האם ניתן לתבוע עיזבון ? העיזבון אינו אישיות משפטית ולפיכך אינו יכול לתבוע ולהתבע (ראו ע"א 181/67 גרינשפן נ' שרעבי, פ"ד כא(2) 630; ע"א 395/70 מדינת ישראל נ' עראבי, פ"ד כה(2), 20). הוראות סעיף 122(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובעות חובה לצרף את כל היורשים לתביעה." ( בג"צ 6250/05 איציק לוי נ' לשכת עורכי הדין עמ' 5 לפסה"ד). אפשר לתבוע עיזבון באמצעות יורשיו ( סעיף 1 לחוק הירושה קובע, כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" ), או באמצעות מנהל העיזבון במידה ומונה כזה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם ניתן לתבוע עיזבון: הבקשה 1. בפניי בקשה של הנתבע מס' 2 ( להלן: "המבקש" ) שהוגשה ע"י בא כוחו עו"ד בנימין שור, למחקת התובענה שהוגשה בתיק העיקרי ע"י התובע, ככל שהיא מופנית כנגד הנתבע מס' 1 -עיזבון המנוח. רקע תמציתי 2. התובע הגיש כנגד 8 נתבעים, כתב תביעה מתוקן, בו טען, בין היתר, כי הוא הרוכש עפ"י הסכם מכר של מקרקעין שברח' 44-46 בטבריה, והמזוהים כחלקות 83,84 ו-85 גוש 15037 (להלן: "המקרקעין"), יחד עם נתבע מס' 7 דוד אבודרהם, כשחלקו של התובע במקרקעין 80%, ואילו חלקו של הנתבע 7, 20%. התובע טען, כי המנוח אוירבך היה החייב בתיק הוצאה לפועל, כשלטענת התובע המקרקעין נמכרו לו ולנתבע 7, בהליך כינוס נכסים במסגרת תיק ההוצאה לפועל, שנפתח נגדו ע"י הנתבע מס' 2 (תיק הוצל"פ מס' 06-01223-08-8). 3. המבקש הינו כאמור, הזוכה בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל, במסגרתו מונה ככונס נכסים לצורך מימוש המקרקעין הנ"ל, תחילה עו"ד קמילמן, ומשזה התמנה לשופט, מינתה רשמת ההוצאה לפועל בצפת במקומו את הנתבע 3 -עו"ד שור, לככונס נכסים לצורך מכירת המקרקעין. לטענת התובע, חתם עו"ד שור חתם על הסכם למכירת המקרקעין לתובע ולנתבע 7, מתוקף תפקידו ככונס נכסים של המקרקעין. 4. נתבעים 4-6 קנו את המקרקעין, עפ"י הסכם שנחתם ביום 1/7/10 בינם לבין עו"ד שור ביום 13/7/10, ככונס נכסים ו/או כמיופה כוח של בעל הקרקע, החייב בתיק ההוצל"פ הנ"ל המנוח יצחק אוירבך (הנתבע מס' 1). 5. בתביעה עתר התובע, בין היתר, כי ביהמ"ש יקבע שהסכם המכר אשר נחתם בינו לבין כונס הנכסים מיום 28/7/09, ואושר ע"י רשם ההוצאה לפועל, עומד בתוקפו והוא הסכם מחייב ולא בוטל מעולם. לחילופין נתבקש ביהמ"ש להורות לעו"ד שור, להשיב לו את כל הכספים שהופקדו על ידו ו/או שולמו לעו"ד שור ביחס למקרקעין, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין, ולהורות לנתבעים לפצות את התובע, בסך של 4 מיליון ₪ בגין כל הנזקים שנגרמו לו בשל מעשיהם ו/או מחדליהם כפי שפורט בתביעה. הטענות בבקשה 6. המבקש טען, כי יש למחוק את הנתבע מס' 1 מהתביעה, שכן עיזבון אינו אישיות משפטית, אינו כשיר לזכויות ולחובות, ואינו יכול לתבוע ולהיתבע. עיזבון אינו אלא כינוי של מסת נכסים שהותיר אחריו המנוח. 