בקשת רשות ערעור על אישור תביעה ייצוגית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת רשות ערעור על אישור תביעה ייצוגית: לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט מ' אלטוביה), אשר קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת. המשיבים, בני זוג, רכשו מהמבקשת, הדר חברה לביטוח בע"מ, פוליסת ביטוח מקיף לרכב שתחילתה ביום 13.10.2002 (להלן - הפוליסה). המשיבים האריכו את תוקפה של הפוליסה מעת לעת. ביום 2.12.2003 אירעה למשיבה 2 תאונת דרכים בזמן שנהגה ברכב המבוטח. לאחר התאונה, נבדק הרכב על ידי שמאי מטעם המבקשת ונקבע, כי תגמולי הביטוח יחושבו כאילו נגרם לרכב נזק של "אובדן להלכה". יובהר, כי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986, קובעות כי במקרים בהם הנזק הישיר שנגרם לרכב כתוצאה מתאונה עולה על שיעור מסוים מערך הרכב (בעת התרחשות התאונה עמד שיעור זה על 75% וכיום עומד הוא על 60%), תשלם חברת הביטוח למבוטח את מלוא ערכו של הרכב ביום קרות מקרה הביטוח או שתחליף אותו ברכב מאיכות דומה. מקרים אלו מוגדרים בתקנות כ"אובדן גמור" של ערך הרכב. עוד קבעו התקנות בנוסחן דאז, כי אם שיעור הנזק שנגרם לרכב הוא לפחות שני שלישים מערכו (כיום עומד שיעור זה על 50%), רשאית חברת הביטוח לפצות את המבוטח כאילו היה מדובר באובדן גמור. מקרים אלו מוגדרים כ"אובדן להלכה". בענייננו, הנזק שנגרם לרכבם של המשיבים עמד על 52% מערך הרכב. חרף זאת, החליטה חברת הביטוח להתייחס לנזק שנגרם כאל מקרה של "אובדן להלכה". בחוות הדעת שערך השמאי התחשב הוא בגורמים שונים לעניין קביעת שווי הרכב. בין היתר, הפחית השמאי מערכו של הרכב (שהועמד על סך של 157,000 ש"ח בהתאם למחירון) סך של 2,355 ש"ח בגין רכיב קילומטראז' גבוה. המשיבים פנו אל המבקשת במטרה לקבל את הסכום הנ"ל, אשר הופחת לטענתם שלא כדין ממחיר המחירון של הרכב. המבקשת סירבה להשיב את הסכום. על רקע זה, הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המבקשת. ביסוד התביעה עומדת טענת המשיבים כי המבקשת פעלה בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח כפי שבאו לידי ביטוי בחוזר ביטוח מספר 2000/12 מיום 13.11.2000 שכותרתו "ביטוח רכב (רכוש) - תגמולי ביטוח במקרה של אובדן גמור" (להלן - חוזר הביטוח). בחוזר הביטוח נקבע, כי על חברת הביטוח לפרט בחוזה הביטוח ובהצעת הביטוח את מלוא המשתנים אשר עשויים להשפיע על ערך הרכב המבוטח לצורך חישוב תגמולי הביטוח במקרים של אובדן גמור. עוד נקבע בחוזר הביטוח, כי אם לא יימסרו למבוטח מלוא הפרטים כאמור, תחויב חברת הביטוח לשלם למבוטח את שווי הרכב ללא התחשבות באותם משתנים מפחיתים. לבסוף, נקבע בחוזר כי הוראותיו יחולו על כל פוליסה שתוקפה מיום 1.1.2001. יוער, כי חוזר הביטוח האמור הינו פרי פשרה אליה הגיעה המפקח על הביטוח עם מספר חברות ביטוח, ביניהן המבקשת, לאחר שאלו הגישו ערעור הנוגע להוראות חוזר קודם שפורסם על ידי המפקח. עוד יצוין, כי היועץ המשפטי לממשלה התייצב בהליך דנא והביע עמדה התומכת בעמדת המבקשים. היינו, כי יש לאשר את הבקשה לדון בתביעה כבתובענה ייצוגית. ביום 14.1.2010 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, ואישר את הגשת התובענה הייצוגית בעילה של אי-גילוי והטעיה במחדל לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. בית המשפט המחוזי קבע, כי המבקשת הפרה את האמור בהוראות חוזר הביטוח ועל כן יש לאכוף עליה את הסנקציה הקבועה בו. קרי, חיובה לשלם למשיבים את ערך הרכב בלא הפחתה של משתנים מיוחדים. בית המשפט קבע עוד, כי הקבוצה בשמה תוגש התביעה תכלול את כל המבוטחים שרכשו מהמבקשת פוליסה שתוקפה מיום 1.1.2001 ואשר במהלך תקופת הביטוח אירע בעניינם מקרה ביטוח שהוגדר כאובדן גמור או אובדן להלכה. