בקשה לאישור חוזה אחיד

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור חוזה אחיד בבית הדין לחוזים אחידים: נשוא שני החוזים שאישורם מתבקש הינו התקנת מערכות אזעקה וכן הסכם התחבורה למוקד. הראשון נושא את הכותרת "תנאי ההצעה" ואילו האחר נושא את הכותרת "כתב הסכם מינויים - מוקד". ההסכם הראשון מכונה בסיכומי המבקשת "הסכם אזעקה", עניינו מכירה של מתקן אזעקה ללקוח. פעמים שהמבקשת מתקינה את מתקן האזעקה בבית הלקוח ופעמים שהיא רק מספקת מתקן זה ואילו הלקוח מתקין את המתקן ברשותו, בכוחות עצמו. ההסכם האחר, המכונה בסיכומי המבקשת "הסכם מוקד", עניינו התחייבות למתן שירות קבוע לאורך של זמן. על שולחנו של בית-הדין הונחו כמה טיוטות. האחרונות שבהן צורפו למכתבו מיום 28.8.88של בא-כוחה המלומד של המבקשת. לטיוטות אלה באו מאוחר יותר הערות בכתב. נתייחס בהמשך לאותם סעיפים שניסוחם נשאר שנוי במחלוקת. על-מנת למנוע תקלה או ספיקות בשל מספר טיוטות שעברו תחת היד, אנו נצטט סעיפים אלה ונתייחס אל כל אחד מהם בנפרד. נפתח בחוזה הראשון, קרי: תנאי ההצעה, המכונה גם הסכם אזעקה. החוזה הראשון - תנאי ההצעה סעיף 1לתנאי ההצעה קובע לאמור: " .1א) תוקף ההצעה מותנה באישור החברה. ב) פרעון דמי הקדימה ע"י החברה או אם החברה לא תודיע תוך שלשה ימים כי לא אישרה את ההצעה - ייחשבו כאישור החברה". על נוסח זה מעירים משיבים מס' 2ומס' 3ואומרים, כי אין בו מצב של הצעה וקיבול אלא שהמבקשת רשאית לעכב הסכמתה ללא הגבלה. הטופס עצמו הינו הזמנה והוא אינו בנוי בחוזה דו-צדדי. יש גם לקבוע כי הספק צריך גם הוא לחתום על החוזה. ולא היא. בנוסח המתוקן שצוטט לעיל נרשם, כי פרעון דמי הקדימה על-ידי החברה או אם זו תודיע תוך שלושה ימים כי לא אישרה את ההצעה, ייחשבו כאישור החברה. בסעיף 3בנוסח כפי זה המתוקן להלן נרשם, כי לוח הזמנים יחול מתאריך התשלום של המזמין. בענין זה נוסיף, ולו גם לכאורה, כי תשלום במזומן יכול שיחשב לפרעון של דמי הקדימה. ובאשר להודעה תוך שלושה ימים, נטל הראיה בענין זה על המבקשת. אשר לחתימת החברה המבקשת-הספק, יש מקום לה בסוף החוזה. ואפילו אם החברה לא חתמה על הצעתה, די לענין זה בקיבול ההצעה במועדים כמפורט. לא נוכל, איפוא, לקבוע כי יש בנוסח זה משום תנאי מקפח, כמשמעו בחוק החוזים האחידים התשמ"ג- 1982[3]. סעיף 2לתנאי ההצעה קובע: " .2החברה מצהירה כי נתנה הסבר למזמין והמזמין מאשר כי קיבל הסבר על סוג המוצרים, תכונות המוצרים ומקום התקנתם באתר והמזמין מצהיר בזה שהוא זה אשר קבע סופית, לאחר שיקול דעת, לרבות מיגבלות תקציביות, את סוג המוצרים, מקום התקנתם באתר והוא יהיה מנוע מלטעון כל טענה שההזמנה אינה תואמת את צרכיו". המשיבים מס' 2ומס' 3טוענים כי סעיף זה לקוי בכך, שהוא מפנה להסברים בעל-פה ופוטר את המבקשת מאחריות ליעוץ לקוי. פרקליטה המלומד של המבקשת מסכים חלופית למחוק את הסיפא של הסעיף, קרי: "והוא יהיה מנוע מלטעון כל טענה שההזמנה אינה תואמת את צרכיו". עמדה חלופית זו עונה לחשש המוצדק של המשיבים. אשר על כן אותו סיפא ימחק. יתר חלקי הסעיף ישארו על כנם. סעיף 3לתנאי ההצעה קובע: " .3לוח הזמנים יחל מתאריך התשלום של המזמין, אלא אם הותנה אחרת. החברה