קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הערכת מעצר בחמישה ימים: בפני בקשה להארכת מעצרו של החשוד בחמישה ימים. נציג המבקשת הצהיר כי החקירה בתיק תמה. עילת המעצר נסמכת על סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996. הגיש נציג המבקשת לבית המשפט, ביחד עם תיק החקירה, גם הצהרה מטעם הפרקליטות - "הצהרת תובע". טען הסניגור המלומד, כי המסמך אשר הוגש לתיק בית המשפט ואותו מכנה נציג המבקשת "הצהרת תובע" איננו הצהרת תובע כנדרש בסעיף 17 (ד) לחוק הנ"ל וזאת, משום שלדעתו מנוסח אותה הצהרה לא ניתן ללמוד חד משמעית כי בדעת הפרקליטות אכן להגיש כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים. הפנה הסניגור לתקציר החלטה אשר נתנה בב.ש. 2131/97 - תקציר מתוך ירחון "הסניגור" וממנה מבקש הוא כי אלמד שיש לשחרר את מרשו משום שבענייננו, כמו בעניין נשוא ב.ש. 2131/97 הצהרת התובע איננה נחרצת ואיננה בלתי מסוייגת. על אף שסבורה הייתי שהיה על הסניגור להיכבד ולהמציא לבית המשפט את ההחלטה עליה הוא מבקש להסתמך, במלואה, לרבות אותה הצהרת תובע אשר הוגשה באותו עניין וזאת, למען יוכל בית המשפט לראות באופן מלא הדברים - אך משלא עשה כן, עיינתי בכל זאת באותו תקציר וכל שאוכל לומר, שאין העולה ממנו דומה לענייננו. באותו עניין נשוא ב.ש. 2131/97 דובר ב"הצהרת תובע" אשר ערבה, באופן שאיננו ראוי, עילות המעצר ואף סייגה הנכונות להגשת כתב אישום עם בקשת המעצר במילים: "בכפוף לביצוע השלמות חקירה הדרושות להשלמת הראיות". משמע, מאותה הצהרת תובע עלה, כי החקירה טרם תמה ואם אכן כך הוא - לא יכולה היתה המבקשת להסתמך על עילת המעצר המעוגנת בסעיף 17 (ד) והמיועדת לסיטואציה בה תמה החקירה אך נדרשים ימי מעצר לצורך הכנת כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים. בענייננו, כאמור, הצהיר נציג המבקשת כי החקירה תמה וכפי שלמדתי מתיק החקירה, הועבר התיק לעיון הפרקליטות ונתנו לגביו הנחיות להשלמות חקירה - אשר בוצעו. המסמך "הצהרת תובע" אשר הוגש לי היום על ידי נציג המבקשת ואשר נושא תאריך היום - 2/6/99 - הרי, שעמדת הפרקליטות - נכון להיום - הינה, כי יהיה מקום להגשת כתב אישום עם בקשה למעצרו של החשוד עד תום ההליכים. מנסה הסניגור לפרש כי לשון המסמך איננה חד משמעית משום שכתוב בו "עמדתנו כעת... יהיה מקום להגיש..." דהיינו, בלשון עתיד והעתיד איננו ידוע ויכול ויחולו שינויים בעמדת התביעה. לאחר ששקלתי טענות הסניגור בכובד ראש אוכל לומר, כי אינני רואה הדברים עין בעין עם הסניגור המלומד. העובדה שהחקירה תמה משמעה, שהתיק בשל להגשת כתב אישום מבחינת הראיות המצויות בו עד כה ואם זוהי נקודת הראיה כי אז, לא סביר בעיני שהמאשימה אשר הצהירה היום ב"הצהרת תובע" שבכוונתה להגיש כתב אישום עם בקשת מעצר, תשנה עמדתה ואינני סבורה, כי ניתן לומר על עמדתה כי הינה עמדה מסוייגת. המילים "כעת" ו"יהיה מקום" המנוסחים במסמך בלשון עתיד, כל כוונתם הינה להסביר - כי כשיחזור התיק אל הפרקליטות, לאחר הדיון היום בבית משפט זה, כי אז - יוגשו כתב האישום ובקשת המעצר - זוהי הפרשנות הסבירה והנכונה בעיני ולכן, מוסבים הדברים ללשון עתיד. סוף דבר, ולאחר שעיינתי בתיק החקירה ובבקשה ולאחר ששמעתי דברי הצדדים הנני סבורה כי יש מקום להעתר חלקית לבקשה, כי קיימות ראיות לכאוריות וכי בנסיבות העניין בו נעברו העבירות ולאור חומרתן יש גם מקום לבקש מעצר עד תום ההליכים וקיימת עילת מעצר. עם זאת, לאור היקפו של התיק אינני מוצאת לנכון להאריך המעצר בחמישה ימים והנני מורה בזאת על הארכת מעצרו של החשוד עד יום 3/6/99 בשעה 16: 00. הארכת מעצרמעצר