קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת חוזה עבודה עם כוריאוגרף: זוהי תביעה לפיצוי כספי עקב נזקים שנגרמו לתובע בגין הפרת חוזה עבודה עם הנתבעת.   להלן עובדות המקרה: 1. התובע כוריאוגרף במקצועו ובעל תואר ראשון בחינוך ובמדע המדינה.   2. התובע עבד עם קבוצות ולהקות מחול בנתבעת למעלה מ- 5 שנים. ביולי-אוגוסט 1997, נוהל עימו משא ומתן לחידוש קשרי העבודה ומכאן התביעה שלפנינו.   3. התובע הוזמן על ידי ראש עיריית מעלות כדי לשמש הכוריאוגרף של להקות המחול של העיר. ראש העירייה ביקש מהתובע אישית לקבל את הזמנת העירייה במיוחד נוכח חגיגות היובל הצפויות. ראש העירייה הפנה את התובע למנכ"ל העירייה, שחזר על רצונו של ראש העיריה וביקש הצעת מחיר. הצעת המחיר הוגשה ע"י התובע ב-27.07.97 (ראה מסמך ת/2).   4. במשא ומתן טלפוני בין התובע למנכ"ל העיריה סוכם, כי יחסי העבודה יהיו של עובד ומעביד וזאת על פי העדפת התובע - ומנכ"ל העיריה שלח הצעה כספית לתובע ב-1/8/97 (ראה מסמך ת/3).   על מסמך זה נרשם "הסכמתך תביא לחתימת חוזה מיידית".   5. לבקשת התובע ובעקבות המשא ומתן בין הצדדים נערך על ידי הנתבעת חוזה התקשרות ונשלח לתובע בפקס' ביום 19.08.97 (ראה מסמך ת/4). בשיחה טלפונית עם המנכ"ל הסכים התובע לנוסח ההסכם למעט שינויים קלים, שסוכמו עם המנכ"ל בטלפון.   6. במקביל ביצע התובע פעולות שונות כמו הכנת לוגו פרסומי, סוכם העסקת נגן, התקשרות עם מנהלת מתנ"ס לסכום הסדרי השימוש במתקן לחלקיו בימים שונים בשבוע. התחלת העבודה נקבעה ל-01.09.97, כפי שנקבע בהסכם.   7. מספר ימים לאחר שקיבל התובע לידיו את ההסכם דלעיל, נודע לו מעוזרו, שהנתבעת התקשרה עם כוריאוגרף אחר. בתשובה לפנייתו למנכ"ל העירייה לקבלת הסברים נענה, כי:ב"חל שינוי באסטרטגיה של הנתבעת". התובע הודיע למנכ"ל,כי החל בעבודה - הכנת מוזיקה וכוריאוגרפיה ל-6 להקות המחול של העיר, שליחת פליירים ומודעות פרסום בהסתמך על ההכנסה הצפויה מההסכם. הכנת המוסיקה לדוגמא - באה לידי ביטוי בהמצאת רעיון מוזיקלי וגיבושו, בניית צעדים ללהקת המחול והכל תוך השקעה רבה. המנכ"ל ביקש מהתובע להמתין מספר ימים.   8. התובע טוען, כי המשא ומתן בין הצדדים הבשיל לכדי הסכם חוזי מחייב והצעת ההסכם הכתובה של העיריה מעידה על גמירת הדעת שלה והחוזה סוכם בקיבול של התובע. הנתבעת ביקשה מהתובע להיענות להצעתה להעסיקו ככוריאוגרף של להקות המחול הייצוגיות שלה, המנכ"ל חזר ופנה לתובע והאיץ בו להסכים להצעה וגם לצמצם תביעותיו. לחץ הזמן הוסבר בכך שברצונו לסיים את העניין לפני שראש העיריה יוצא לחו"ל.   9. התובע טוען, כי בעקבות ההסכם עם העיריה הוא השקיע עבודה רבה, נמנע להתקשר עם גורמים אחרים נוכח כמות העבודה הצפויה מהתקשרות זו. הנזק שנגרם לו כתוצאה מביטול ההסכם נובע מהוצאות מרובות שכבר נעשו ומאי יכולתו להשתכר בעקבות הביטול.   