לא תהא אחראית לדאוג להמצאת היתרים, רשיונות, מסמכים ותכניות אם נדרשים לפי כל דין כתנאי למסירת המוצרים למזמין. לא יחול לוח הזמנים כל עוד לא מולאו תנאי סעיף זה לרבות המצאת הנדרש לפי כל דין כתנאי למסירת המוצרים כאמור וכל עוד לא הוסכם על כל הפרטים הטכניים שבהזמנה". המשיבים מס' 2ומס' 3טוענים כי לוח הזמנים מטיל על הלקוח חובות מהותיים אשר לא מן הראוי להטילם עליו. עוד הם טוענים, כי הסיפא של הסעיף מאפשר למבקשת להתחמק בקלות מכל לוח זמניים מחייב. יש ממש בחלק מטענות המשיבים. שכן ערבוב מין שאינו במינו עלול להוליד אחריו תוצאה מקפחת. יש לחלק סעיף זה לשני סעיפים נפרדים. הסעיף הראשון יקבע כי לוח הזמנים יחל מתאריך התשלום של המזמין אלא אם הותנה אחרת. הסעיף השני יתיחס לאחריות הלקוח לדאוג להמצאת היתרים, רשיונות, מסמכים ותוכניות שידרשו על פי כל דין כתנאי למסירת המוצרים למזמין, או כתנאי להתקנת המוצר אצל המזמין, הכל בהתאם לענין. המשכו של סעיף שני זה יתיר למבקשת לעכב תחת ידה את המוצרים כל עוד הלקוח לא המציא למבקשת את אותם היתרים ושאר מסמכים שקבל על עצמו לדאוג להם, והם תנאי לאספקת המוצרים ללקוח. בהקשר זה צריך שיקבע מועד סביר להמתנה ותנאים להפסקת הקשר בין שני הצדדים. סעיף 4לתנאי ההצעה קובע: " .4החברה רשאית לאחר באספקה ו/או לאחר בהתקנת המערכת בהתקיים אחד מהאירועים הבאים: א. כח עליון, שביתה, נזקים בלתי צפויים, ובכפוף לכך שהמקרים האמורים אינם בשליטת החברה ושעל אף מאמצים סבירים אין באפשרותה לעמוד בהתחייבויותיה. במקרה ויחול האמור והחברה כלל לא החלה באספקה ו/או בהתקנת המערכת והאחור בגין האמור הנו מעבר לתקופה סבירה יהיה רשאי המזמין לבטל הזמנתו. ב. פיצול בזמני העבודה שנגרמו בגין עכוב בקיום תנאים מוקדמים מצד המזמין. ג. שינויים בהזמנה ו/או הרחבת המערכת אצל המזמין". המשיבים מס' 2ומס' 3טוענים כי "פיצול בזמני העבודה" הוא ארוע מעורפל שטיבו אינו ברור. הוא הדין "בנזקים בלתי צפויים". לא מצאנו בכל אלה תנאי מקפח. עניינו של הסעיף ברשות לאחר את האספקה או את ההתקנה. חזקה על החברה המכבדת את עצמה ומכל מקום חזקה על בית המשפט שלא יתירו או יכירו בזכות לאחר את האספקה או את ההתקנה בשל דברים של מה בכך. סעיף 5לתנאי ההצעה קובע: " .5א. אם יוארך לוח הזמנים מחמת האמור בסעיף 4(א) לעיל, ידחה תשלום שהותנה בביצוע האספקה ו/או ההתקנה בהתאם אך המזמין יהיה חייב בתשלום בגין חומרים שהובאו לאתר לפי בקשת המזמין או בהתאם לנדרש באופן סביר לעבודה. ב. אם יוארך מסיבה אחרת לוח הזמנים - שלא בגין החברה - לא תפגע זכותה של החברה לקבלת התשלומים, עפ"י המועדים והתנאים הנקובים בסעיפים 6, 7, .8ולמזמין לא תהיה כל טענה להפרת הסכם התשלומים או תביעת תשלום כל שהוא כדלקמן:" המשיבים מס' 2ומס' 3טוענים כי סעיף זה מקפח משום שהוא מחייב לשלם בכל מקרה גם אם יש עיכוב באספקה, בשעה שסעיף 8מטיל ריבית והפרשי הצמדה ללא כל קשר בעכוב האספקה. פרקליטה המלומד של המבקשת משיב ואומר כי נוסח ההסכם מבדיל בין עיכוב מחמת כוח עליון לבין עיכוב שאינו בגין החברה אלא בגין הלקוח. נראית לנו עמדת המבקשת מעמדת המשיבים. אלא שהדגשה שנרשמה בסיכומים, קרי: "אלא בגין הלקוח", לא