העברת אסיר לכלא אחר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להעברת אסיר לכלא אחר: 1. העותר - הינו אסיר פלילי, המרצה ענש של מאסר עולם, לאחר שהורשע בעבירת רצח. מאסר זה הוא מרצה מאז שנת 1995, ועתה הוא מוחזק בכלא "אשל", באגף "21 - שמור". בעתירתו זו, מלין הוא על סירובו של המשיב להעבירו לכלא "איילון"; על היותו מוחזק באגף הנ"ל, (שהינו אגף שמור, ולא "פתוח"); ועל היותו בלתי מועסק בכלאו. הוא עותר, איפוא, להעבירו לכלא איילון; ולחילופין, להעבירו לאגף אחר בכלאו הנוכחי ולספק לו תעסוקה בו. 2. באשר לחלקה של העתירה הנוגע לאי העברת העותר לכלא איילון - נטען בכתב התגובה המקורי של המשיב, ובמכתב סגן מנהל בית הכלא המצורף אליו, כי על פי הרישומים והנתונים שבידי המשיב, הרי שהעותר הינו תושב מזרח ירושלים, וככזה הוא משתייך לגוש דרום (בהיות ירושלים משתייכת - גאוגרפית, ומבחינת מיון האסירים למתקני הכליאה השונים - לגוש דרום), ועל כן הוא מוחזק בכלא "אשל"; ולפיכך, אין בפי העותר כל טעם המצדיק העברתו לכלא "איילון", אשר בו מוחזקים אסירים המשתייכים (מבחינת מקום מגוריהם) לגוש מרכז. ברם, נוכח טענת העותר - אותה הדגיש בפני בישיבה הראשונה שנתקיימה בעתירה זו - ולפיה, אכן התגוררו משפחתו והוא (עד למאסרו) במזרח ירושלים, אך בשל חשש לנקמת דם (עקב הרצח בו הורשע העותר) עקרה משפחתו לעיר יפו, ושם היא מתגוררת, ומאחר וטענה זו לא היתה, לכאורה, בפני וועדת ההעברות בעת שקיבלה את החלטתה, לדחות את בקשת העותר - הוריתי כי הענין יידון מחדש בפני הוועדה הנ"ל, לאחר שהעותר יגיש בקשה מחודשת; ולצורך זה דחיתי את המשך הדיון בעתירה. ואמנם, וועדת ההעברות שבה ודנה בענינו של העותר, אך גם לאחר דיון מחודש זה, נדחתה הבקשה, מהטעם שבכלא "איילון" מוחזק אסיר המסוכסך עם העותר. פרט לכך, שבה ונבדקה טענת העותר בדבר העתקת משפחתו את מגוריה ליפו, אך לטענה זו לא נמצאה כל אסמכתא, ומכל מקום, גם עד לאותה עת עדיין מופיע העותר ברישומי משרד הפנים כמי שמתגורר במזרח ירושלים, ולא נעשה, ולא נתבקש ביצוע, שינוי ברישום זה. 3. אכן - ובכפוף לאילוצי המערכת וצרכיה, וטעמים סבירים אחרים - ראוי כי אסיר יוחזק במתקן כליאה הקרוב, ככל שניתן, למקום מגורי בני משפחתו, על מנת להקל על אלה, ככל האפשר, לבקר את האסיר. ואמנם, המשיב גם עושה מאמצים לעמוד בהנחיה זו ומשתדל ליישמה, ומשום כך גם נקבעה, כאמור, חלוקה גאוגרפית של מתקני הכליאה, בהתאם. דא, עקא, כי לא תמיד ניתן לעמוד בהנחייה זו - אם מחמת אילוצים של המערכת, כגון, צפיפות במתקן כליאה זה או אחר; ואם מפאת טעמים הנעוצים באסיר עצמו, כגון: היותו טעון הגנה, בשל סכסוכים אשר לו עם אסירים בכלא זה או אחר; או בשל היותו מסוכן לאסירים אחרים באותו כלא; או בשל רמת מסוכנותו, מבחינת סיכון בריחה, המחייבת החזקתו בכלא ובתנאים בעלי רמת בטחון גבוהה; וכיו"ב שיקולים. 4. באשר לעותר דנן, ופרט לכך, שכאמור, לא הוכח שמשפחתו העתיקה מגוריה ליפו, למרות שבפשטות ניתן היה להוכיח זאת, לפחות באמצעות בני המשפחה, שיכולים היו להצטייד באישור מתאים של משרד הפנים ומרשם האוכלוסין ולהציגו בפני שלטונות בית הכלא - הרי, שמכל מקום, הוברר, כאמור, כי העותר מסוכסך עם אסיר בכלא "איילון" (וכנראה, על רקע אותה עבירת רצח, שכתוצאה הימנה קיים חשש למעשה נקם), ועל כן - ולשם הגנה על העותר עצמו - אין הוא מועבר לאותו כלא. לא למותר לציין, כי בפני הוצגה רשימה חסויה של אסירים שעימם מסוכסך העותר, והם מצויים לא רק בכלא "איילון", אלא גם בבתי כלא אחרים, ובכלל זה, גם בכלא "אשל", שבו הוא מוחזק. נחה, איפוא, דעתי כי עמדת המשיב בנדון זה - הינה סבירה, ענינית ותכליתית, ולא ראיתי מקום להתערב בה. 5. באשר לחלקה של העתירה הנוגע לבקשה להעברת העותר לאגף פתוח והעסקתו שם - הרי שמאותו טעם, הנעוץ בצורך להגן על העותר, מוחזק הוא באותו "אגף 21", הנחשב לאגף "שמור". זאת, משכאמור, גם בכלאו זה מצויים אסירים עימם הוא מסוכסך. יתר על כן, בכלא זה (וייתכן גם בבתי כלא אחרים) קיימת יריבות מתמדת בין אסירים תושבי מזרח ירושלים - עליהם נמנה העותר, כאמור - לבין אסירים אחרים (כנראה, על רקע לאומני, אף אם מדובר באסירים פליליים, ולאו דווקא בטחוניים). משום כך, לא ניתן להעביר את העותר - המוכר כתושב מזרח ירושלים - לאגף פתוח, בכלאו זה, מחשש לפגיעה בו, בחייו, בשלמות גופו או בבריאותו; ועל כן הוא מוחזק, כאמור, באגף השמור ("אגף 21"). כפועל יוצא מכך, ובשל אותו חשש, גם לא ניתן להוציאו לתעסוקה שוטפת ויומיומית, משזו מתאפשרת רק באותם אגפים פתוחים, שבהם נשקפת לו סכנה, כאמור. אכן, גם באגף השמור, שבו מוחזק העותר, קיימת אפשרות לתעסוקה, כ"אסיר חוליה". אולם, אפשרות זו הינה מוגבלת ל- 4 אסירים, בלבד. ומכל מקום, העותר לא הגיש בקשה ספציפית בענין זה. לאור האמור, לא ראיתי - גם כאן - מקום להתערב בהחלטת המשיב להוסיף ולהחזיק את העותר באגף שבו הוא מוחזק. יחד עם זאת, ומשלא שמעתי טענות על התנהגות שלילית מצד העותר באגפו זה, אני ממליץ בפני המשיב - אם העותר יבקש זאת - לאפשר לו תעסוקה כ"אסיר חוליה" באגף האמור ("אגף 21"). 6. אשר על כן - ובכפוף להמלצה, כאמור בסיפא לסעיף 5 להחלטה זו לעיל - אני דוחה את העתירה,על כל חלקיה. כן, אני פוטר מתשלום אגרה. בית סוהר / כלאמאסראסירים