10. לדבריו - ההתקשרות הקודמת עם המתנ"ס במעלות הסתיימה על רקע של חילוקי דעות בינו לבין היו"ר החדש במתנ"ס. באותה תקופה היו שם גם סכסוכים פנימיים שלא קשורים בתובע (פיטורי מנהלת, התפטרות יו"ר) והמתיחות ארעה בשנה החמישית לעבודת התובע במקום. התובע הגיש לביה"ד מכתב הערכה של מי שהיתה מנהלת המתנ"ס בתקופת הקשר הראשון בין הצדדים (אפריל 1995, ראה מסמך ת/8) ואת מכתבו של ראש העיריה לתובע בעניין הסכסוך בין התובע ליו"ר המתנ"ס (ראה מסמך ת/7 מפברואר 1997).   11. בעדותו בביה"ד סיפר התובע, כי אחרי חמש שנות עבודה במתנ"ס התחלפו במקום היו"ר והמנהלת, ומערכת היחסים עם היו"ר התערערה שלא באשמת התובע.   התובע סיפר על נסיעת להקת המחול לחו"ל ועל התלאות שפקדו אותם בגלל ששוכנו במקום לא הולם, הרקדנים הצעירים לקו בדלקת עיניים וכן היו תקלות נוספות, אך לבסוף ייחסו לו התנהגות ומעשים ללא הצדקה. עוד ספר על עבודתה ההתנדבותית של מנהלת הלהקות, גב' שרביט, ועל יחסיהם של אחת מבנותיה, שרקדה בלהקה שבניהולו. לגרסתו יחסו של היו"ר החדש במתנ"ס היה כלפיו שלילי כבר מפגישתם הראשונה, והיחסים רק החמירו.   12. מטעם התובע העיד עוזרו, יורם בן שושן, שמסר כיצד נודע לו שהעיריה התקשרה עם כוריאוגרף אחר. כן העיד על מה שהתרחש בנסיעת הלהקה לחו"ל כאשר הוא צורף לחלק מתקופת השהות של הלהקה בחו"ל, כי היה בחופשה רגילה בשרות חובה בצבא. לדבריו - נוכח היכרות בת שנים עם התובע "הוא תמיד שימש כמודל לחיקוי עבורנו".   13. לדברי התובע הנתבעת נתנה ביטויים חיצוניים ברורים לגמירות הדעת בעניין ההתקשרות אתו ולתנאים שסוכמו ביניהם. התובעת אף התחייבה לחתום על ההסכם, על כן אין היא יכולה להתנער ממנו. המנכ"ל פעל בשם הנתבעת ושניהם פעלו בחוסר תום לב, כאשר לא הייתה להם עילה ממשית לביטול ההסכם.   14. העדויות מטעם הנתבעת הן הכפשות לא מבוססות. כן אין כל ממש גם בעדותה של גב' שרביט נ גד התובע, בכל שהתרחש באותה נסיעה של הלהקה לחו"ל. יוצא, איפוא, שסיום הקשר בין הצדדים בתקופה הראשונה, בא לעולם בגלל מערכת היחסים עם מי שהיה אז יו"ר המתנ"ס שהגיש תצהיר, אבל לא טרח לבוא להעיד.   15. לדבריו - המנכ"ל שהיה גם מנהל מח' החינוך של העיריה לא ידע על שהתרחש באותה נסיעה לחו"ל ולא ידע על ההאשמות שיוחסו לתובע, ובודאי שלא טרח לאמת אותן עמו.   16. כן טען התובע - כי אין לקבל את טענת העיריה כי לפי סעיף 203 לפקודת העיריות היא פטורה מההתקשרות עם התובע, הואיל והחוזה בין הצדדים לא נחתם בפועל. השימוש בסעיף 203 אינו מעניק פטור אוטומטי לעיריה מחובותיה החוקיות על פי חוק החוזים.   