הלכה פסוקה היא כי מידת ההתערבות של בית המשפט העליון הזה בהחלטת היועץ המשפטי שלא להעמיד אדם לדין פלילי, בשל טיב חומר הראיות היא מצומצמת עד למאוד. "רק במקרים נדירים ורק מקום שהחלטת היועץ המשפטי לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי, יהיה בית משפט זה נכון להתערב בה (בג"ץ 8643/04 אורן נ' משטרת ישראל). הדברים נכונים גם לעניין ההתערבות בשיקול דעתו של היועץ המשפטי וגורמי הפרקליטות באשר לייחוס האישומים הפליליים בעניינו של מי שהוחלט להעמידו לדין. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התערבות בשיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה להעמיד אדם לדין: המשנה לנשיאה א' ריבלין: ביסוד העתירה, תלונה שהוגשה מטעם הלשכה המשפטית של ארגון נעמת כנגד התנהלות דיינים בבית-הדין הרבני האזורי בתל-אביב - במסגרת טיפולם בתביעה לגירושין של העותרת 2 ובן-זוגה. התלונה חושפת התנהגות בלתי תקינה לכאורה ובלתי ראויה של הדיינים שטיפלו בתיק הגירושין. מכתב התלונה נשלח גם לנציבת תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציבה). מבדיקת הנציבה עלה כי אביו של בן-זוגה של העותרת 2, הוא המשיב 8, היה מעוניין להביא לפירוק הנישואין בין בני-הזוג, ששניהם הינם בעלי צרכים מיוחדים. הוא פנה בעניין זה למשיב 7, קרוב משפחתו, וזה פנה למשיב 3, הרב הדיין דומב, על-מנת שיסייע בסידור הגירושין. הנציבה ציינה בחוות-דעתה כי נפלו ליקויים בפעולתו של הדיין דומב: הוא פתח את תיק הגירושין בעצמו, שילם את האגרה בעצמו ובהמחאה אישית, בלא שבדק את פרטי המעורבים וללא אימות החתימות שבו. לאחר פתיחת התיק, הוא טופל על-ידי הדיינים המשיבים 4, 5, ו-6. על-פי החלטת הנציבה נרשמה הערה בתיקם האישי של המשיבים האלה. הנציבה הצביעה על שורה של ליקויים בפעולתו של המשיב 3 ושל הדיינים האחרים, בהתחשב במיוחד בעובדה כי ניכר על בני-הזוג המתגרשים כי הם בני אדם בעלי צרכים מיוחדים; היה עליהם לוודא, כך ציינה הנציגה, כי האישה מבינה את ההליך המתנהל וכי היא מיוצגת כראוי. כיוון שכך, המליצה הנציבה לשר המשפטים להעמיד לדין משמעתי את המשיב 3 - הדיין דומב - וקבעה כי החלטתה תובא לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. זה האחרון, פנה ביום 6.11.2008 אל פרקליט המדינה על-מנת שיבחן אם קיימת תשתית ראייתית המצדיקה נקיטת הליכים פליליים נגד מי מהגורמים המעורבים שפרשה. המשטרה קיימה חקירה בפרשה. אשר לעניינם של המשיבים 7 ו-8, הוחלט כי די בראיות שנאספו כדי לשמש ראיות לכאורה להגשת כתב אישום נגדם. לאחר שימוע, שנערך למשיב 7, התגבש הסדר טיעון עם המשיבים 7 ו-8. טיוטת הסדר הטיעון הוצגה בפני הלשכה המשפטית של נעמת, שתלונתה הביאה, כאמור, לפתיחת החקירה. ביום 16.2.2011, נחתם הסכם טיעון בין פרקליטות מחוז תל-אביב לבין בא-כוח המשיבים 8-7, ועל-פיו יוחסו להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושימוש במסמך מזוייף. למשיב 7 יוחסה גם עבירה של זיוף בכוונה לקבל דבר. בהסדר הטיעון נקבע כי הצדדים יעתרו, במשותף, לענישת שני הנאשמים במאסר למשך חמישה חודשי מאסר בפועל - שיכול שירוצו בעבודות שירות, עונש של מאסר מותנה ופיצוי מטעם כל אחד מהם לעותרת 2 בסך 15,000 ש"ח. אשר למשיב 3, הדיין דומב, החליט המשנה לפרקליט המדינה, בחודש אוגוסט 