מצאה מקום בנוסח החוזה. אשר על כן במקום "שלא בגין החברה" יבוא "שלא בגין החברה אלא בגין הלקוח". סעיף 7לתנאי ההצעה קובע: " .7א. מחיר המכשירים שמעבר לדף, מבוסס על סוג ושעור המיסוי וההיטלים החלים בתאריך כתב ההזמנה. במידה ויחול שינוי במיסוי לפני מועד אספקת המכשירים, יחול כל שינוי כזה על המזמין ויכוסה על ידו, למעט במקרה ובו המזמין שילם כבר עבור החלק או החלקים שחל ביחס אליהם האמור לעיל. ב. למרות האמור אם יחול שינוי כאמור בסק' (א) אשר תוצאתו תהא שהתמורה הכוללת תגדל ב-% 20ומעלה, יהיה רשאי המזמין לבטל את ההזמנה ובלבד שהחברה לא החלה בעבודות באתר ו/או לא סיפקה חומרים לאתר. ג. תשלום ההתחברות למוקד הוא תשלום חד פעמי, תשלומים חד פעמיים ששולמו בגין התחברות למוקד ודמי מינוי בגין השנה הראשונה לא יוחזרו למזמין בכפוף שהמזמין חובר בפועל למוקד." נראה, שהמשיבים החזיקו תחת ידם נוסח שונה של הסעיף המצוי עתה בפנינו. מכל מקום, המבקשת קבלה את הערות המשיבים באשר לס"ק א'. הדבר מוצא ביטויו בסיפא לאותו סעיף קטן. אשר לס"ק ג' לא מצאנו בו תנאי מקפח, שכן אין מקום להחזר, אם המזמין חובר בפועל למוקד. סעיף 8לתנאי ההצעה: המשיבים מתנגדים לסיפא של סעיף 8, כפי זה המופיע בחוזה שצורף למכתב מיום .28.8.88פרקליטה המלומד של המבקשת קבל את עמדת הפרקליטה המלומדת של המשיבים, ובטיוטה שצרף לסיכומיו בכתב, הציע נוסח שונה העונה לדרישות המשיבים. וזה איפא הנוסח המתוקן הקובע: " .8על כל פיגור בתשלום מצד המזמין יתווספו לכל סכום שלא שולם במועדו ריבית מכסימלית חריגה כפי שיהיה נהוג בבנק לאומי לישראל בע"מ על חריגה מאשראי בחשבון חח"ד, מעת חובת התשלום ועד התשלום בפועל - הכל בהתאם למועדי התשלום כמפורט בסעיף .6האמור בסעיף זה יחול גם ביחס להשבת כספים מהחברה למזמין - אם המזמין יהיה זכאי להשבת כספים - ממועד חובת ההשבה ועד ההשבה בפועל". סעיף 9לתנאי ההצעה קובע: " .9המוצרים ישארו רכושה הבלעדי של החברה כל עוד לא שולמה מלוא התמורה, והחברה תהיה רשאית לנהוג במוצרים בדרך בעלים עד לסילוק מלוא התמורה, לרבות הסכומים המוזכרים בסעיף .8" לא מצאנו תנאי מקפח בנוסח זה של הסעיף. נוסח זה מקובל בתחומים רבים לרבות חוזי שכר מכר. סעיף 10לתנאי ההצעה קובע: " .10א. במועד גמר התקנת המוצרים, מתחייב המזמין לערוך בדיקה של פעילות המוצר והתאמתו להזמנה. במידה ולא תגיע תלונה לחברה בכתב תוך 15ימים ממועד ההתקנה, כאמור, ייחשב הדבר לאישור מצד המזמין וכן אישור כי המוצר והמערכת מתפקדים - למעט מום נסתר. ב. האמור יחול גם ביחס למסירת מוצר שלא כולל התקנה ואזי המועד האמור יחול ממועד המסירה". מתוך שרשמו 7ימים אנו למדים שגם בהתייחס לסעיף זה היה לנגד פרקליטם המלומד של המשיבים 2- 3הנוסח הקודם של אותו סעיף. נטען, כי את הבדיקה צריך לערוך המתקין ולא הצרכן. עוד נטען, כי אין להגביל מועד של תלונה מוצדקת. ולא היא. בחוק המכר, תשכ"ח- 1968[4] אנו מוצאים כי "על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו". שם גם נקבעו מועדים בכל המתיחס לאי התאמה גלויה ונסתרת. לא נוכל לקבוע כי בנוסח זה של הסעיף יש משום תנאי מקפח. סעיף 11לתנאי ההצעה קובע: " .11על אף האמור לעיל, רשאית החברה