17. הנתבעת אישרה בביה"ד, כי התקיים משא ומתן עם התובע ותו לא. לטענתה החוזה בין הצדדים לא נכרת והמשא ומתן נפסק, משנודעו למנכ"ל העיריה עובדות חדשות שהיה בהן כדי להצדיק את הפסקת המשא ומתן ודחיית הצעתו של התובע. העובדות שנתגלו אודות התובע, אישיותו ומעשיו הפכו את העסקתו לבלתי אפשרית. הנתבעת טוענת שאין במסמכים, שהציג התובע, קשר חוזי בין הצדדים, וזאת על פי החובות החלות עליה על פי פקודת העיריות סעיף 203.   18. לטענתה - התובע ניהל עם הנתבעת משא ומתן שלא בתום לב, תוך הסתרת עובדות מהותיות, שלו היה מגלה אותן - לא היה מתקיים כלל משא ומתן עמו. לנתבעת נתגלה, כי התובע פוטר בעבר מעבודתו במתנ"ס במעלות עקב בעיות התנהגות קשות ואי התאמה חינוכית ותרבותית. אופיו, מעשיו והתנהגותו של התובע כלפי תלמידיו, כפי שנתגלה לנתבעת הפכו את העסקתו לבלתי אפשרית.   19. עדת ההגנה גב' שולמית שרביט, שהיתה מנהלת להקות המחול והלהקות הייצוגיות במתנ"ס, כתבה בתצהירה כי במהלך נסיעה עם הלהקה לחו"ל, עמדה על אופיו, מעשיו והתנהגותו של התובע, ולדעתה התנהגותו הייתה לא הולמת, לא חינוכית ולא תרבותית, במיוחד עקב התבטאויות בוטות, גם בנוכחות בני נוער, והעדר תשומת לב ראויה לרקדנים הצעירים.   20. בעדותה בביה"ד אישרה גב' שרביט שהילדים לקו בחו"ל בדלקות עיניים "עד כדי כך שלא ניתן היה לפקוח את העיניים, נפיחות ואדמומיות, כך שנאלצו להופיע עם משקפי שמש", הטיפול בהם נעשה על ידה, היות והיא אחות במקצועה, ובעזרת תרופות שסיפק מלווה מקומי שהיה רופא. בפועל לא היה למי לפנות ולא הייתה עזרה רפואית.   21. כשנשאלה מי היה ראש הקבוצה השיבה, כי מר דוד אוחנה (יו"ר המתנ"ס) והוסיפה כי הבינו שאלו התנאים וצריך להסתדר עם מה שיש.   22. על פי עדותה מתברר, כי במשך שמונה שנים עסקה גב' שרביט בהתנדבות בניהול להקות המחול ובכל עניין שהיה דרוש להן, ופרשה לאחר הנסיעה הנזכרת לחו"ל. כן אישרה שהיו יחסים טובים בינה לבין התובע כולל ביקורים משפחתיים הדדיים. לדעתה - ההתייחסות שלו כלפי הילדים הרקדנים הייתה כזו שהם פחדו ממנו ולא היה להם נוח במחיצתו. העדה טענה שהתובע לא סילק את בתה מהלהקה אלא היא עזבה מרצונה, והיא לא שמרה לו טינה על כך. כן העידה על עימותים בין התובע לבין יו"ר המתנ"ס וסגנו, וביטויים מכוערים בהם השתמש התובע. העדה אישרה שלא הייתה חלק מהצוות המקצועי ולא ידעה שעקב מצב הלהקה בחו"ל ומחלת הילדים, דרש התובע מיו"ר המתנ"ס לשוב לארץ.   23. המנכ"ל מר צייזלר כתב בתצהירו, כי העיריה לא התקשרה, בסיכומו של דבר עם התובע, נוכח עובדת פיטוריו מתקופת העסקה קודמת במתנ"ס בגין התנהגות לא הולמת, לא חינוכית ולא תרבותית. העובדה שהנתבעת לא התקשרה עם התובע לא מנעה ממנו להתקשר עם גורמים אחרים ובפועל לא נגרם לתובע נזק כספי עקב הפסקת המו"מ איתו.   24. מר צייזלר העיד בביה"ד, כי בין השנים 1991 - 1996 היה מנהל מחלקת החינוך בנתבעת והיה לו קשר עם המתנ"ס ומשנת 1996 שימש