2010, כי אין בחומר הראיות שנצבר בעניינו כדי לבסס תשתית ראייתית למעורבות הדיין דומב והדיינים האחרים בפלילים. עם זאת המליץ המשנה לפרקליט המדינה כי יש להעמיד את הדיין דומב לדיון משמעתי בשל התנהגותו בפרשה. שר המשפטים החליט, לאחר התייעצות עם נשיא בית-הדין הרבני הגדול כי יש מקום לשקול הגשת קובלנה משמעתית כנגד המשיב 3, וזאת לאחר קיום שימוע. החלטה סופית טרם נתקבלה. העותרת - תנועת אומ"ץ - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, אליה נצטרפה כעותרת נוספת בת-הזוג שלגביה נערך הליך הגירושין, משיגה על התנהלות רשויות אכיפת החוק בפרשה זו. בעתירתה המתוקנת היא ביקשה לחייב את היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד המשיב 3, הדיין דומב, לבטל את הסדר הטיעון שנחתם עם המשיבים 7 ו-8, ולתקן את כתב האישום נגדם באופן שיהיו כלולות בו עבירות נוספות כמו חטיפה, מרמה, תחבולה וזיוף. עוד מבקשת העותרת לפעול ללא שיהוי במישור המשמעתי כנגד המשיב 3 והדיינים האחרים. בדיון שהתקיים בפנינו, הודיעו העותרות כי הן לא עומדות עוד על טענתם כנגד ההחלטה שלא להעמיד לדין פלילי את הדיין דומב, ובדין עשו כך, שכן הלכה פסוקה היא כי מידת ההתערבות של בית-המשפט הזה בהחלטת היועץ המשפטי שלא להעמיד אדם לדין פלילי, בשל טיב חומר הראיות בעניינו, היא מצומצמת עד למאוד. "רק במקרים נדירים ורק מקום שהחלטת היועץ המשפטי לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי, יהיה בית משפט זה נכון להתערב בה (בג"ץ 8643/04 אורן נ' משטרת ישראל) . הדברים נכונים גם לעניין ההתערבות בשיקול דעתו של היועץ המשפטי וגורמי הפרקליטות באשר לייחוס האישומים הפליליים בעניינו של מי שהוחלט להעמידו לדין. נציגת המדינה הודיעה לנו כי לצורך ניסוח כתב האישום הופעל מטעם רשויות אכיפת החוק שיקול דעת מקצועי, נקי מפניות, וכי הן נדרשו לבחינה של יסודותה עבירותה אפשריות בעניינם של המשיבים 8-7, קודם שגיבשו את כתב-האישום נשוא הסדר הטיעון. כך למשל, לעניין האפשרות להעמיד את השניים לדין בעבירת חטיפה, ראו הגורמים המקצועיים כי אין בנסיבות מעשי העבירה של זיוף ושימוש במסמך מזוייף כדי לקיים יסוד מיסודות העבירה הנוספת כאמור. ההסדר נסמך על הערכתם המקצועית של גורמי האכיפה באשר לתיק הפלילי, על-יסוד הכרות עם פרטיו. העותרות טוענות עוד כי בניסוח הסדר הטיעון לא ניתן משקל ראוי לעמדת הקרבן, הלא היא העותרת מס' 2. גם בעניין זה לא מצאנו עילה להתערב. כפי שהסבירה נציגת המדינה, לא נתקיימה חובה על-פי חוק בעניין זה לאפשר לעותרת 2 להשמיע עמדתה לעניין הסדר הטיעון שהתגבש עם הנאשמים 7 ו-8. כאמור, נציגי הפרקליטות יידעו את הלשכה המשפטית של נעמת - ובחירה זו מסתברת, בנסיבות המקרה: ראשית, היה זה ארגון נעמת שבעקבות תלונתו החלה הפרשה להיחקר והיא עשתה עצמה לפה לעותרת 2. שנית, ובאותו עניין, בנסיבות המקרה המיוחד הזה, היה ספק בתועלת לקבל עמדתה של העותרת 2 עצמה וראוי היה לפיכך לפנות לארגון. התוצאה היא שלא מצאנו עילה להתערב גם בעניין זה. אשר להליכים המתנהלים בעניינו של הדיין דומב, לא שוכנענו, בשלב זה, כי ההליכים המשמעתיים מתנהלים בקצב הראוי. נציגת המדינה הצהירה בפנינו כי לוח זמנים כאמור יומצא בתוך שבעה ימים וכך אנו מורים. עם קבלת ההודעה יובא התיק בפנינו.הממשלההיועץ המשפטי לממשלה