קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח גניבת ספינה: 1. פסק דין בתביעה קטנה שהוגשה על ידי התובע, בעליה של ספינה שנגנבה, לתגמולי ביטוח המגיעים לו, לטענתו, על פי פוליסה לפיה ביטח את ספינתו. נתבעת 1 הינה החברה המבטחת ונתבעת 2 הינה סוכנות הביטוח. 2. אין כיום עוד מחלוקת שבליל ה- 09.07.2001 נגנבה ספינתו של המבוטח, שנמצאה לאחר מכן בשטח מצרים, והוחזרה לידי התובע גם אם לאחר שנגרמו לה נזקים מסויימים. 3. לנתבעת 1 הטענות הבאות: א. לטענת נתבעת 1, לא נקט התובע בכל האמצעים המתחייבים על פי הפוליסה כדי לשמור על ספינתו. לדברי ההגנה, כשנמצאה לבסוף הספינה היה המפתח בתוך הסוויץ', ועובדה זו מלמדת על כך שלא שמר התובע על המפתח. ב. וכן טוענת נתבעת 1, שמכל מקום היו לה כבר הוצאות ניכרות לחילוץ הספינה, הוצאות שעל התובע היה לשלמן, ושזכאית היא לקזז סכומים אלה מכל סכום שייפסק לחובתה, אם ייפסק. זאת, בין היתר, בשים לב לעדות עד ההגנה שמטעמה, לפיה שילמה סך של 4,500 ש"ח לשחרור הספינה ו- 8,000 ש"ח לאיתורה. 4. אשר לשאלה אם שמר התובע על הספינה כנדרש. א. סעיף 1.9.2 לפוליסה קובע את האופן בו על בעל הספינה לשמור עליה כדלקמן: "Whilst vessel not in use, vessel must be kept in: at an autorized mooring and or stroage ashore in: A: locked, closed and\or fenced premises. or: B: 24 hours a day guarded premises". ב. התובע אישר בהגינותו שלא שמר כראוי על מפתחות הספינה, וגם אם לא היה המפתח בסוויץ', הרי אישר התובע ש: "נכון שהמפתח היה בסירה אך הוא היה מוחבא, אנחנו משאירים את הסירות בפנים" [עמ' 1 שורה 5 לפרוטוקול]. ג. נכון אני להאמין לתובע שהמפתח היה מוחבא בתוך הסירה, ואולם, גם על בסיס מצב הדברים שעולה מדברי התובע, לא בנקל אוכל להתעלם מכך שקשה לראות בכך מילוי נאות של חיובי הפוליסה, ובפרט בשים לב לסעיף דלעיל. ד. גם אם לא אקבע תחולה מלאה לסעיף הפטור שבפוליסה, הרי לא אוכל גם להתעלם מרשלנותו התורמת הניכרת מאוד של התובע שהותיר את המפתח בתוך הסירה עצמה. הקשר הסיבתי בין עובדה זו לבין הגניבה מוכח בעליל מעצם העובדה שנמצאה הסירה כשהמפתח בסוויץ'. ברור אפוא, שאם לא היה משאיר התובע את המפתח בתוך הסירה, לא ניתן היה לגנוב אותה. מייחס אני אפוא לתובע רשלנות תורמת בשיעור של 50% לגניבה. 5. אשר להוצאות שהוציאה הנתבעת 1 לאיתור הספינה ולחילוצה. השאלה אם ניתן בנקל לקבל את טענת הנתבעת 1 כפשוטה ולראות בסכום ההוצאות כסכום בר-קיזוז בנסיבות הענין, מורכבת מכפי שביקשה נתבעת 1 להציג. לא עשתה נתבעת 1 אך "טובה" לתובע, ולא אוכל לקבל כפשוטה את טענת נתבעת 1 שזכאית היא להחזר מלא של סכומים אלה, ושעומדת לה אפוא גם זכות קיזוז כלפי התובע על בסיס הסכומים ששילמה לחילוץ ולאיתור הספינה. לנתבעת 1 היה אינטרס ישיר משל עצמה להשקיע הוצאות אלה, שאם לא כן, סביר וצפוי שהיתה נתבעת בגין מלוא שווייה של