7. לחלופין, טען המבקש, כי במידה וביהמ"ש יקבע כי ניתן לתבוע במקרה דנן את עיזבון המנוח אוירבך, הרי יש להצהיר כי ההמצאה שבוצעה לב"כ הנתבע 2 - עו"ד בנימין שור, אינה תופסת ואין בה כלום. לטענת עו"ד שור, הוא מעולם לא ייצג את המנוח. להפך, הוא ייצג נתבע 2 שהיה יריבו של מר אוירבך בהליכים משפטיים שנפתחו נגד אוירבך. עו"ד שור ציין, כי הוא אמנם קיבל ייפוי כוח בלתי חוזר מטעם המנוח אוירבך בעודנו בחיים, אך זאת בעניין מכירת המקרקעין בלבד, כך שייפוי כוח כזה אינו הופך אותו לכתובת של המנוח אוירבך לצורך המצאת כתבי בית דין הממוענים אליו. תגובת התובע לבקשה 8. התובע טען, כי בכתב התביעה המתוקן הוא ציין, כי הנתבע 1 הינו עיזבון המנוח אוירבך באמצעות כונס הנכסים עו"ד בנימין שור, אשר מונה ע"י ביהמ"ש למכירת המקרקעין נשוא התביעה. משכך, לדידו, תביעת נכסי המנוח באמצעות כונס הנכסים, מכשירה את העיזבון כאישיות משפטית, שיכולה לתבוע ולהיתבע. 9. התובע הוסיף וטען, כי הוא הרוכש, ביחד עם נתבע מס' 7, עפ"י הסכם מכר של המקרקעין. הנתבע 1 הינו עיזבונו של המנוח אוירבך, אשר היה הבעלים של המקרקעין והחייב בתיק ההוצל"פ, והוא באמצעות כונס הנכסים אשר מונה ע"י ביהמ"ש, ואשר בא בנעלי המנוח לפי הוראות כל דין. עוד טען ב"כ התובע, כי עו"ד שור מתוקף תפקידו חתם על הסכם המכר עמו ועם הנתבע 7, לאחר אישור רשמת ההוצל"פ, ובנוסף הוא זה אשר חתם על ההסכם, הנטען, עם הנתבעים 4-6, בתור מיופה כוח או כונס נכסים. עוד טען המבקש, כי בהינתן ייפוי כוח בלתי חוזר ע"י המנוח, לצורך העברת זכויות בנכס, הרי הנכס אינו עוד מנכסי העיזבון, וכן שולל הוא כל אפשרות להקנות ליורשים זכויות כלשהן בנכס. התוצאה הינה, כי הנכס אינו נכלל בנכסי העיזבון, ומשכך אין שום יסוד לבקשת המבקש. 10. לגישתו של ב"כ התובע, עיזבון המנוח יכול לתבוע ולהיתבע הן באמצעות יורשיו של המנוח, והן באמצעות כונס הנכסים אשר מונה ע"י ביהמ"ש, עוד טרם מותו של המנוח, לצורך מכירת הנכס. תשובת המבקש לטענות התובע- המשיב 11. המבקש חזר על טענותיו בבקשה והוסיף וטען, כי אם התובע עצמו טוען, כי המקרקעין אינם נכללים בנכסי העיזבון, ולא ברור מדוע הוא תובע את העיזבון. טענה זו דווקא מצדיקה מחיקת התביעה נגד העיזבון. 12. בתשובת המבקש לתשובת התובע, נטען עוד, כי התובענה אינה רק לסעד של ביצוע בעין, אלא גם, ובעיקר, לסעד כספי בסך של 4 מליון ₪, ובוודאי לא ניתן לומר כי, עו"ד שור, כי תפקידו ככונס נכסים על הקרקע, כולל ייצוג המנוח, לא כל שכן, ייצוג יורשיו, גם בתביעה כספית. הדיון בבקשה 13. בבקשה זו התקיים דיון, במעמד הצדדים, ביום 23/6/11. עו"ד שור טען, כי מבחינה פורמלית כל בעל דין יכול להגיש בקשה כאשר הוא רואה תקלה בכתבי הטענות. הוא הבהיר, כי הוא הגיש את הבקשה מאחר וצוין בתביעה המתוקנת, כי נתבע 1 הוא "עיזבון המנוח אוירבך יצחק ז"ל, ע"י כונס הנכסים - עו"ד בנימין שור". עוד טען, כי התביעה בעיקרה הינה לסעד כספי של 4 מ' ₪ ולא למקרקעין, על כן ברור כי תפקידו ככונס נכסים או מחזיק ביפוי כוח מהמנוח למכירת המקרקעין, אינו מסמיכו לייצג את המנוח, לא כל שכן את יורשיו בתביעה כספית. 