בכל מקרה של עיכוב בהסדר התשלומים של המזמין לחברה, לעכב את מסירת המתקן ו/או לעכב את מסירת מפתחות המתקן לידי המזמין, כל עוד לא הסדיר המזמין את תשלומיו והתחייבויותיו לחברה, בגין התמורה והחברה תהא פטורה מכל אחריות לכל אירוע שהוא שנגרם כתוצאה מכך". סעיף זה, כך נטען על-ידי המשיבים 2ו-3, מונע מהמזמין לטעון כל טענה לרבות טענה מוצדקת. סבורים אנו כי זוהי זכותה של המבקשת לקשור את חיוביה היא בקיום חיובי הלקוח-המזמין. מכל מקום אין בנוסח זה של הסעיף משום תנאי מקפח. סעיף 12לתנאי ההצעה קובע: " .12בוטלה ההזמנה על ידי המזמין שלא כדין או בוטלה ע"י החברה בגין הפרות ומחדלי המזמין - ישא המזמין בהוצאות ובנזקים שייגרמו לחברה בקשר לכך והחברה תוכל לנכות את האמור מהסכומים שקיבלה מהמזמין ורק את היתרה - אם תוותר - להשיב למזמין". סעיף זה, כך נטען על ידי משיבים 2ו-3, יש בו תנאי מקפח משום שהפקדון אינו מוחזר לצרכן אם בטל את הזמנתו. מאידך אם המבקשת מבטלת את ההזמנה לא ניתן כל פיצוי ללקוח. ולא היא. עניינו של הסעיף, ביטול בשל הפרות ומחדלים שהמזמין גרמם. יתירה מכך. הסעיף מקנה למבקשת זכות לנכות בלבד. לקוח החולק על המבקשת או שהוא סבור, שהאחרונה הסבה לו נזק בשל ביטול ההזמנה - שערי בית-המשפט פתוחים בפניו. סעיפים 14וכן 15לתנאי ההצעה: סעיפים אלה דנים באחריותה של המבקשת אם במישור החוזי או על פי דיני הנזיקין, והקפה של אחריות זו. הונחו בפנינו כמה הצעות. הנוסח האחד מצוי בטיוטה שצורפה למכתב מיום 28.8.88ואשר היתה בסיס לטעוני הצדדים וסיכומיהם. הנוסח האחר, על אופניו החלופיים, מצוי בטיוטה שצורפה לסכומי המבקשת בכתב. לא נרחיב במקום זה. נקדיש לו פרק נפרד בהמשך, שכן הוא משותף לשני החוזים המוצעים גם יחד. ודברים שירשמו שם יהיו, איפוא, יפים גם במקום זה. סעיף 16לתנאי העיסקה: בחינה של טעוני הצדדים ותנאי ההצעה מעלה, כי המבקשת אימצה את עמדת המשיבים בכך שמחקה מתוך הנוסח המוצע את המילים "המזמין מצהיר בזאת כי קבל הסבר לתנאי האחריות והשירות וכי הוא מודע להם". בנסיבות אלה נופלת התנגדות המשיבים לחלק זה של הסעיף. ענין אחד שסעיף זה דן בו, הינו נוסח תעודת האחריות. בחינה של החומר המונח בפני בית-הדין מעלה, כי המבקשת לא התייחסה לנוסח של תעודת אחריות לא בבקשה המקורית ולא בנוסח החוזים שצורפו למכתבה מיום 28.8.88, נוסח שהיה בסיס לטיעוני הצדדים וסיכומיהם. כתוצאה, לא באה כל התייחסות לנושא זה בסיכומי המשיבים, שסוכמו ראשונה. המבקשת צירפה נוסח מוצע של תעודת אחריות לראשונה בסיכומיה וגלוי הוא שבהליך משפטי זה היא סיכמה אחרונה. פרקליטתו המלומדת של המשיב מס' 1הבחינה בכך ומיהרה להגיש תשובה מטעמה לסיכומים מטעם המבקשת. המשיבות מס' 2ומס' 3לא השיבו לסיכומי המבקשת, ובשל כך אין בית-הדין יודע את עמדתן. המשיבה מס' 1התייחסה בקצרה לנוסח האחריות, תוך שהיא חולקת על כמה מבין התנאים שפורטו באותו מסמך. היא הוסיפה ורשמה, כי יש לה הערות רבות לתנאים שבתעודת האחריות "לא נראה שזה השלב לקיים דיונים בנושא זה". בנסיבות שפורטו לעיל ולאור הערת הפרקליטה המלומדת של המשיבה מס' 1, סבורים אנו כי הפרקליטה המלומדת צודקת בטיעוניה. נוסח של תעודת אחריות אינו ענין של מה