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי הקבוצה תכלול את המבוטחים שמקרה הביטוח שלהם אירע עד למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. בטרם אדרש לדיון בבקשה עצמה יש להתייחס להתרחשויות שאירעו מאז ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי ועד למועד זה. ראשית יצוין, כי בית המשפט המחוזי הורה, לבקשת המבקשת, על עיכוב ההליכים המתנהלים לפניו עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. ביום 5.10.2010 הגישו הצדדים לבית משפט זה בקשה מוסכמת להשהיית הטיפול בבקשת רשות הערעור. זאת, נוכח הגשתו של הסדר פשרה בתובענה לאישורו של בית המשפט המחוזי. בתמצית יצוין, כי בהסדר המוצע נקבע שהמבקשת תעניק לכל אחד מחברי הקבוצה שלושה חודשי ביטוח חינם. ביום 17.3.2011 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לאישור הסדר הפשרה. זאת, בין היתר, נוכח התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה לפרטי ההסדר. ביום 20.6.2011 הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה עתר להקפיא את הדיון בתיק לתקופה של 60 ימים. זאת, נוכח כוונתו של המפקח על הביטוח להסדיר את הסוגיה המתעוררת בהליך זה ובהליכים נוספים. ביום 22.6.2010 נדחתה הבקשה. ביום 11.8.2011 עדכנה באת-כוח היועץ המשפטי, בהתאם להחלטתי, כי המפקח על הביטוח פועל לגיבוש מתווה להשבת כספים למבוטחים שלא שולמו להם דמי ביטוח בהתאם להוראות חוזר הביטוח. באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה ציינה, כי מתווה זה צפוי לחול גם על חברי הקבוצה בהליך דנא. כן צוין בהודעה כי משך הזמן הצפוי לגיבוש ואישור המתווה הוא עד כשנה. ההחלטה האם להיעתר לבקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת הגשתה של תובענה ייצוגית הינה פרי בחינה של מספר שיקולים (לפירוט השיקולים בהרחבה ראו, רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל (, 6.5.2010)). בנסיבות העניין, סבור אני כי שיקולים אלו מטים את הכף לטובת דחיית הבקשה. ראשית, החלטתו של בית המשפט המחוזי מכריעה במחלוקת העיקרית המתעוררת במקרה דנא, היא השאלה האם הפרה המבקשת את האמור בחוזר הביטוח והאם יש בהפרה זו כדי להקנות סעד למשיבים. יתר השאלות המתעוררות בגדרי ההליך, ואשר צפויה להתברר במסגרת הדיון בתובענה הייצוגית, אינן שאלות מורכבות במידה גבוהה. היינו, לא ניתן לומר כי דיון בבקשת רשות הערעור בשלב זה ייתר את הצורך בדיון בשאלות משפטיות מורכבות בשלב מאוחר יותר של ההליך. נוסף על כך, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה לרשות ערעור תביא לפגיעה חמורה ומשמעותית במבקשת. כמו כן, לא מצאתי כי בטענותיה של המבקשת נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי ונגד חוזר הביטוח עצמו יש כדי להצדיק דיון ערעורי בשלב זה. כך למשל, ומבלי להידרש לטענות המבקשת לגופם של דברים בהרחבה, סבור אני כי בצדק קבע בית המשפט המחוזי שהמבקשת מנועה מלתקוף את הוראות חוזר הביטוח. זאת, נוכח העובדה שהמבקשת הייתה צד להליך הפשרה שהוביל לנוסחו של חוזר הביטוח נשוא המחלוקת. לצד זאת, ברי כל טענותיה של המבקשת שמורות לה והיא תוכל להעלותן בגדרי ערעור (אם יוגש) על פסק הדין בתביעה ייצוגית. הדברים אמורים גם בהתחשב בהתפתחויות השונות שפורטו לעיל ובמעורבותו של המפקח על הביטוח בעניינים נשוא התביעה. דומה, כי במקרה דנא יש מקום להעדיף את מיצוי ההליכים, תוך מעורבות של גורמי הפיקוח הרלוונטיים, חלף דיון עקרוני בשאלות משפטיות בשלב זה של ההליך. סיכומם של דברים הוא, כי בקשת רשות הערעור נדחית, תוך שטענות המבקשת נשמרות לה במלואן. המבקשת תישא בשכר טרחה בסך 25,000 ש"ח לזכות המשיבים 2-1 ובסך 15,000 ש"ח לזכות המשיב 3. רשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעורתביעה ייצוגית