14. ב"כ התובע עו"ד הבר טען, בין היתר, כי תפקידו של עו"ד שור ככונס נכסים של המקרקעין עודנו בתוקף, וכל עוד לא בוטל ע"י הגוף שמינה אותו, ראש ההוצל"פ. הוא הבהיר, כי אין בידיו או בידי התובע פרטים לעניין עיזבון הנתבע 1, ואין לו אפשרות להשיג פרטים כאלה. דיון והכרעה 15. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחנתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה. 16. "העיזבון אינו אישיות משפטית ולפיכך אינו יכול לתבוע ולהתבע (ראו ע"א 181/67 גרינשפן נ' שרעבי, פ"ד כא(2) 630; ע"א 395/70 מדינת ישראל נ' עראבי, פ"ד כה(2), 20), ועל הוראות סעיף 122(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 לפיו חובה לצרף את כל היורשים לתביעה." ( בג"צ 6250/05 איציק לוי נ' לשכת עורכי הדין, עמ' 5 לפסה"ד). 17. אפשר לתבוע עיזבון באמצעות יורשיו ( ס' 1 לחוק הירושה קובע, כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" ), או באמצעות מנהל העיזבון במידה ומונה כזה. 18. התובע בעניין דנן, תבע את עיזבון המנוח אוירבך ע"י כונס הנכסים - עו"ד בנימין שור, כאשר לטענתו עצם תביעת העזבון, באמצעות כונס הנכסים מכשירה הגשת תביעה כנגד העזבון. אין בידי לקבל טענתו זו של ב"כ התובע, דעתי היא כי לא ניתן לתבוע עיזבון באמצעות כונס נכסים בין אם מונה לכונס על כלל נכסיו, ובין אם המינוי הוא לגבי נכס מסוים מנכסי החייב, בדומה למקרה שבפנינו, ( בו מונה עו"ד שור לכונס נכסים של המקרקעין הנ"ל, לצורך מכירתם בתיק ההוצל"פ הנ"ל). עו"ד שור מונה ככונס נכסים על המקרקעין, עפ"י החלטת רשם ההוצאה לפועל, ומכוח סמכותו עפ"י חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967 . סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע: "כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב." כונס הנכסים מתמנה בד"כ לבקשת הזוכה, ומטבע הדברים, שלא מרצונו של החייב. במקרים רבים וכמו במקרה דנן, כונס הנכסים הוא בא כוחו של הזוכה, שאמנם כפוף לפיקוחו והוראותיו של רשם ההוצל"פ, שמינה אותו, יחד עם זאת, אינו בהכרח מייצג את האינטרסים של החייב, שקרוב לוודאי, אינו מעונין כלל במימוש הנכס. כונס הנכסים אמנם נכנס בנעליו של החייב, אולם זאת לעניין הנכס המסוים, ולצורך מימושו, והאינטרסים של השניים, החייב וכונס הנכסים, אינם בהכרח זהים. גם מטעם זה אין מקום לראות את כונס הנכסים כמייצג את העזבון או כבא בנעלי העזבון לענין כל תביעה שתוגש נגד העזבון. ככל שמדובר בתביעה, בגין הנכס המסוים ועל יסוד פעולות שהכונס ביצע, הרי לכאורה, די בהפניית התביעה נגד הכונס, ואין צורך בצירוף הבעלים של הנכס. מעבר לאמור, התביעה כאן הינה כנגד העיזבון, ועו"ד שור שימש ככונס נכסים אך ורק על המקרקעין, ולא על כלל נכסיו של החייב המנוח, כך שבכל מקרה אינו מוסמך מתוקף היותו כונס נכסים של המקרקעין לייצג את העזבון בתביעה כספית על סכום של 4 מליון ₪. 