מנכ"ל העיריה. כן אישר, כי בחמש שנות עבודת התובע ככוריאוגרף במתנ"ס "התגובות היו חיוביות". כן אישר שחלק מהזמן היה חבר הנהלת המתנ"ס ובמסגרת תפקידו כמנהל מחלק החינוך היה בקשר עם המתנ"ס. העד טען שלמרות מעורבותו, לא ידע מבעוד מועד על הטענות כלפי התובע, כמו-כן לא ידע בפירוט את שהתרחש בנסיעות הלהקה לחו"ל. כן לא ידע שהוקמה ועדת חקירה במתנ"ס בקשר לאירועים של משלחת הרקדנים לחו"ל ורק דבר בקשר לתובע עם גב' שרביט ועם "שניים שלושה הורים של ילדים", ועם דוד אוחנה ואנשים שלא היו באותה משלחת. העד הכחיש, כי מערכת היחסים העכורה בין התובע למר אוחנה היתה הסיבה האמיתית לביטול החוזה עם התובע, שנה וחצי אחרי אותה נסיעה לחו"ל. משנתגלו לעד העובדות, לאחר התייעצות עם ראש העיריה הוחלט שלא לחתום על חוזה העבודה עם התובע ולא לממשו.   25. הנתבעת הציגה מסמכים בדבר הכנסותיו של התובע בשנים 1996 - 1997 וטוענת שהפסקת המו"מ איתו לא גרמה לו נזק כספי.   לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:   26. הנתבעת היתה מעונינת בהתקשרות עם התובע, יזמה את ההתקשרות ובפועל סיכמה עמו את כל הפרטים עד האחרון בהם, פרט לחתימה בפועל על ההסכם, שהוכן על ידה. על בסיס נתונים אלו החל התובע בביצוע העבודה עפ"י ההסכם, דבר שהיה כרוך גם בהוצאות כספיות לגביו.   27. התובע היה מוכר היטב - לנתבעת מאחר ועבד במתנ"ס שלה במשך 5 שנים ויותר ככוריאוגרף של להקות המחול. לא יכול להיות ספק שפרנסיה הבכירים ביותר - כולל ראש העיריה, המנכ"ל - שהיה קודם לכן, מנהל מחלקת החינוך - ובודאי נוספים, הכירו אותו ואת עבודתו. דווקא היכרות זו הביאה את ראש העיריה להתקשר עמו כדי שילמד את להקות המחול של העיר בשנת היובל.   28. פרשת הנסיעה של הלהקה הייצוגית של העיריה לחו"ל בשנת 1995 עמדה במרכזן של העדויות ובפועל שמשה עילה, לכאורה, לביטול ההתקשרות עם התובע. התמונה שהוצגה בפנינו היתה עגומה למדי. להקת נוער ייצוגית של רקדנים של הנתבעת נסעה להופיע בחו"ל עם שורה של מלווים. בגלל תנאי מגורים לא נאותים מרבית הרקדנים לקו בדלקת עיניים, ולמעשה לא קיבלו טיפול רפואי נאות ומספיק. המלווים האחראים (יו"ר המתנ"ס וסגנו) שחרף מצבם הרפואי של הילדים הם ימשיכו להופיע בהופעות על הבמה במשקפי שמש.   29. אין כמעט ספק שעם שובה של הלהקה מחו"ל היו האירועים שם שיחת היום בעיר, שאינה עיר גדולה במיוחד, אין ספק שנערכו בירורים ובדיקות וחקירות והתייחסות לכל החלטה ואי החלטה של מלווי הקבוצה. לכן, עדותו של מנכ"ל העיריה בפנינו שהיה אז יו"ר מחלקת החינוך העירונית, כאילו לא ידע, לא חקר ולא שמע - אינה אמת, בלשון המעטה. כן טענתו שהעיריה והמתנ"ס היו שתי רשויות נפרדות חסרת משמעות היות ואישר שהיה חבר הנהלת המתנ"ס כאשר היה מנהל מחלקת החינוך העירונית.   