הספינה שנגנבה. לא בכדי היתה נתבעת 1 נכונה להשקיע אלפי שקלים באיתור וחילוץ הספינה, והיה הדבר אינטרס מובהק של נתבעת 1, גם אם ראה גם התובע ברכה בדבר. למעשה, מדובר היה באינטרס משותף הן של התובע והן של נתבעת 1. גם אם יהא הדבר במעט לפנים משורת הדין לטובת התובע, לא מצאתי לנכון להכיר בזכות הקיזוז של נתבעת 1 בנסיבות אלה. 6. אשר לנתבעת 2. זוהי סוכנות הביטוח, ועל פני הדברים אין לה כל חבות כלפי התובע. התביעה כלפי נתבעת 2 - נדחית. 7. אשר לסכום הנזק. א. סכומים ניכרים תובע התובע בגין הוצאותיו לאיתור, לחילוץ ולגרירת הספינה. דא עקא, שסכומים אלה אינם מכוסים על ידי הפוליסה. קובע סעיף 2.6 לפוליסה שזו לא תכסה: "capture, seizure, arrest, restraint or detainment (barratry and piracy excepted), and the consequences thereof or any attempt thereat". מכאן, שאין המדובר בסכומים המכוסים על ידי הפוליסה. ב. לפי חוות דעת השמאי, מגיע שיעור הנזק שנגרם לספינה לסך של 13,367 ש"ח. מסכום זה יש לנכות את הסך של 8,800 ש"ח הוצאות החזרת הספינה [ראה סעיף 5.9 לחוות הדעת], וכן השתתפות עצמית בסך של 250 דולר, ומעמיד אני סכום זה על 1,050 ש"ח. ג. מכאן, שמגיע שיעור הנזק הריאלי שנגרם לספינה לסך של 3,517 ש"ח. ד. מסכום זה מגיעים לתובע 50%. 8. סוף דבר - מבין אני לתיסכולו של התובע שרכש במיטב כספו פוליסת ביטוח, ולאחר שנגנבה ספינתו מצא עצמו מוציא מכיסו כספים רבים, בעיקר לאיתורה ולחילוצה, ואף לתיקונה ולהחזרתה לכשירות. ואולם, למרות כל זאת, לא יוכל התובע להתעלם מכך, שככל הנראה מעולם לא טרח לקרוא את הכתוב בפוליסת הביטוח שרכש, וברור, שאילו היה עושה כן, היה הוא ער לשני תנאים יסודיים בפוליסה זאת - כי אין הפוליסה מכסה בנסיבות הענין נזקי חילוץ, איתור וגרירה; והשניה, כי לפוליסה דרישות בענין מיגון הספינה ולגבי מעשים שעל המבוטח לבצע כדי לצמצם את סכנת גניבתה של הספינה. כמו שלמשל לא יוכל בית משפט הדן, לדוגמא, בטענת מבוטח שנגנבו חפצים מדירתו, להתעלם מן העובדה שהותיר המבוטח את מפתח דירתו במקום בלתי שמור, במקום לקחת עימו את המפתח, כך לא יוכל בית המשפט גם להתעלם מהעובדה שלא לקח התובע את מפתח הספינה עימו, דבר שלבטח יכול היה לעשות בנקל, ולא עשה. על התובע, למרבה הצער, להכיר גם באחריותו הוא לפרשה. בנוסף, מבין אני לליבו שנפגע מעמדת נתבעת 1 שחשדה, לפחות בתחילת הפרשה, בתום ליבו של התובע. ברור עתה, שגם אם נושא התובע באחריות ניכרת לפרשה, כוונת זדון לבטח לא היתה לו, וטענות חברת הביטוח כלפיו לא היו במקומן. 9. תשלם אפוא הנתבעת 1 לתובע הסך של 1,759 ש"ח, בתוספת אגרת בית המשפט בסך של 199 ש"ח. סכומים אלה צמודים ונושאי ריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. נוכח רשלנותו התורמת הניכרת של התובע, לא אפסוק לטובתו הוצאות, ויישא אפוא כל צד בהוצאותיו. ביטוח פריצה / גניבהמשפט ימי - דיני ימאות