיה נחתמו בין המשתכנים לבין מינהל מקרקע ישראל חוזי פיתוח, הודה התובע בפניי כי לא נחתמו חוזי פיתוח (ראו עדותו של התובע בעמוד 2 שורה 13). לפיכך, ברי כי התובע לא סיים את עבודתו, ועל כן, עתה עלינו להכריע האם למרות אי סיום עבודתו של התובע, זכאי הוא למלוא התמורה המוסכמת עפ"י ההסכם. 14. מסקנתי היא כי לאור לשון ההסכם, התובע אינו זכאי למלוא התמורה המוסכמת, שכן ההסכם קובע עפ"י לשונו כי התובע יקבל את שכרו לפי התקדמות העבודות. התובע לא הוכיח כי ההסכם קובע כי הינו זכאי למלוא התמורה אף אם לא יסתיים הטיפול בתיקים. 15. התובע טוען כי החוזים לא נחתמו בשל התנהלות הנתבעת, ואילו הנתבעים טוענים כי החוזים לא נחתמו מפני שתובע, המופקד על העניין, לא עשה מלאכתו נאמנה. כך או כך, נראה, כי לאור העובדה כי התובע תובע כספו בהתאם ללשון החוזה, אין זה משנה מי גרם בהתנהגותו לאי חתימת הסכמי פיתוח בין המשתכנים לבין המינהל. נוסף על האמור לעיל לא הוכח בפניי כי התובע נדרש לעזוב את עבודתו. 16. התובע שב וטען בפניי כי הוא השקיע מאמצים בעבודתו מול מנהל מקרקעי ישראל והוא מפנה למכתבים ת/1 - ת/6, הכוללים התכתבויות. עיינתי בהתכתבויות אלה, ומבלי לחוות דעה על היקפן, אין בהן לבדן כדי לזכות את התובע בסכום התביעה; שכן, כאמור, התובע לא הגיש תביעה בגין שכר ראוי המגיע לו בגין עבודתו. בנוסף עיינתי בהיקף העבודה שהושקע, כפי שהוא עולה מן המסמכים הנ"ל ובאתי למסקנה, כי אין בהיקף העבודה הנ"ל כדי לזכות את התובע מעבר לסכום שקיבל מן הנתבעת. 17. בנוסף, התובע לא טען כי מגיעים לו פיצויים בגין הפרת ההסכם בינו לבין הנתבעת (הפרה המתבטאת בהעדר שיתוף פעולה מצד הנתבעת עם מנהל מקרקעי ישראל). כך או כך, התובע לא הוכיח כי הנתבעת הפרה את ההסכם והיא שגרמה לאי יכולתו להביא לחתימת הסכמי פיתוח . 18. משקבעתי כי לתובע מגיע סך השווה ל 30% מן הסכום שהיה מקבל התובע אילו השלים את כל העבודה, , כאשר אף על פי האמור בכתב תביעתו, קיבל התובע 44% מהתמורה הכוללת, הרי דין תביעתו להידחות. 19. אף התביעה כנגד הנתבע מס' 2, נדחית בזאת. אומנם, הנתבע מס' 2 לא הופיע לישיבת היום ונציגי הנתבעת ביקשו לטעון בשמו; יחד עם זאת, לאור העובדה כי שמעתי את טענות הצדדים ואת ראיותיהם ולא מצאתי עילת תביעה כנגד הנתבע מס' 2, הרי התביעה כנגדו, אף היא נדחית. 20. אף דרישתה של הנתבעת מס' 2 להשבת הסכומים ששולמו לתובע, נדחית בזאת, משלא הוגש כתב תביעה שכנגד. 21. בנסיבות העניין, ומשלא התייצב הנתבע מס' 1 לדיון, אינני עושה צו להוצאות. 22. לכל אחד מהצדדים נתונה הזכות להגיש בקשת רשות ערעור, על פסק דיני זה לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזאת תוך 15 יום מהיום. קרקעותמקרקעיןמינהל מקרקעי ישראלמקרקעי ישראל