קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקע אפיגסטרי - ביטוח לאומי: 1. התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין בקע אפיגסטרי שאירע לו, לטענתו, כתוצאה מעבודתו כטבח במפעל ארוחות ניר עציון ובשל הרמה חוזרת ונשנית של סירים וארגזים במשקלים גבוהים. תביעתו נדחתה בנימוק, כי לא ניתן לאתר אירוע בעבודתו שגרם להופעת הבקע וכן, כי הרמות חוזרות ונשנות של סירים וארגזים אינם גורמים להתרופפות בשרירי הבטן אלא לחיזוקם. על כן הוגשה התביעה שבפנינו. 2. בישיבה מיום 9.1.11, לאחר שנשמעה עדות התובע ועד מטעמו, הסכימו הצדדים למינוי מומחה- יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין הבקע שאירע לתובע ותנאי עבודתו כטבח, בין השנים 11/04-12/08 (תקופת העבודה השניה), לפי תורת המיקרוטראומה. הצדדים נחלקו וביקשו מביה"ד להכריע בשאלה, האם גם בתנאי העבודה בתקופה 9/96-3/00 יש כדי להוות תשתית למיקרוטראומה. 3. ואלה העובדות כפי שהוכחו בפנינו: א. התובע יליד 6.5.61. ב. בתקופה 9/96-3/00 עבד התובע כטבח במפעל ארוחות ניר עציון (להלן: "התקופה הראשונה"). ג. התובע הפסיק לעבוד במפעל בניר עציון בין 3/00-11/04. ד. ב-11/04 חזר התובע לעבוד במפעל בניר עציון, שם עובד עד היום. ה. ב-3/07 עבר התובע ניתוח לתיקון בקע טבורי, ולאחריו חזר לעבודה קלה יותר בטיגון שניצלים, בה עובד עד היום. התקופה 11/04-3/07 תכונה "התקופה השנייה". ו. בתקופת העבודה הראשונה עבד התובע, על פי עדותו, בחדר ההכנות (עמ' 4 לפרוטוקול). התובע נשאל, והעיד מפורשות, כי תקופה זו שונה מהתקופה השנייה, בה עבד קשה יותר, כטבח בישולים. התובע טען כי אינו מייחס את הבקע לעבודה בתקופה הראשונה (עמ' 1 לפרוטוקול). התובע אישר כי "בחדר ההכנות לא עובדים פיזית", אלא מקבלים אוכל מוכן ומייצרים בורקסים, תיבול מאכלים, שיפודי קבב, והכנת המזון לבישול או לאפיה (עמ' 2 לפרוטוקול). בחקירה חוזרת העיד אומנם התובע כי הרים גם ארגזים של ירקות בחדר ההכנות בתקופה הראשונה, 60-70 ארגזים, אולם עדות זו עומדת בסתירה לעדותו בחקירה הראשית, כי בחדר ההכנות לא עובדים פיזית וכי בתקופה הראשונה לא עבד קשה כמו בתקופה השנייה ואין הוא מייחס את הבקע לעבודה בתקופה זו, הראשונה. איננו מוצאים, על כן, כי יש בעדותו ביחס לתקופה הראשונה, כדי להקים תשתית למיקרוטראומה. ז. לעומת זאת, בתקופת העבודה השנייה עבד התובע בחדר ההכנות בשעות הבוקר המוקדמות, והחל מהשעה 8:00 לערך עד 12:00-13:00 עבר התובע לעבוד במטבח הבישולים. ח. במטבח הבישולים העבודה כללה הבאת חומרי גלם, המצויים בפיילות ובארגזים במשקלים של 20 ק"ג עד כ-80 ק"ג, על גבי עגלה עד לסירים, והכנסת חומרי הגלם לתוך סירים של 300-500 ליטר. גובה פתח הסיר לתוכו שופך התובע את תכולת הפיילות או הארגזים הוא כ-1.20 מ'. פיילות כבדות מעל 50 ק"ג מרים התובע בעזרת עובד נוסף. התובע אחראי לבישול כ-15 סירים בו זמנית בממוצע, בחישת התכולה בעזרת כף גדולה ("משוט"), וכשהמזון מבושל, הטיית הסיר על ידי גלגל שיניים ושפיכת התכולה לארגזים במשקל כ-20-25 ק"ג לארגז. את הארגזים מעמיס התובע זה על גבי זה על עגלה, כ-8 ארגזים בממוצע בעגלה עד לגובה 1.60-1.80 מ', והובלתם לקירור מהיר. תכולת כ-15 סירים בממוצע הינה שוות ערך לכ-200-250 ארגזים של מזון מוכן (כ-10-15 ארגזים לסיר של כ-400 ליטר מוכפל ב-15 סירים בממוצע) אותם מרים התובע על גבי עגלה במהלך 4-5 שעות עבודתו במטבח הבישולים. הצדדים הסכימו כאמור, כי ביחס לעבודת התובע בתקופה זו יש מקום למינוי מומחה רפואי. ט. ביום 18.3.07 עבר התובע ניתוח בקע ולאחריו שב לעבודה קלה יותר בטיגון שניצלים (להלן: "תקופת העבודה השלישית"). מעת לעת נדרש התובע להרים ארגז ובו השניצלים מהרצפה לשולחן, ולטגן את השניצלים. מדובר בארגזים קלים יותר, במשקל 10-20 ק"ג, כ-25-30 ארגזים ליום, כשמרווח הזמנים בין הרמה להרמה הוא כ-20-30 דקות. גם העבודה בתקופה זו אינה מהווה תשתית למיקרוטראומה לנוכח מספר ההרמות המועט ומרווח הזמנים שבין הרמה להרמה. 4. מינוי מומחה רפואי: פרופ' פרוינד אורי מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוו"ד רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו. 5. מסמכים רפואיים: להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: א. תיק רפואי כללי (ידני וממוחשב) - קופ"ח כללית. ב. תיק רפואי מקצועי כירורגי (ידני וממוחשב) - קופ"ח כללית. ג. תיק רפואי תעסוקתי (ידני וממוחשב) - קופ"ח כללית. ד. כרטיס רפואי ותיק אשפוז מבית חולים כרמל. ה. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 4/12/07. ו. מכתב רפואי ד"ר רנה חנא זקנון 24/8/10 ז. מכתב רפואי ד"ר זכריה קובץ' 12/11/08 6. השאלות: א. מהי המחלה ממנה סבל או סובל התובע ובגינה נותח ב- 3/07. ב. האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בעבודתו במטבח הבישולים בתקופת העבודה השנייה, כפי שתוארו לעיל, לבין מחלתו. ג. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם כל מאמץ פיזי שעשה התובע במסגרת עבודתו גרמה לפגיעה כלשהי (להלן - "הפגיעה") שאפשר ליחסה לזמן מסוים ולארוע מסוים (כדוגמת: הזמן בו ביצע את עבודתו). ד. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - ההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע, או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך. ה. אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובע) - היא חיובית - האם יש בתובע גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (לרבות גורמי סיכון). ביטוח לאומיבקע