19. מכאן לטענת התובע, כי עו"ד שור הוא מיופה כוח של המנוח, אשר חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר (במסגרת פשרה בינו לבין הזוכה במהלך הליכי ההוצאה לפועל), בו מינה את עו"ד שור לצורך העברת הנכס על שם הקונה - הזוכה, או ע"ש צד ג', לפי רצון הזוכה, ולפיכך ניתן לתבוע את העיזבון באמצעותו. גם טענה זו יש לדחות. על מנת שעו"ד יהיה מוסמך לייצג אדם בהליך כלשהי, ויהווה כתובתו של בעל הדין למסירת כתבי בי-דין, יש צורך ביפוי כוח שיסמיך את עוה"ד לטפל בעניין הספציפי. חתימת יפוי כוח בלתי חוזר, עליו חותם המוכר - החייב, ובו הוא מסמיך עו"ד פלוני לעשות כל הדרוש, לצורך העברת הנכס נשוא עסקת המכר לקונה, אין בו כדי להפוך את אותו עו"ד לבא כוחו של החייב, בכל הליך משפטי שינקוט נגדו, אלא אם הדבר צוין במפורש בייפוי הכוח. ובענייננו, לא הוצג היפוי כוח ולא הוכח כי אותו יפוי כוח מסמיך את עו"ד שור לייצג את המנוח בהליכים משפטיים, ובאיזה סוג של הליכים. היקף שליחותו של מיופה הכוח וסמכויותיו, מתוחמות עפ"י האמור בייפוי הכוח בלבד. וכאמור, על מנת שעו"ד ייצג בעל דין בהליך כלשהו, יש צורך בייפוי כוח שמסמיך אותו לייצגו באותו עניין. יש להוסיף, כי סביר להניח כי, יפוי הכוח הבלתי חוזר עליו חתם המנוח, ניתן דווקא להבטחת זכויות של הנושה - "יריבו של המנוח" ולהעברת המקרקעין על שמו, או ע"ש צד שלישי בו רצה הנושה, ומטעם זה גם אין זה הגיוני כי העיזבון ייתבע באמצעות מיופה הכוח, עו"ד שור. 20. לסיכום, עזבון אינו אישיות משפטית, שבכוחה לתבוע ולהיתבע. מינוי כונס נכסים ע"י רשם ההוצל"פ על נכס של חייב במסגרת תיק הוצל"פ, אינה משנה את העובדה כי העזבון אינו אישיות משפטית, ואין בה כשלעצמה להכשיר הגשת תביעה נגד העזבון. זאת ועוד, מיופה כח שמונה עפ"י יפוי כח בלתי חוזר, למטרת העברת נכס מסוים משמו של מי שחתם על יפוי הכוח (בענייננו המנוח אוירבך) לנושה שלו או לצד שלישי, אין משמעותה כי אותו מיופה כוח, מוסמך לייצג את נותן היפוי כוח בכל הליך משפטי, כל עוד והדבר לא צוין במפורש. מכל מקום, בוודאי שאדם כזה, אינו מוסמך, לייצג את נותן יפוי כח בתביעה כספית, גם אם היא נובעת מעסקה, שעל פי הנטען עשה הכונס בנכס לגביו ניתן יפוי הכוח. 21. בטרם סיום, אציין כי ב"כ התובע נשאל אם בידיו פרטים על יורשי המנוח, זאת ע"מ לבדוק אפשרות להתיר תיקון כתב התביעה, אולם זה ענה בשלילה, והוסיף כי אין באפשרותו לברר פרטים כאלה, על כן, אין כל טעם להתיר את תיקון כתב התביעה באופן שהעזבון יתבע באמצעות היורשים. 22. סוף דבר, ונוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה על מחיקת הנתבע מס' 1, "עזבון המנוח אוירבך יצחק", מכתב התביעה. בנסיבות, לא מצאתי לנכון לחייב את התובע בתשלום הוצאות הבקשה, וכל צד ישא בהוצאותיו. שאלות משפטיותעיזבון