תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, היא הבסיס הנורמטיבי להטלת צו מניעה; בהתאם לאמור "רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה..."; בהתאם לפסיקה "על בעל דין המבקש סעד זמני לעמוד בשני תנאים: התנאי הראשון הינו קיומה של זכות לכאורה. קרי, כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בהליך העיקרי עדיפים על סיכויי המשיב. התנאי השני הוא, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד (תקנה 362 לתקנות)" (רע"א 7276/09 בנק הפועלים ואח' נ. מרגלית טוויל ואח' [3.12.09]). הפסיקה פרשה את התנאים למתן הסעד של צו מניעה כי לענין הראיות המהימנות "ודי לעניין זה בהנחת תשתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה" ואשר למאזן הנוחות "האם הנזק שיגרם למבקש הסעד הזמני עקב אי מתן הצו עולה על הנזק שיגרם לבעל הדין שכנגד עקב מתן הצו", עוד להדגיש כי בהתאם לפסיקה בין שני השיקולים שעל בית המשפט לשקול (סיכויי התביעה ומאזן הנוחות) "מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שיגבר משקלו של השיקול האחד, יפחת בהתאמה משקלו של השיקול השני (רע"א 5288/07 נפטי נ. באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית [25.6.2007])" [הציטוטים בפסקה זו הם מרע"א 769/11 דנה אלמוסני נ. גרציאלה כרמון [4.5.11]). על בית המשפט לשקול מה "מידת הנזק העשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן או לא יינתן הצו, והשוואתם של הנזקים זה לזה. על בית המשפט להתחשב באיזון שבין אינטרס התובע לקבל סעד זמני מיידי, לבין הפגיעה האפשרית בנתבע" (רע"א 5095/93 ארבן בע"מ נ. גבי א.ג.ר שותפות לבנין, פ"ד מט(1) 730) וכן רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ. אמר פד נו (1) 529), ורע"א 10910/02 פז חברת הנפט נ. פרץ פ"ד נח (1) 385). צו מניעה זמניצוויםצו מניעה