30. אפילו טענותיה של הגב' שרביט כלפי התובע אין בהן ממש. לדעתה הוא נהג בנוקשות בילדים והם פחדו ממנו אבל מצד שני הוא הועסק במשך למעלה מחמש שנים בעבודה עם הילדים. העדה הזו אישרה שהיתה נוכחת בפעילות של להקות המחול במשך שנים, אך אותה נסיעה לחו"ל, גרמה לה להרהר אחר התנהגותו של התובע. הנסיעה הטראומתית לילדים אינה יכולה לשמש דוגמא לשום דבר מלבד חוסר אחריות של מלווי הקבוצה מטעם הנתבעת, ובמיוחד היו"ר וסגנו.   31. הנתבעת נהגה בחוסר תום לב כלפי התובע. גם אם נניח ש"מעשי" התובע נודעו למנכ"ל העיריה רק בסמוך לחתימת ההסכם לא ברור לנו כלל מדוע לא זומן התובע למנכ"ל או ליו"ר העיריה ועומת עם האשמות נגדו, ומדוע נמנעה ממנו זכות תגובה והתגוננות כלפי ההאשמות הללו.   32. בנסיבות אלה אנו סבורים, כי לא פסול בתובע הוא שגרם לאירועים אלא בעיות פנימיות כלשהן בנתבעת כמו פוליטיקה פנימית, שנרמזת מתוך תשובותיו המתחמקות של מנכ"ל העיריה בעדותו.   המסקנה הנוספת והחמורה היא שהנתבעת באמצעות השליח שלה - מנכ"ל העיריה, נהגה בחוסר תום לב ובחוסר יושר כלפי התובע. רק באקראי נודע לתובע על העסקת כוריאוגרף אחר במקומו.   33. העיריה טוענת, כי היא מחוייבת לפעול לפי סעיף 203 לפקודת העיריות - והואיל בפועל לא נחתם החוזה על ידה הרי אין הוא קיים. אנו דוחים ניסיונה זה של העיריה לחסות בצלו של סעיף פרוצדורלי - מנהלי כשהיא מתעלמת מחובתה המינהלית לנהוג בתום לב כלפי אזרח אשר חתם עמם חוזה עבודה.   34. התובע תבע בכתב תביעתו 12 חודשי שכר לפי בסיס של 16,250 ₪ שכר חודשי. סה"כ 195,000 ₪. כן תבע קרן השתלמות, קומת גמל וקרן פיצויים בשווי של כ- 70,000 ₪. סה"כ טען התובע, כי נזקו מגיע לסך של 265,000 ₪, אך לצורכי אגרה הוא העמיד את תביעתו על סך של 150,000 ₪.   התובע איננו זכאי לקרן השתלמות, קופת גמל ו/או קרן פיצויים כי כאמור לא עבד כלל בהדרכה של הלהקות המחול, אלא רק הספיק לעשות את ההכנות הראשונות לקראת תחילת שנת ההוראה.   35. יחד עם זאת, אין ספק בדבר, כי לתובע נגרם נזק כספי ואובדן מקום עבודה שהוא ציפה ותכנן לעבוד בו. על כן - התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת החוזה שהופר בחוסר תום-לב על ידי הנתבעת. על כן - אנו מחייבות את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי חלקי בלבד של שלושה חודשי שכר בלבד בסך כולל של 48,750 ₪, וזאת בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום 1/9/97 ועד ליום התשלום המלא בפועל. יש לשלם את הסך הנ"ל תוך 30 יום מהיום.   אין הצדקה בנסיבות העניין לחייב את הנתבעת לשלם את מלוא שנת ההוראה כפי שתבע התובע.   36. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ + מע"מ, תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. חוזה עבודההפרת חוזהחוזה