בכך, ואי אפשר שייבחן אגב אורחא בלבד. מה גם, שהנוסח המוצע מעלה, לכאורה, תוספות ושינויים בהשוואה לנוסח החוזה שהוא נשוא משפט זה. אשר על כן, פרקליטי הצדדים יקדימו ויבחנו את הנסח המוצע לתעודת האחריות ורק לאחר מכן ישובו לבקש את אישורו של בית-הדין. סעיף 18לתנאי ההצעה: סעיף 18לתנאי ההצעה אינו צריך בירור, שכן המבקשת קיבלה את עמדת המשיבים והוסיפה בסופו את המילים "למעט בעניינים שנהוג להסדירם בעלפה ושאינם נוגעים לעניינים מהותיים הקשורים לחוזה". ראה נוסח החוזה שצורף לסיכומי המבקשת. החוזה השני - כתב הסכם מינויים מוקד הרישא של סעיף ג' לתנאי ההתקשרות קובע: "עם קבלת אות אזעקה שתשגר יחידת הממסר למוקד, ניידת של המוקד תגיע לאתר תוך זמן סביר...". תחילה נחלקו פרקליטי הצדדים לגבי המונח "תוך זמן סביר". בסופם של דברים נתקבלה הצעת בית הדין להחליף מונח זה במונח "במהירות סבירה". אשר על כן סעיף זה אינו צריך בירור נוסף. סעיפים י' וכן י"א לכתב הסכם מינויים: דינם של סעיפים אלה כדין סעיף 18לתנאי ההצעה. ומה שהוסכם שם כמפורט לעיל יחול גם כאן. לסעיף י"א תבוא התוספת שפורטה שם ונוסחו של סעיף י' יתוקן בהתאם. סעיף ט"ז לכתב הסכם מינויים: המבקשת מקבלת את הערות המשיבים בכל המתיחס לסעיף זה, קרי: התנאה על מקום השיפוט וכן החזקה בדבר נכונות החשבונות על-פי אישור בכתב של מנהל החשבונות של המבקשת. אשר על כן, הנוסח הקובע הוא זה המתוקן, והמופיע בסעיף י"ח של כתב הסכם מינויים מוקדם, שצורף לסיכומי המבקשת. סעיף י"ז לכתב הסכם מינויים: סעיף זה נושא את המספר י"ט בנוסח שצורף לסיכומי המבקשת וזה לשונו: "יז. מוצהר בזה כי במעמד החתימה על תנאי ההתקשרות וההסכם כמפורט לעיל חתם המינוי על ההצעה בכתב וההזמנה בדבר הצטרפותו כמינוי למוקד של החברה, ומוצהר ע"י הצדדים כי כל המסמכים הנ"ל מהווים מקשה אחת הקובעת את תנאי ההתקשרות שבין הצדדים וזכויותיהם וחובותיהם הנובעות מההתקשרות." איש מבין הפרקליטים המלומדים לא התייחס לנוסח זה של הסעיף. על אף כן, נביא פסוקים אחדים ובתמצית יתירה. בפני בית-הדין הונחו שני חוזים לאמור; תנאי ההצעה וכן כתב הסכם מינויים מוקד. בשלב מאוחר יותר, כך נראה, יבוא גם נוסח מוסכם או קובע של תעודת האחריות. בסעיף שצוטט, המבקשת מתיחסת למסמכים הנושאים כותרת שונה. יבול שהכוונה היא לאותם מסמכים שבית הדין התיחס אליהם ויכול שהכוונה הוא למסמכים אחרים נוספים. נושא זה צריך הבהרה, שכן פשיטא לן שהתיחסות יכולה להיות רק לאותם חוזים שבית הדין מתייחס אליהם והסדר הטוב מתחייב שכולם ישאו את אותו שם בכל מקום. אחריות המבקשת והיקפה: הנושא העיקרי השנוי במחלוקת הנו שאלת אחריות המבקשת והיקפה של אותה אחריות. נושא זה נוגע למספר סעיפים, הן בתנאי ההצעה והן בכתב הסכם מינויים, מוקד. בטיוטות שצורפו למכתב המבקשת מיום 28.8.88באו בנושא זה סעיפים 14 וכן 15לתנאי ההצעה וכן סעיפים ט' וכן ט"ו לכתב הסכם מינויים מוקד. מטעם המבקשת באו נוסחים שונים חלופיים ואלה הם: - סעיפים 14ו- 15לתנאי ההצעה: " .14א. מוצהר ומוסכם בין המזמין לבין החברה כי החברה לא תיחשב ולא תיראה כמבטחת של המזמין לכל דבר וענין לרבות בגין תכולה תאו מבנה האתר ו/או האתר ו/או דיירי המבנה