סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 מאפשר לזוכה בהליכי הוצאה לפועל להתמודד עם ניסיון מצידו של החייב להבריח את נכסיו ולחמוק שלא כדין מתשלום החוב - ואולם הנטל רובץ לפתחו של הזוכה להוכיח כי בניגוד לאמור במרשם המקרקעין, הזכויות בנכס אינן בבעלותו של צד שלישי אלא של החייב. ניתן לעיתים להקל בנטל ההוכחה המוטל על הזוכה - על ידי הוכחת קיומם של "אותות מרמה": "בהקשר זה יש לציין את כללי ה- 'BADGES OF FRAUD' ('אותות מרמה') שפותחו במשפט האנגלו- אמריקאי. כללים אלה מכילים חזקות שבעובדה ואם חזקות אלה נותרות ללא מענה, הן מצביעות על קיומה של מרמה. ככל שמצטברים יותר 'אותות מרמה' כך עובר הנטל על הנתבע להפריכן. מבין אותות המרמה ניתן למנות קשרים בין המעביר לנעבר; איום בתביעות שתוגשנה נגד החייב; חשאיות; שמירת הנאה למעביר ושמירת החזקה בידיו ועוד. הכוח הראייתי של אותות אלה הוא בהעברת הנטל לחייב ועליו להראות כי העסקאות נעשו בתום לב או להסבירן באופן שיניח את הדעת. אמנם נטל השכנוע נותר על כתפי התובע, אולם ככל שהמידע מצוי בידי הנתבע, וככל שהתובע יראה יותר אותות מרמה ונסיבות עובדתיות המצביעות על מרמה מצד הנתבע, ניתן יהיה להפחית את נטל הראיות המוטל על התובע (ראו בר אופיר, בעמ' 379-378; ה"פ 1823/92 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סבג ואח', פ"מ תשנ"ו (3) 421)." (ההדגשה שלי- ע.ב.) [ע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, תק-על 2002(3) 551, 554 (2002)]. סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 קובע כדלקמן: "(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לעניין זה, 'הערת אזהרה' - כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם. (ג)  ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון - למעט פדיון משכנתה - אלא בהיתר מאת בית המשפט." לא בנקל יורם נטל מעין זה: "ביחס להוראה זו ציינתי בעבר, כי 'הרעיון שביסוד סעיף זה פשוט: "יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח' 21), ויהיו שינסו להבריח נכסיהם מנושיהם על ידי רישומם על שם אחר. המחוקק יצר איפוא כלי להיאבק בתופעה זו.' (ע"א 1680/03 לוי נ' ברקול פ"ד נח(6) 941, 946). מכל מקום, ברי כי נטל השכנוע הוא על מבקש ההצהרה, ובית המשפט יידרש לכך בהקפדה, שהרי מדובר בהוצאת נכס מידי בעליו הרשום (ע"א 8789/96 פולק נ' סיסמקה חיפושי נפט, פ"ד נ"ג(5) 689, 701 (השופט טירקל) (להלן פרשת פולק))." (ההדגשה שלי- ע.ב.) [ע"א 8128/06 לוינזון נ' ארנון, תק-על 2009(1) 1569, 1573 (2009)].מרמהאותות מרמההוצאה לפועל