האם צריך לצרף תצהיר לבקשה לתיקון כתב טענות ? על בעל דין העותר לתיקון כתב טענותיו לשכנע את בית המשפט שהתיקון דרוש לבירור הפלוגתיות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין, כאמור בתקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג- 1963. לענין זה אין חשיבות לשאלה אם מלכתחילה כבר גילה כתב הטענות עילת תביעה או הגנה אם לאו, שלפעמים דרוש התיקון דווקא כדי להקים עילה שלא נטענה כראוי; במקרה כזה אם לא יורשה התיקון, לא תעלה הפלוגתה שהיא באמת שנויה במחלוקת על שולחן הדיונים. אכן יש, ובנסיבות הענין, יכול שהתיקון המבוקש יהיה מן הסוג שלעניננו אין צורך בתצהיר לשם אימות הבקשה, כגון, כשהמדובר בשאלה טהורה שבדין, או כשהעובדות הוכחו בעדות שנשמעה בינתיים ויתכנו גם מקרים אחרים: ע"א 378/68 רחל דנינו נגד מפעלי "סדן" מאוחדים בע"מ בפירוק, ו- 4 אח', פ"ד כג2) 704, ברם במקרה הרגיל שומה על מבקש התיקון לצרף תצהיר שבו יפרט מה הסיבה שבעטיה מתבקש התיקון ויאמת בתצהיר את העובדות נשוא הבקשה; אם לא יעשה המבקש כן, כיצד יוכל בית המשפט להשתכנע שהתיקון דרוש לבירור הפלוגתיות שהן באמתן שנויות במחלוקת בין בעלי הדין? השווה: ע"א 351/61 משה זדרוייביץ נגד "חרות" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד טז 481. "אולם העיקר הוא, שאין להרשות תיקון מהסוג הנדון בלי הוכחה, כי עמדתו הקודמת של מבקש התיקון נקבעה בשל טעות - אם טעות עובדתית ואם משפטית - שנעשתה על ידיו בתום לב, וכי יש יסוד לכאורה לטענתו שאם לא יתיר לו בית המשפט לתקן את טעותו, עלול להינתן פסק דין שיעמוד בסתירה למציאות העובדתית או המשפטית". (ע"א 469/64 שיפפהרט אונד אסקורנץ גזלשפט, א' רוס אונד קו' נגד רשות הנמלים, פ"ד יט(2) 207, בע' 218).תיקון כתבי טענותמסמכיםשאלות משפטיותכתבי טענות / כתבי בי דין