ו/או האתר אשר בו או בסביבתו הותקנה המערכת. ב. המזמין מודע לכך כי התקנת המערכת ו/או אספקת המוצרים ו/או שרותי החברה אינם באים במקום בטוח ו/או בקשר לבטוח ו/או למטרת בטוח. ג. החברה תהיה פטורה מכל נזק בין נזקי גוף ובין נזקי רכוש שייגרמו למזמין ו/או מטעמו ו/או מטעמו ו/או לצד ג' כל שהוא בגין גניבה ו/או פריצה ו/או בגין כר אירוע שיגרום לנזקים כאמור לרבות במקרה ובו המערכת ו/או המוצרים לא פעלו ו/או פעלו באופן לקוי. ד. המזמין יפצה את החברה לרבות הוצאותיה בגין כל תביעה שתוגש כנגדה בגין אירוע כאמור בסעיף (ג) בין ע"י המזמין ו/או מי מטעמו ובין ע"י צד שלישי כל שהוא. .15מבלי לפגוע באמור תהא אחראית החברה כלפי המזמין אם המזמין יוכיח כי נגרם לו נזק בגין כשל מוכח ויסורי של המערכת שהותקנה באתר וכי קיים קשר סיבתי ישיר בין הכשל ובין הנזק. במקרה שכזה תהא אחריותה המירבית של החברה מוגבלת לתשלום מחצית דמי התקנה, או דמי השירות הכל לפי הענין, ששולמו על-ידי המזמין במשך שנה קלנדרית אחרונה." סעיפים ט וכן ט"ו לכתב הסכם מינויים מוקד המופיעים בנוסח שצורף למכתב המבקשת מיום 28.8.88ואשר היה בסיס לטעוני הצדדים וסיכומיהם. "ט. .1החברה לא תישא באחריות לכל נזק בין נזק גוף ובין נזק רכוש שבתוצאה עקב קלקול או תקלה כל שהיא בפעולת המערכת ו/או המוקד, ולא תישא באחריות לכל נזק שיגרם כתוצאה מאי הפעלת שאו הפסקת פעולת המערכת ו/או המוקד מכל סיבה שהיא בין שהיא יזומה או בלתי יזומה ואחריותה תוגבל לתקון התקלה במוקד או המערכת כמפורט בסעיף ו' דלעיל. .2המנוי מודע לכך כי קיימת אפשרות טכנית להוציא מכלל פעולה לנטרל או לשתק את המערכת והקשר שלה למוקד ובן את מרכז הבקרה שבמוקד, והוא פוטר את החברה מכל אחריות למקרה ארש כזה מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן .1 טו. .1למניעת ספק מוסכם בזאת כי השירותים הניתנים על ידי החברה הינם שרותי התראה בלבד ולא שירותי שמירה מכל מין וסוג שהוא. .2מוצהר ומוסכם בין המינוי לבין החברה כי החברה לא תיחשב ולא תיראה כמבטחת של המינוי לכל דבר וענין לרבות בגין תכולה ו/או מבנה האתר ו/או האתר ו/או דיירי מבנה ו/או האתר אשר בו או בסביבתו הותקנה המערכת. .3המינוי מודע לכך כי התקנת המערכת תאו שרותי החברה אינם באים במקום בטוח תאו בקשר לבטוח ו/או למטרת בטוח ו/או במקום שמירה ו/או למטרות שמירה. .4החברה תהיה פטורה מכל נזק בין נזקי גוף ובין נזקי רכוש שייגרמו למינוי ו/או מטעמו ו/או פריצה ו/או בגין כל אירוע שיגרום לנזקים כאמור לרבות במקרה ובו המערכת תאו מתן השרותים לא פעלו באופן לקוי. .5המנוי יפצה את החברה לרבות הוצאותיה בגין כל תביעה שתוגש כנגדה בגין אירוע כאמור בסעיף (4) בין ע"י ו/או מי מטעמו ובין ע"י צד שלישי כל שהוא. .6מבלי לפגוע באמור תהא אחראית ההברה כלפי המינוי אם המינוי יוכיח כי נגרם לו נזק בגין כשל מוכח ויסודי של המערכת שהותקנה באתר וכי קיים קשר סיבתי ישיר בין הכשל ובין הנזק. במקרה שכזה תהא אחריותה המירבית של החברה מוגבלת לתשלום מחצית מדמי השירות הכל לפי הענין, ששולמו על ידי המינוי במשך שנה קלנדרית אחרונה." בטיוטות שצורפו על-ידי פרקליטה המלומד של המבקשת לסיכומיו באו כמה הצעות נוספות וחלופיות. בסופם של דברים עותרת המבקשת להרשות את מתן שירותיה בקיום ביטוח מקיף ביד הלקוח; להרשות לה להגביר את נטל ההוכחה מצד הלקוח וכן לפטור אותה מאחריות בגין התרשלות. במקרה של רשלנות רבתי ו/או זדון מצדה של המבקשת, יש להגביל את אחריותה למכסימום של חיוב כספי, כפי שמוצע על-ידה בסיכומיה [סעיף 94לסיכומי המבקשת]. פרקליטתם המלומדת של המשיבים, שערכה את סיכומיה על בסיס הנוסח שצוטט לעיל מבקשת מבית הדין לקבוע כי: - א. הגבלת האחריות לנזקי גוף מקפחת. ב. הגבלת האחריות לנזק שנגרם בזדון מקפחת. ג. סעיף 14(ד) לתנאי ההצעה וכן סעיף טו (5) להסכם המינויים מוקד יש בהם תנאים מקפחים. ד. סעיף 15לתנאי ההצעה וסעיף טו (6) מקפחים. ה. סכום הגבלת האחריות הנו נמוך באופן בלתי סביר ולפיכך מקפח. נושא זה של אחריות המבקשת וכן תוקף האחריות, שיש בו שני היבטים בשני מישורים נפרדים. ההיבט האחד הוא ההיבט המשפטי ואילו האחר, הוא ההיבט המסחרי-כלכלי. סבורים אנו, כי התשובה הנכונה מצויה בסינטזה שבין אותם שני היבטים, תוך שאנו נותנים דעתנו להוראות כל דין שאי אנו רשאים לסטות הימנו וכן תוך שאנו נותנים דעתנו לעקרון העולה מתוך הוראות סעיף 4לחוק החוזים האחידים הדן בחזקות, והקובע חזקה בהתיחס לתנאים שפורטו שם שהם מקפחים. נבחן להלן כמה אפשרויות נחזות. א. אספקת המצרך וגם או מתן השירות ללא כל אחריות מצד הספק, לא במישור החוזי ולא מכוח דיני הנזיקין. במקביל, חיובו של הלקוח לבטל עצמו בביטוח מקיף כתנאי מוקדם לקבלת המצרך או השירות. אפשרות זו תאפשר לספק לספק את המצרך או השירות בתמורה נמוכה יחסית. מאידך גיסא, היא תכפה על הלקוח הוצאה כספית הכרוכה בביטוח מקיף באמצעות חברת ביטוח. ייאמר מיד: אפשרות זו אינה נראית לנו להיות ראויה. בדרך מוצעת זו אנו כופים על הלקוח לקבל שירות נוסף מגורם שלישי כתנאי מוקדם לקבלת מצרך או שירות מן הספק. מציאות כזו היא גופה מקפחת, מה גם שהיא מחייבת את הלקוח בהוצאות ביטוח שיכול ואינו רוצה בהן: יתירה מכל אלה. אפשרות כזו פותחת פתח לזלזול מצד הספק בלקוח ובשירותים שהוא מתחייב ליתן, שכן אין עליו כל אחריות שהיא. אפשרות שכזו מעלה גם את שאלת זכות השיבוב, קרי זכותה של חבר אפשרות שכזו מעלה גם את שאלת זכות השיבוב, קרי זכותה של חברת הביטוח לשוב אל המזיק, ובמקרה דידן הספק, כדי לתבוע ממנו את חלקו, אם יימצא רשלן. אם לא נבטל את זכות השיבוב יכול גם זכות הספק לשוב אל הלקוח, מה הועילו חכמים בתקנתם. במקביל, אם נבטל את זכות השיבוב נייקר מאד את פרמית הביטוח. ב. אספקת המצרך וגם או מתן השירות תוך הגבלת אחריות הספק אם במישור החוזי או מכוח דיני הנזיקין ובמקביל חיובו של הלקוח בנטל ראיה מוגבר. גם אפשרות זו אינה נראית לנו להיות ראויה. היא עומדת בסתירה לחזקה הקובעת כי תנאי הפוטר את הספק באופן מלא או חלקי מאחריות המוטלת עליו על-פי כל דין הנו תנאי מקפח. יתירה מכך, כל המגרעות שמנינו באפשרות הקודמת יפות גם כאן, יכול בגבולות שונים מעט. ג. אספקת המצרך וגם או מתן השירות בלא כל הגבלה שהיא ביחסים שבין הספק ללקוח. על-פי אפשרות זו יהיה הספק חשוף לתביעות מצד הלקוח אם במישור החוזי או על-פי דיני הניזיקין בלא כל הגבלה. אפשרות כזו תגרום ליקור המוצר או השירותים, והתמורה שתדרש מאת הלקוח לא תהיה שווה לכל נפש. הספק יהיה חייב לבטח עצמו, ופרמית הביטוח תהיה פונקציה של גובה הסיכון. קרי, בנסיבות מתאימות, לרבות היקף הרכוש שאותו מצרך או שירות באים להגן. ד. אספקת המצרך וגם או מתן השרות בלא הגבלה של האחריות ביחסים שבין הספק ללקוח, לא במישור החוזי ולא בדיני נזיקין הכל - למעט גובה הפיצוי שהלקוח יהיה זכאי לו, אם יקבע כי הספק חייב לפצות את הלקוח. אפשרות זו נראית לנו להיות הטובה מבין האפשרויות הנחזות, לרבות אלה הקיימות, גם אם לא התייחסנו אליהן בהחלטתנו זו. הלקוח יהיה חפשי לנקוט נגד הספק בכל הליך שיראה לו על-פי כל דין תוך שהוא יודע מראש כי הפיצוי המכסימלי שהוא עשוי לזכות בו, אם יוכיח את מותר עילות התביעה, הוא מוגבל. יש מבין הלקוחות שדי להם בגבולות אותו פיצוי ויש אחרים שיחליטו לבטח את רכושם בביטוח נוסף בגבולות כפי שימצאו לנכון. מן העבר האחר הספק ידע את גבולות אחריותו ויוכל לקבוע את התמורה שהוא מבקש אותה עבור המצרך או השירות, במחיר שווה לכל נפש. כאן נוסיף כי בסופו של דבר הספק דידן אינו חברת ביטוח, אלא ספק של מצרך או שירותים בלבד. צריך שהסיכון שהספק נוטל על עצמו יעמוד ביחס סביר לתמורה שהוא מקבל עבור המצרך או השירות. עוד נוסיף, כי בדרך זו נאפשר לספק לספק את המוצר או השירות באופן הטוב ביותר האפשרי, בתמורה הנמוכה ביותר האפשרית. אשר לגובה הפיצוי: לא הרי מכירה של צרך כהרי מכירה של אותו מצרך והתקנתו בביתו או בבית העסק של הלקוח. ולא הרי שני אלה או מי מהם כהרי מתן שירותים של מוקד. יסוד נוסף: צריך שהפיצוי יהיה בגובה כזה שלא ימריץ את הספק לזלזל בלקוח או בשירות שהוא נותן. המבקשת הציעה להגביל את תקרת הפיצוי לסכום השווה למחצית התמורה שהתקבלה מאת הלקוח עבור המצרך או השירות שקבל. הקבלה בין תקרת הפיצוי לבין התמורה שהלקוח משלם עבור המצרך או השירות נראית לנו להיות ראויה. הקבלה זו נותנת תקרת פיצוי שונה בהתייחס למוצרים שונים או שירותים שונים שנתקבלו על-ידי הלקוח. אלא מאי שהיחס המוצע אינו סביר ואשר על כן אינו מקובל עלינו. לא הונחה בפנינו תשתית ראויה לפיה נוכל לקבוע מסמרות בכל המתייחס ליחס הרצוי בין תקרת הפיצוי לתמורה המשתלמת בשל המוצר או השירות. אשר על כן לא נוכל לקבוע כל עמדה בנושא זה. אם תונח כזו, נוכל לשוב ולהתייחס גם לנושא זה. למותר לציין כי דברים שנרשמו מתייחסים לנזקי רכוש בלבד, להבדיל מנזקי גוף. בענין אחרון זה עמדתנו היא שאין לפטור את המבקשת מאחריות לנזקי גוף. ראה בהקשר זה ע"א 461/62 צים נ' מזיאר [1] וכן ע"א 285/73 לגיל טרמפולין נ' נחמיאס [2]. על המבקשת להגיש לאישור בית-הדין חוזה אשר יכלול הן את השינויים והתיקונים שלא עמדו לדיון בפנינו והן את השינויים והתיקונים הנדרשים על פי החלטה זו. הם יעשו כן בתוך חדשיים מהיום. אם לא יעשו כן בתוך המועד כאמור, כי אז יקבעו תיקים אלה למחיקה מחוסר מעש. המבקשת תשלם למשיבה מס' 1הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -. 2500ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין ולמשיבה מס' 2-. 1000ש"ח בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כדין.חוזהחוזה אחיד